חיפוש - חדשות , נוי , שטח |1| - דף 7

• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  אנשים שואלים "מה לעזזאל כבר נתנה לנו המחאה החברתית?" לכאורה התשובה היא כלום, שום דבר, אבל מתחת לפני השטח יש שינויים כשקיבעון של שנים ביחס שבין האזרח, הרשות והיזמים משתנה. פוסט בבלוג "תכנון בירושלים" מספר על הליך האישור של מתחם עדן בעיר. מתחם עדן, המכונה כך על שמו של קולנוע עדן ששכן במקום, מיועד לבניה של מגדל מגורים בן 24 קומות, מלון ורחוב מסחרי. אדכירל התוכנית המקורית הוא דניאל ליבסקינד (שמפתיע הפעם ומציג תכנון בלי שפיצים) בשיתוף עם יגאל לוי ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  "אדריכלי מוזיאון הסובלנות המתוכנן במרכז ירושלים, ברכה ומיכאל חיוטין, התפטרו השבוע, פחות משנתיים לאחר שהאדריכל פרנק גרי משך את ידיו מהפרויקט השנוי במחלוקת." נכתב ב Xnet. "מאיימים בהתפטרות" אומר אתר "הארץ". קצת רקעאת בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל ואת תוכנית המוזיאון המקורית הכין האדריכל פרנק גרי שבסופו של דבר עזב את המיזם. בתחרות אדריכלים שערך מרכז ויזנטל לאחר פרישתו של גרי זכתה ברכה חיוטין, שתכננה את הבניין מחדש בצורה צנועה בהרבה ובתקצ...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...חלופה אמיתית לחיים העירוניים האינטנסיביים. תפיסת העולם של כותבי המסמך המוצגת כך, ישר בפרצוף, הפוכה לכל התפיסה התכנונית בארץ. הפוכה גם כמובן לתפיסה התכנונית שהציגו עד עכשיו במאהלי המחאה. לא תפיסה סוציאליסטית של שוויון הזדמנויות מרחבי אלא הכרזה שהמרכז יקבל את המשאבים והפריפריה תלך ותחלש. חייבים לציין שיש במסמך גם התיחסויות לפיתוח בערי הפריפריה אבל הן מוצגות בצורה מאד לא משכנעת לאחר הטיעון המרכזי. מסמך סלמה מציג מחשבה מרעננת. מחשבה מקוממ...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ... נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להקים בו חצר פנימית. בחירה זו היוותה אתגר קונסטרוקטיבי לא פשוט מאחר והבית הוקם מעל מרתף שהגבי...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  שתי כתבות עם קו מקשר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענ...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ...ופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את גרף הצפיפות עולה שבמידה ונעלה את הצפיפות בגוש דן לזו של בר...
• 

  תחרות - נמל הלסינקי דרום

  27.06.11
  ...תחרים להציג חללים עירוניים ציבוריים באזור, תרשים של הבנייה האפשרית הנוספת, ואפשרויות ההשמה, וכן לשפר את תנועת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. אזור התחרות חייב להיות מקושר טוב יותר למרכז העיר. המתחרים חייבים לבחון כיצד השטח המשמש לפעילות הנמל יכול להיות יעיל יותר. המשתתפים חייבים להכניס לשיקוליהם את הנוף העירוני והערכים התרבותיים היסטוריים של האזור, כמו גם המראה לים. יש להוציא מההגשה כל סימון לגבי זהותו של המתחרה. מידע מלא ניתן למצוא באתר התחרות.
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... תהליכי המיתוג ואני מצטרף לדעתה. במקרה הזה אפילו לא צריך להסביר את חוסר התועלת שבנושא כששוורץ עצמה עושה את זה: "צריך בעצם לתכנן את העיר מחדש, הפעם כעיר", אומרת שוורץ. "אבל זאת צריכה להיות החלטה פוליטית של המנהיגות המקומית. שינוי משמעותי מצריך שינוי באידיאולוגיה ובחזון העיר, וזה לא המנדט של אדריכל נוף או מתכנן כזה או אחר. רצף הפארקים בהצעה שלי יאפשר לעבור ברגל דרך כל העיר, ויציע הרבה פעילות אינטראקטיבית לאורכו. זאת יכולה להיות התחלה גם לציפוף הבני...
• 

  שבילי אופניים בעיר - זה לא כל כך פשוט

  8.05.11
  ... לשחרר חלק מהעומס במרכזי הערים וכדי להפחית את זיהום האוויר צריך לאפשר לתושבים נתיבי נסיעה באופניים. בעיר הפקוקה יכולים האופניים להיות אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר מהמכוניות. לכולם ברור היתרון בפתרון זה גם מבחינה סביבתית אבל השינוי הנדרש אינו קל. הבעיה נובעת מכך שנתיב אופניים בא כמעט תמיד על חשבון מקומות חניה. איך שלא תנסה לסדר את המרחב הציבורי ברחוב, תמיד יצא שהמדרכות צרות מדי, נתיבי הרכב מסוכנים מדי והקצאה אפשרית לאופניים תקטין במובהק את מקומות הח...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  לאן הלכו כל המהפיכות האדריכליות של תחילת המאה העשרים ומה מייצרות התנועות האורבניות? אסתר זנדברג כותבת מאמר ארוך ב"הארץ" שמתחיל בהסטוריה אישית ועובר לסיכום ומבט מפוכח על הרצון התמידי במהפיכה ושינוי. עולם ישן עדי יסוד נחרימה מגב כפוף נפרוק העול את עולמנו אז נקימה לא כלום אתמול-מחר הכל! ברוח הזו כתב נביא הזעם לה-קורבוזיה על "האדריכלים הרקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליז...
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  ...ה העצמית בעיני התושבים עצמם דרך הנסיון להפוך אותה ל"עיר האוכל והטעמים". אל המסקנה המבריקה הזו הגיע משרד הפרסום לאחר סקר שמצא שמה שאנשים יודעים על קריית מלאכי הוא "אחוזי פשיעה גבוהים, בעיות תעסוקה, מחסור בתרבות ובידוק ומחסור בשטחים ירוקים". בכדי לשנות את התדמית ינהל את המערכה משרד הפרסום במערכת יחסי ציבור ותוך הנחייה למהפך חזותי של רחובות בעיר, קיום יריד אוכל שנתי ופסטיבלים שונים. מרגיז אותי שהשלטון המקומי מוותר על האחריות שלו לטובת משרד פרסום...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ... צדק יש לומר שהם ניהלו את המאבק בזירה המשפטית בה יש יתרון מובהק ליזם. הכסף של היזמים יכול בקלות לכופף כל התארגנות של תושבים. כשיש ליזם כל כך הרבה להרוויח הוצאות כאלה אינן משמעותיות עבורו. לעומת זאת לתושבי שכונה, זו משוכה גבוהה מדי. המקום היחידי בו יכולות התארגנויות כאלה להצליח הוא בזירה הפוליטית המקומות ודרכם בגופי התכנון. לחץ על הפוליטיקאים יכול להביא להתחשבות גדולה יותר בתושבים. בית המשפט הוא מקום אליו לא כדאי להכנס אלא אם הניצחון מובטח.