חיפוש - חדשות , נוי , תא |1| - דף 15

• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון. כמה פעמים רציתם לחצות את הכביש וגיליתם שלמרות שאתם באמצע העיר, אתם חוצים כביש מהיר של 4 מסלולים? כמה פעמים נאלצתם ללכת דרך ארוכה כדי לעקוף גדר הפרדה? כמה פעמים הסתכנתם בגלל מכוניות שחסמו את המדרכה? כמה פעמים ספרתם עד עשר... (מצטער, לא יכולתי להתאפק)
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...דש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמשת כמיצג, הדוגמה הקודמת לכיכר סביב מיצג מתוכננת להמחק בקרוב - כיכר דיזינגוף. אבל ההשוואה לכיכר דיזינגוף עושה עוול עם כיכר העצמאות. הכיכר בנתניה היית...
• 

  הגשת היתר בנייה בלחיצת כפתור

  8.12.11
  ... Send יחסל את תופעת המאעכרים? את ההמתנה במסדרון לחדווה שתחזור מההפסקה? כתבה ב"הארץ" מציגה את המהפיכה השקטה שהחלה במשרד הפנים ונמצאת כעת בפיילוט בירושלים, מערכת שתאפשר לנו להגיש את התוכניות לוועדות בלחיצת כפתור. "מדובר בשינוי גישה ולא רק בשינוי טכנולוגי", אומרת בכתבה ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, "המטרה היא לפשט תהליכים ולהקל אותם. בשיטה החדשה כל משרד ממשלתי שיגיב לתוכנית יעדכן מיד את שאר המשרדים הרלוונטיים. תהיה שקיפות מלאה לגבי מי...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...ין "טליתא קומי" עמד בין הרחובות מסילת ישרים למלך ג'ורג' ותוכנן על ידי האדריכל הגרמני קונרד שיק. הוא הוקם ב-1868 ועד תחילת מלחמת העולם הראשונה שימש כבית יתומות ומוסד חינוכי לנערות ערביות. לאחר שחרור ירושלים דנה אותו תוכנית הבינוי להריסה. "ההיסטוריון זאב וילנאי המליץ להרוס את הבניין כיוון שהוא קשור באגדה נוצרית ומפני שהוא נוהל על ידי נזירות גרמניות נאציות", מספר קרויאנקר בכתבה, "אלא שהבניין הוקם אי שם במאה ה-19, זה היה איזה 60 שנים לפני שהיטלר ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפ...
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  ...ת לעצמך שם. אז משקפיים שחורים יצר את פרויקט לא-תחרות: המצא פרויקט, עצב אותו, ושלח את העיצוב שלך לדף שלנו בפייסבוק, עם וידאו של 60 שניות. אנו רוצים לשמוע איך הגעת לפרויקט שלך, מה העיצוב שלך, ואיך אתה הולך לקבל את זה בנוי. אז, לא, אין בריף תחרות, ולא, אנחנו לא עומדים לבנות לך את הפרויקט. אתה ממציא את הפרויקט בעצמך, גדול או קטן, אתה מוכר את זה ואתה זה שמתכנן איך לקבל את זה בנוי. תעד את זה בווידאו ואנחנו נראה לעולם. ואז, לאחר שיתקבלו כל ההגש...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...מיות עשירות. את התועלת לא נראה אבל את העלות נשלם גם נשלם. מנהלת עיר עולם שהוקמה על ידי עיריית תל אביב הציגה מסמך המתאר את תהליך העבודה המתוכנן לטובת הפיכתה של תל אביב לכזו. על פי חזונו של ראש העיריה היעדים אמורים ליצור שינוי מבוקש בשני תחומים מרכזיים המשלימים זה את זה: * מרכז פיננסי בין-לאומי, עם דגש על שירותים בתחום ההיי-טק - ערכי חדשנות ויזמות* מרכז תרבות בין-לאומי עם דגש על חיי לילה - לאווירה תוססת ובועטת הבעיה היא בכיוונון הפעילות הע...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ... מבנים, ואינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מגורים מן המאקרו אל המיקרו, החל מהסביבה האורבנית – קידום קישוריות פיזית רח...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ... נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להקים בו חצר פנימית. בחירה זו היוותה אתגר קונסטרוקטיבי לא פשוט מאחר והבית הוקם מעל מרתף שהגבי...
• 

  ארכיטקטורה הפיכה

  28.07.11
  ... האדריכלי הזה היה מתקבל על הדעת אילו רק לא היה כרוך בנזק סביבתי מעיק ומצטבר שהולך ומתפשט בהתמדה ככל שהתשוקה לשינוי, לחידוש ולהשמדת תאונות מביכות מהעבר הולכת וגוברת." בהמשך המאמר מציג אור את דעתו על הדרך בה צריכים האדריכלים לפעול. ברור גם לו שהשינוי הנדרש אינו משהו שניתן להשגה בקלות מאחר ורובו כרוך בחומרי הבניה, בשיטות הבניה. אבל גם כך טענתו היא שאף אחד לא יקדם חומרים ושיטות טובים יותר אם אדריכלים ימשיכו להתעלם ממה שקורה ליצירה שלהם לאחר שנים.
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...חר מכן כתוכנית ממשית שמקודמת בדיון במוסדות התכנון והבנייה. המניע המרכזי שלה הוא התחדשות עירונית של מרכז יהוד וכבר עכשיו ניתן להגדירה כתוכנית השאפתנית והנרחבת ביותר מסוגה בישראל." הפרויקט מעורר דיון על העתקה אדריכלית ועל התאמה של מצבים מתרבות אחת לתרבות אחרת. למרות הקוריוז שבדבר אי אפשר להמנע גם מההבטחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש ב...