חיפוש - חדשות , נח , פרט |1| - דף 12

• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ... חדשים במרחב הפרטי ול"תיעוש" אנושי - "אנשים בלופ" (לפי ההוגה הנפלא דידריך דידריכסן): עולם קודר וחזרתי שהמשטר הקפיטליסטי קבע במקומנו. והשפעותיו על הארכיטקטורה דרמטיות."הכתבה ארוכה, מעמיקה וכתובה בצורה מרתקת. חבל רק שקון נדבק במחלתם של מבקרי האדריכלות של "הארץ" ומכניס גם הוא את "כיבוש - התנחלויות" לנושא. הביקורת המנומקת היא על האדריכלות בכללה, לא רק על ישראל, תל אביב או הבימה. "אימת הבניינים הלבנים" היא אמנם תופעה עולמית. בכל מקרה, כתבה מומלצת מאד.
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...דסה עת"א, ממ"י מחוז ת"א, תכניות בינוי ופיתוח: קלמן כץ-ירון כץ אד', צור וולף אדריכלי נוףחבר השופטים מצא לנכון לציין לשבח על פעולה עירונית מיוחדת חמש ערים נוספות: דימונה – תיאטרון דימונה- מתכננים: מרש אדריכלים נתיבות – פארק נחל בונו- מתכננים: צורנמל טורנר אדריכלות נוף- עכו – טיילת החוף הדרומי מתכננים: מייזליץ כסיף אדריכלים- בת ים – ביאנלה אוצרות: סיגל ברניר, יעל מוריה-קלייןבני ברק – מרכז עסקים ראשי - מתכננים: בר לוי אדריכלים ומתכנני ער...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש...
• 

  בחינה לרישוי אדריכלים - 23 פברואר

  19.12.11
  ...שהשובר התקבל במשרדי הרשם.ביום הבחינה יש להגיע עם שובר התשלום, המעיד על ביצוע התשלום.המבקשים לקבל הקלות בבחינה יפנו לרשם לאישור. בקשות להקלות יתקבלו עד היום האחרון לרישום (23.1.2012). התנאים לזכאות לגשת לבחינה מפורסמים בהנחיות הרשם, באתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מועדי הבחינה הם 10.00-13.00 - בחינה עיונית 13.00-14.30 - הפסקה 14.30-18.30 - בחינה מעשית (גרפית) בחלק העיוני של המבחן ניתן יהיה להשתמש בחומר מקצועי פתוח ולא ...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ן, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...משכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ול...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ... העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמן בשאלה איך להביא יותר ארנונה, אבל הם לא מבינים שלא משנה כמה ארנונה הם יביאו - כל עוד הם יבנו על עתודות קרקע ריקות, ההוצאות שלהם יזנקו. מבחינה כלכלית, עדיף ל...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כלכלי נחשב סוגיה ארצית או אזורית. תעשיות וענפי תעשייה מסוימים מזוהים כמנועי הצמיחה העיקריים. טרם הוכר תפקידן החיוני של הערים ביצירת הצלחה כלכלית.כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין עיצוב עירוני ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ... לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו מסתכלים על הדיור כמושג, ולא על הרווח ממכירת הקרקע כמטרה. לדוגמא: כשמתכננים שכונה חדשה, צריך לייעד חלק מהמשאבים לשדרוג, שיקום ושיפוץ השכונה-השכנה, הישנה, כדי לא לייצר פערים בין השתיים. כשהמינהל יוצא למכרז, זה לא באג'נדה ו...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  "יש בניינים נפלאים שיש בהם חוויה יוצאת דופן, ואת מתחילה לדבר אל הבניין והבניין משיב, ואתם משוחחים ומבינים אחד את השני, ורק אז את נחשפת לכך שהגילוי הזה העשיר אותך." ציטוט זה של האדריכלית עדה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ... ניצול האינטראקציה של יחידות עם שירותים משותפים; ועד פנים – בחינת את הייחוד הפנימי של היחידה, הפרט, או המשפחה בעיצוב הדיור לקידום הזהות העצמית, הבעלות, והאינטימיות. הארכיטקטורה העולה מכך תטען כי ביטוי עיצובי דורש מטרה מעבר להנחות הפורמליות ולביטוי האסתטי עצמו. בד בבד עם המחשבה ברת הקיימא, התחרות דיור מחר D3 מניחה שאדריכלות אינה משהו שפשוט נוצר, אלא מבצעת פעולות שונות מעבר לאלה הקשורות כמקובל עם בנייני מגורים. לפיכך, הגשות העיצוב חייבות להיות ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  פעם בשבוע אני אוסף את זהר מהגן ואנחנו יוצאים לסיבוב בשדרה. המסלול שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה התקבל בעמותה מכתבו המסכם של נשיא בצלאל, אנו מביאים אותו כאן כלשונו: ----- ----- שלום רב, שקלנו את הצעתכם ולא נוכל לקבלה. אנחנו נמצאים בסופו של התהליך אין אנו רואים בעיה של שקיפות או התנהלות שלא על פי הכללים המקובלים במקרים דומים. להזכירכם קיימנו מכרז בינלאומי פתוח שזכה לשבחים רבים אך לצערי לא הניב תוצאות רצויות. נשמח להמשיך ולשתף אתכם בתוצאות הה...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...ויקטים מורכבים בהרבה. השותף הישראלי יעשה את כל העבודה השחורה, כשהאדריכלות האמיתית תיעשה בחו"ל. זה לא הפתרון. על זה צריך להילחם בעמותת האדריכלים." *קמפוס בצלאל הקיים, צילום, מיכאל יעקובסון. גלובליזציה וביזיון אני חושב שאנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה בה אנחנו מוציאים את התכנון מישראל ומעבירים אותו לאדריכלים בעולם. חלק מהאדריכלים בארץ הופכים לשותפים, והמשרדים העולמיים הגדולים הם אלה שלוקחים את כל השמנת של התכנון - גם את העיצוב וגם את המיתוג העצ...