חיפוש - חדשות , נח , קש |1| - דף 15

• 

  בחינה לרישוי אדריכלים - 23 פברואר

  19.12.11
  ...שהשובר התקבל במשרדי הרשם.ביום הבחינה יש להגיע עם שובר התשלום, המעיד על ביצוע התשלום.המבקשים לקבל הקלות בבחינה יפנו לרשם לאישור. בקשות להקלות יתקבלו עד היום האחרון לרישום (23.1.2012). התנאים לזכאות לגשת לבחינה מפורסמים בהנחיות הרשם, באתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מועדי הבחינה הם 10.00-13.00 - בחינה עיונית 13.00-14.30 - הפסקה 14.30-18.30 - בחינה מעשית (גרפית) בחלק העיוני של המבחן ניתן יהיה להשתמש בחומר מקצועי פתוח ולא ...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ן, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ... העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמן בשאלה איך להביא יותר ארנונה, אבל הם לא מבינים שלא משנה כמה ארנונה הם יביאו - כל עוד הם יבנו על עתודות קרקע ריקות, ההוצאות שלהם יזנקו. מבחינה כלכלית, עדיף ל...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כלכלי נחשב סוגיה ארצית או אזורית. תעשיות וענפי תעשייה מסוימים מזוהים כמנועי הצמיחה העיקריים. טרם הוכר תפקידן החיוני של הערים ביצירת הצלחה כלכלית.כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין עיצוב עירוני ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לכן העיר צריכה להתרחב לשטחים חדשים". הדיון הזה הוא אחד הנושאים הבוערים כעת בשיח האדריכלי. ישנה תמימות דעים על הדרך בה פוגמים המגדלים בתחושת העירוניות אבל הפתרון המוצע בדרך כלל הוא ציפוף בתוך הריקמה. קולקר מסב את תשומת ליבנו לעובדה שצורת מגורים כזו לא מתאימה לתרבות שלנו. אנחנו יכולים להתאמץ עד כמה שנרצה אבל אם לקוחות לא יקנו, יזמים לא יבנו. אמנם לנו האדריכלים יש כח להשפיע פה ושם אבל כמו שאמר רם קולהאוס "אדריכלות היא תערובת של כוח וחוסר-אונים".
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ... קרויאנקר עבד בעיריה תחת סגן ראש העיר לעניני תכנון ועסק בעיקר בשימור מבנים. במהלך הקריירה שלו הוא היה שותף לשורה ארוכה של מאבקים ציבוריים על השימור של בניינים ושל מרקמים עירוניים בירושלים. לפעמים הוא ניצח אך לעתים קרובות הוא נחל כישלון, כמו למשל במאבק על שימורו של בניין "טליתא קומי" שנהרס ב-1980. הסיפור של בנין טליתא קומי טליתא קומי הוא סיפור מהברית החדשה, המספר על בתו של ראש הכנסת, שחלתה במחלה קשה ומתה. לפי המסופר הקים אותה ישו לתחיה במעשה ניס...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  ...ט, שמעון קורנפלד, לנו נשאר רק להעריך ולשער שההתנהלות של מנהלי הפרויקט מטעם מרכז שמעון ויזנטל ובמיוחד של הרב מרווין הייר, הבעלים של המוסד המדובר (שמעון ויזנטל רק תרם את שמו), היו... נקרא לזה "קצת חסרי סובלנות". הייר הוא אחד הרבנים המשפיעים ביותר בקהילת ארצות הברית, עם יכולת גיוס כספים וקשרים מרשימים ביותר. מצד שני ההתנהלות שלו כשהוא מקדם פרוייקט תוארה פעם כגישת "לא לוקחים שבויים". ושוב אנחנו מתפעלים מהאירוניה המקסימה מספק לנו מוזיאון הסובלנות.
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...מותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמיד פתרון אחד לכל תחלואי העיר - ציפוף ועירוב שימושים. למרות שכולם מסכימים ששני אלה הם קווים מנחים לעיר טובה יותר הרי שיש בעמותת מרחב קיבעון שלילי לגבי אפשרויות אחרות או מקרים שסותרים את ההנחה הזו והם תוקפים כל עמדה אחרת ב"להט משיחי" כדברי טוראל. טוראל מציג את אחת מנקודות התורפה של עמדת מרחב כך: "... ואם כבר אנו ...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  "יש בניינים נפלאים שיש בהם חוויה יוצאת דופן, ואת מתחילה לדבר אל הבניין והבניין משיב, ואתם משוחחים ומבינים אחד את השני, ורק אז את נחשפת לכך שהגילוי הזה העשיר אותך." ציטוט זה של האדריכלית עדה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  סוף סוף אנחנו נהנים מתשובתו של נשיא בצלאל לדרך בה נבחרו המתכננים למתחם הקמפוס החדש. לאחר פרשת התחרות שהייתה ובוטלה, הבחירה ב sanna וכל המהומה מסביב, העניק כבוד הנשיא פרופסור צוקרמן ירום הודו ראיון לנועם דביר מ"הארץ". אין לי כח לשחזר כאן שוב ושוב את כל הטענות, וההסטוריה של הויכוח מי שרוצה יכול לקרוא את זה בכתבה המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרו...
• 

  לא תחרות - The Un-Competition Project

  19.09.11
  ...ן רעיונות משלהם ודרך לחדד את כישוריהם. אבל, רוב התחרויות הן בזבזניות. רק לעיתים רחוקות יוצאים מהן דברים מועילים או משמעותיים באמת. יש בדרך כלל סיבה טובה לכך, נדרשת הרבה עבודה קשה בכדי להביא משהו להתממש במציאות. זה המקום שבו אנחנו נכנסים לתמונה אנחנו רוצים לעורר בך השראה להביא את הרעיונות שלך למציאות. אתה צריך מסגרת כדי לחקור את הרעיונות שלך. אתה צריך שמשהו יבנה. הקהילה שלך זקוקה לרעיונות העיצוב שהשקעת הרבה זמן וכסף בפיתוחם, אתה רוצה לעשות לעצמך ש...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ולה שאין בעיה לעירית תל אביב לגייס תקציבים ומשרות לטובת פעילות שתהפוך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובל...
• 

  שלום לך האדריכלות הישראלית

  7.09.11
  ...הסיפור כולו של ביטול התחרות והעברת ההחלטה בחירה בין שלושה משרדים מחו"ל נסקר כבר בהרחבה כאן ובמקומות אחרים. יתכן שבעקבות המחאה נבחר הצוות היפני, שהרי הם זכו בפרס פריצקר לאדריכלות. נראה שהבחירה עונה על מטרה אחת - יחסי ציבור. "אנחנו רוצים מיתוג" משדרת ההחלטה של בצלאל, "אנחנו לא מאמינים באדריכלות הישראלית, וגם לא באדריכלים הישראלים." תנחומנו למשרד ניר-קוץ שיהווה את הצלע הישראלית של התכנון. אתם מובילים מהלך שבו אדריכלים ישראלים הופכים למנהלי סניפי...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ... ניצול האינטראקציה של יחידות עם שירותים משותפים; ועד פנים – בחינת את הייחוד הפנימי של היחידה, הפרט, או המשפחה בעיצוב הדיור לקידום הזהות העצמית, הבעלות, והאינטימיות. הארכיטקטורה העולה מכך תטען כי ביטוי עיצובי דורש מטרה מעבר להנחות הפורמליות ולביטוי האסתטי עצמו. בד בבד עם המחשבה ברת הקיימא, התחרות דיור מחר D3 מניחה שאדריכלות אינה משהו שפשוט נוצר, אלא מבצעת פעולות שונות מעבר לאלה הקשורות כמקובל עם בנייני מגורים. לפיכך, הגשות העיצוב חייבות להיות ...