חיפוש - חדשות , נעל , תמ |1| - דף 2

• 

  בניין עם סוף

  20.12.13
  ... גם תוצריו הבלתי מנוצחים של עולם הבנייה היזמי, אלה שבפניהם נדרשת העיר לכרוע ברך. את מקום אנדרטאות הנצח שאחריתן הרס קולוסאלי יתפסו שוב בניינים הפיכים, כמו צריף העץ של בית העם התל אביבי, כמו מבני הכורכר של גימנסיה הרצליה, אלה שנעלמו בלי להותיר עקבות, משאירים אחריהם אדמה חולית בתולית למראה. במאמרו הנוקב והחשוב בכתב העת הדיגיטאלי "אלכסון", כותב אור אלכסנדרוביץ', על הקשר שבין הון ליזמות, לתהליכי בניה, לאורך ואורח חייו של בניין, של מגדל."המירוץ לגובה"...
• 

  נפסלה זכייתו של רפי סגל לתכנון הספרייה הלאומית

  16.12.12
  ... של אדריכלים מציגים את העמדה בצורה מעולה:"מה שמאוד מציק לי בסיפור העגום הזה, היא תחושת הדז'ה-וו לתחרות קמפוס בצלאל" כותב אדריכל ירושלמי. "הנה, שוב אדריכל צעיר זוכה, שוב יש תקופה של התמהמהות, ושוב מתבשר הציבור כי לא זכייה ולא נעליים - האדריכל הזוכה לא יתכנן את הפרויקט.למה?? יענו החכמים: "פוליטיקה", "זכויות יוצרים", "חוסר ניסיון"... חרטא.האמת היא פשוטה הרבה יותר: טרם הופנמה פה בארץ התובנה שגם יוזמי התחרות מחויבים לתוצאותיה, לא רק האדריכלים המשתתפים...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...נדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר. גן הילדים יהיה במרחק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסוע בשביל גמר ליגת האלופות. לכל מוצר יש "מרחק טרחה" סביר ועבור המוצר של סקס / שידוך, המרחק הזה ...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...לה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (לאן אתם חושבים נעלם הדיור הציבורי שהיה נהוג בארץ?). אז הסכמנו. יש אחריות ולכן יש צורך.ועכשיו אנו מגיעים להצעות אדריכליות מעשיות - יש צורך ולכן יש פתרון: נבנה פרויקטים של דיור בר השגה. המדינה תבנה, או תסבסד. המדינה תהיה הבעלים ותשכיר או תמכו...
• 

  ונזכור את כולם! את כולם!

  4.07.12
  .... שימור פוגע בזכותו של בעל הקרקע לפתח אותה. שימור פוגע ביכולת של העיר לגדול. שימור מקפיא נכסים במצב מחריד בו לא משתלם לטפל בהם. אני בטוח שאם עיריית תל אביב הייתה נדרשת לרכוש כל בניין שהיא רוצה לשמר רשימת השימור הייתה פחותה בהרבה. אבל הרבה יותר כיף להיות צדקן, לנפח את החזה בחשיבות עצמית פסאודו - תרבותית, להרגיש נעלה אינטלקטואלית על הילידים חסרי ההבנה ולדרוש לשמר כל מה שהיה קיים לפני שלושים שנה. טוב, רע, יפה, מכוער, חשוב, איזוטרי, הכל! נשמר את הכל!
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...יכים ורוצים לשרת את הקהל. איקאה מתאימה לנו הישראלים, היא ממשיכה את הסגנון המודרני במסורת הבאוהאוס שאנו רגילים לו - יצור פשוט אך איכותי, קווים נקיים ופונקציונליות.איקאה אינה עלבון. היא המשכה של מסורת עיצוב והצלחתה הכלכלית רק מעידה עד כמה היא טובה. בניגוד למה שחושב אביב גפן המקבילה האמיתית לאיקאה בתכנית The Voice יושבת בינו לבין רמי קלינשטיין. מחייכת אל שניהם מלמעלה, לא עסוקה ב"להיות מגניבה", לא נעלבת לשרת את הקהל שלה, לעשות לו טוב ולהצליח מסחרית.
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ... שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. מקום שמור מקום שמור הוא אתר מקסים שעוסק באדריכלות והסטוריה באזור פרדס חנה - כרכור. את האתר מפעילה אילנה פלדה יחד עם אנשים נוספים והוא חלק מפרויקט בו היא מתכננת לפתוח 2...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...יצר פערים בין השתיים. כשהמינהל יוצא למכרז, זה לא באג'נדה ואת היזם הפרטי זה בטח לא מעניין." ועל האדריכלים המניפים את דגל עירוב השימושים והעירוניות הוא מלגלג "כל כך קל לטייל בתל אביב, לבוש חולצה שחורה עם שני כפתורים, נעול בנעליים שחורות מבריקות, לשבת בבתי הקפה בשדרות, ולהעביר ביקורת על כך שאין 'ערים אמיתיות' בפריפריה. זו התייפייפות. כדי שעירוב שימושים יצליח, כפי שהוא מצליח בתל אביב, צריך עוצמות פיתוח שיניעו אותו, עוצמות כמו שיש בתל אביב. לא כל ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...היא מזמינה אותנו האדריכלים לבחון מחדש את האופן בו אנחנו מסדרים את השיער שלנו. יותר מזה, היא מסמנת לאדריכלות תדריך חדש בתחילת האלף השלישי. לא עוד שיכפול אוטומאטי, מסוגנן ככל שיהיה, הוא עדיין לא יותר מגלי ההדף של המהפכה התעשייתית. במקומו עולה מלמטה תביעה אוטנטית וישירה ליצירת קהילה. היוקרה של אתמול היא לא זו של מחר. הטכנולוגיה מיצתה את עצמה כנושא בפני עצמו והיא חייבת לשרת מטרה נעלה יותר, בסיסית יותר, אנושית יותר. אותנו. המאמר פורסם לראשונה כאן:
• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  ... כמתחם בילוי". אז בית המגורים הראשון יהיה חנות קונספט לתכשיטים, בית משפחת גינטנר יהיה חנות אופנה, בית המורה יהפוך לחנות נעליים והמרכז הדתי, בית הקהילה של הטמפלרים יהפוך לחנות של אדידס (בתמונה). ואם זה כך, למה לטרוח לשמר? הרי אין מניעה להוריד כמה מהבתים או להוסיף כמה באותו הסגנון. אין באמת משמעות לבית או להסטוריה שלו מלבד שלט יפה בחזית. והאם זה באמת מה שתל אביב צריכה בין כל מרכזי הקניות הממוזגים? אולי פארק היה משרת את העיר טוב יותר?
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...יש רק חדשות טובות. המתכננים באמת שמו לב לפרטים הקטנים ביותר(...). החדשות הרעות הן שאדריכלות לא נועדה להיות רק פונקציונלית, ומכל היבט עיצובי אחר השיפוץ של שינקין הוא בגדר פספוס. (...) במחי שיפוץ חסר אחריות אחד כל החן של הרחוב נעלם והוא הפך למרחב אחיד מדי, פתוח מדי, חשוף מדי. לא ייתכן שחולדאי ואנשיו לא חשבו על דרך ביניים. לא ייתכן שאי אפשר היה לשפץ את הרחוב, לשפר את התשתיות, לרווח את המדרכות ועדיין לשמור על אותה תחושה. לפי השלטים הפזורים ברחוב השיפ...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ...ל תכנון במאה העשרים, על מגוון הישגיה וכושר עמידותה, ניצבת כמקרה מבחן ייחודי עבור המתכנן העירוני, וכהזדמנות ללימוד והפקת לקחים. בכוחה של "תוכנית גדס", כפי שנקרא האזור כיום, להוות מודל ומקור השראה עבור תחום מקצועי דועך, ההולך ונעלם בנוף התכנון העירוני של היום. האורבניות, אותו עיקרון שהוביל את המין האנושי לפסגת הישגיו התרבותיים במשך כ-3000 שנה, הולכת ומתפוגגת לנגד עינינו לטובת תהליכים שונים של פרבור וזחילה אורבנית. ניתוח המודל התכנוני המוצע כאן יכול...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ... באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו והפרבר הולך ומתרוקן מתוכן. למה לעשות קניות בירוחם כשחנות הנעליים במרכז עזריאלי נגישה כל כך? למה להעביר את המשפחה לירוחם, למצוא עבודה חדשה לבת הזוג, בית ספר חדש לילדים, כשהאלטרנטיבה זולה וקלה? לצערי נראה שמה שיקרה הוא שהקצינים והאוכלוסיה החזקה ובעלת רכבי הליסינג הצבאיים לא תגור בירוחם. הבתים שנבנים כיום ישמשו בעיקר לאלו שמשפחתם כבר בדרום, לנגדים ולכאלה שהכנסתם אינה גבוהה מספיק.
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...להיות רגולציה מסודרת גם בתכנון בכלל, ובתכנון ערים בפרט"... "אי אפשר לתת לערים לתכנן את עצמן - לא ביד המקרה, ולא ביד הנעלמה של השוק הקפיטליסטי." מעניין לקרוא את אותן האבחנות מפי כל כך הרבה אדריכלים. לכולנו ברור שהשיטה בה נותנים לשוק לקבוע את הכל היא מאד בעייתית ויש לה חלק לא מבוטל במצב הדיור ואיכות המגורים בערים שלנו ובכל זאת, למרות הקונצנזוס, ההשפעה בפועל של האדריכלים לתיקון המצב קטנה כל כך. * תמונת מיקי מנספלד מתוך הכתבה, צילום איל יצהר.