חיפוש - חדשות , סדר , ספר |1| - דף 7

• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ... גוניות לה שואף האדם. איך עושים מיכל אינטנסיבי, באופן מושכל? הרי זוהי יצירה תכנונית ברת תכונות שינוי, אבל יצירת אנוש. חמש תכונות ידועות מראש (אפשר גם 6 או 4) הן המקיימות את המבנה האינטנסיבי הזה.מאפייני האינטנסיביות של העיר* סדר ושיטה, מתחייב גם מן השרותים היעילים בעיור (ביוב, מים, חשמל וכו')* הכרח וצורך להתמצאות בסבך העירוני. זאת עושים בעזרת ככרות ושדרות.* ערוב השימושים, בתכנון מוקדם, למען התפעול האינטנסיבי הנדרש.* נגישות טובה ומרבית לכל, בתוך ה...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  אז הנה הגיע סוף סוף החלק שבו אני יכול להתחיל ולהגדיר את ההבדלים בין התפיסה העירונית הדינמית לתפיסה העירונית של עמותת מרחב. זה הולך להיות קצת טכני, תרחיקו את הילדים. למי שלא קרא את המאמרים הקודמים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ... אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  אחד הדברים הבעייתיים כיום בתכנון העירוני הישראלי הוא שרוב מוחלט מהאדריכלים העוסקים בתחום מאמינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצ...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  ...ים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בעיר שיש בה ממילא יותר סופות חול מימי גשם, והרבה יותר שמש מעצים שיודעים לתת צל."*בניין "רבע הקילומטר" בבאר שבע (יסקי-אלכסדרוני), צילום - מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה. הכתבה היא ביקורת אדריכלית אמיתית, בעין מפוקחת ואוהבת. אם רק למתכננים המקוריים הייתה גישה דומה התוצאה הסופית הייתה אחרת. הכנסו לקרוא ולראות את הוידאו. שווה כל דקה.
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...מספר נתונים חשובים:- יצורפו שני שופטים נציגי העמותה לרשימת השופטים. - כל ארבעת המשרדים הישראלים אשר יעלו מהשלב הראשון לשני יקבלו 100,000ש"ח כדי להביא את התכנון והפרזנטציה למצב איכותי ושוויוני.- הפרויקטים הזוכים בתחרות, לפי הסדר שנקבע בשיפוט, יובאו בפני הוועד המנהל של 'יד הנדיב' לא לבחירת המזמין, אלא לאשור המזמין. מעמד האדריכלים והאדריכליות בארץ הולך ומאבד מקרנו ומנוכחותו. מאבקים בנושאי קניין רוחני, תנאי שכר, תחרויות פרועות, תנאי מכרזים דרקו...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ...ן ובאנונימיות: "יד הנדיב קובעת, ולא בפעם הראשונה, את כלליה בנוסח הברון תוך התעלמות גמורה מכללי התחרויות. עמותת האדריכלים קיבלה את התנאים המבזים ללא התנגדות בלי למחות על הזלזול והחרפה".חשוב להבין, השתתפות של אדריכלים בתחרות בסדר גודל כזה עולה למשרד בין 50 ל 80 אלף שקל. אדריכלים מוכנים להשקיע את הסכום הזה מכיסם כל עוד נשמר עיקרון ה fair play. בעקבות מבנה התחרות חשים אדריכלים רבים שכל השלב הראשון נועד לשמש עלה תאנה, כסות להסתרת תחרות סגורה בפועל בי...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ...עה משרדים זרים בעלי שם עולמי. את ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית שחבריה טרם נבחרו". לשם מה בניין חדש? (מתוך תוכנית האב של הספריה)המבנה הנוכחי, שהוקם בשנות החמישים של המאה העשרים, כבר כמעט ואיננו שמיש, כפי שהראתה בבירור סדרה של בדיקות ודוחות. יתרה מזאת, בניין מיושן זה הותאם בזמנו לתפיסה של ספרייה לאומית שכיום אף עליה, כמו עליו, אבד הכלח: המבנה עצמו, ומיקומו בתוך קמפוס האוניברסיטה העברית, משקפים ניסיון לאצור ולרכז ידע בתוך מסגרת אקסקלוסיבית. ...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצע העיר, חשבתי להוסיף נצנצים כדי שהחזית תהיה קלילה יותר. אני לא מצטער על זה. זה אמנם לא היה במקור, אבל אני חושב שזה בסדר. לא היה הרבה כסף לשיפוץ, לא יכולנו להשתמש באבן או באלומיניום לחזיתות. היה לנו תקציב רק לטיח. אין לי שום דבר נגד טיח, אבל עשינו את הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום. גם כשגברת מתלבשת לתיאטרון היא לובשת שמלה שיש בה קצת נצ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...רסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת ההנדסה של העיריה ואפילו המשורר אורי צבי...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  "מדיניות התכנון בישראל פשטה את הרגל. זה הזמן להגדיר חזון ותפיסה תכנונית חדשה." במילים אלה נפתח המסמך שכותרתו "לקראת סדר יום מרחבי חדש במדינת ישראל". המסמך הוכן במאהל ברוטשילד ותוכנו מעורר סערה ותגובות בעד ונגד. נקודה אחת במיוחד מציגה מחשבה מהפכנית. המסמך המדובר הוכן על ידי "פורום סלמה 60" – שיתוף פעולה בין מורים וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה של בצלאל, עם אנשי מקצוע בתחומי האדריכלות והתכנון, ואנשי מחאת הדיור ממאהל רוטשילד. המסמך מנוסח כקול קור...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...רת, ושאלתי אותו 'אתם נורמליים? מה קרה, הם לא נתנו מספיק שוחד? הרי היום עשיתם את התרגיל לצמד הזוכה מאירופה ומחר יעשו את זה לנו'".ופרופסור צבי אפרת משיב "האדריכלים הם לא אלה שביטלו את התחרות, אלא האיגוד שלנו איפשר מצב שבו אין הסדרה בחוק תחת גוף חזק של כללים לתחרות. אין פה בעיה אתית אלא הסדרת נורמות ציבוריות, ולכן אני לא חושב שזו הבעיה שלנו."האדריכל פרופ' דוד גוגנהיים, מוותיקי המרצים במחלקה לאדריכלות בבצלאל :"מה פתאום בוחרים אדריכלים מחו"ל, מה הפרוב...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ה בכל פרק אדריכל אחר. אבל איך נבחרים האדריכלים? מהם הכישורים הנדרשים כדי להופיע בתוכנית? ניחשתם נכון - גיוס כספים. התוכנית הזו מאפיינת רבות מהתוכניות שאנחנו רואים ועוסקות בעיצוב כמו "הבית שלך שווה יותר" ואחרות. במקרה של הסדרה "אדריכלי החלומות" המפיקים יודעים עד כמה חברות מסחריות מחזרות אחרי האדריכלים והם מנצלים את זה. אדריכל שרוצה להיות מוצג בסדרה צריך לגייס חמש חסויות. לא תשיג חסות - לא תצולם. כל נותנת חסות משלמת כ 25 אלף שקל ובתמורה משולבו...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ... בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבים הביקורתיים על האדריכלות הישראלית, אין שום בעיה עם אוכל איטלקי השולט בתל אביב, או עם אופנה איטלקית או עם עיצוב מוצרים איטלקי... כל אלה בסדר מבחינתם. זה גם הולך טוב עם האספרסו. בדירת הבאוהאוס, אלא מה." * התמונה מהדמיות היח"צ לפרויקט
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ...