חיפוש - חדשות , סה , ספר |1| - דף 10

• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...ידן מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות תוכנות מחשב עכשוויות. הניסוי הצליח, החללים הפנימיים המורכבים והמעטפת הפיסולית, הפיתולית, יכולים להעיד על כך." (...) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת ה...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...קיים במוזיאונים המובילים בארץ, ונדמה כי חושבים בהם שקל יותר להביט על תמונות נוסטלגיות בשחור לבן מאשר לדון בתופעות קיימות במרחב - לטוב ולרע." הביקורת הזו של נועם אולי נכונה אבל מקפלת בתוכה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) והגישה הפוליטית (אדריכלות היא כח), ישנן עוד דרכים להתייחס ולבקר אדריכלות. בכתבה העוסקת בספרה התיעודי וההסטורי של עדה כרמי מלמ...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ...ניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. מקום שמור מקום שמור הוא אתר מקסים שעוסק באדריכלות והסטוריה באזור פרדס חנ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...ם במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת ההנדסה של העיריה ואפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". ...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...א קומי" עמד בין הרחובות מסילת ישרים למלך ג'ורג' ותוכנן על ידי האדריכל הגרמני קונרד שיק. הוא הוקם ב-1868 ועד תחילת מלחמת העולם הראשונה שימש כבית יתומות ומוסד חינוכי לנערות ערביות. לאחר שחרור ירושלים דנה אותו תוכנית הבינוי להריסה. "ההיסטוריון זאב וילנאי המליץ להרוס את הבניין כיוון שהוא קשור באגדה נוצרית ומפני שהוא נוהל על ידי נזירות גרמניות נאציות", מספר קרויאנקר בכתבה, "אלא שהבניין הוקם אי שם במאה ה-19, זה היה איזה 60 שנים לפני שהיטלר עלה לשלט...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...דריכלים. כשאת מטיילת ברחוב בפאריס או בלונדון, את לא שואלת מי תיכנן את הבניין הזה ומי בנה את השכן לו. הפרטים הופכים ליישות אחת גדולה, שאיכות הפרטים שזורה בתוכה. אנחנו מטיילים ברחובות אירופיים, ויש לרחוב פרצוף ציבורי וכל בית מנסה להיות שכן טוב לבית הסמוך." והיא ממשיכה בביקורת יותר ממרומזת על האדריכלות בארץ כיום -"אנחנו כאן שכחנו בכלל מהמושג שכנות. הבתים האלה בספר היו שכנים טובים אחד לשני, אף בניין לא עשה מרפקים לרחוב ואף בניין לא הצהיר שהוא חשו...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  "מדיניות התכנון בישראל פשטה את הרגל. זה הזמן להגדיר חזון ותפיסה תכנונית חדשה." במילים אלה נפתח המסמך שכותרתו "לקראת סדר יום מרחבי חדש במדינת ישראל". המסמך הוכן במאהל ברוטשילד ותוכנו מעורר סערה ותגובות בעד ונגד. נקודה אחת במיוחד מציגה מחשבה מהפכנית. המסמך המדובר הוכן על ידי "פורום סלמה 60" – שיתוף פעולה בין מורים וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה של בצלאל, עם אנשי מקצוע בתחומי האדריכלות והתכנון, ואנשי מחאת הדיור ממאהל רוטשילד. המסמך מנוסח כקול קור...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... ימים שיתקיים בחודש מרץ. שלושה ימים הסבים סביב פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל-אביב. אירועים עתירי תקציב שנתמכים על ידי העירייה ומתוכננים ומיועדים בעיקר לאורחים הרבים מן העולם שהוזמנו לאירועי הפתיחה. אם תתקיים פעילות ברחבת הכניסה למוזיאון, היא תהיה מס שפתיים לקהל הרחב. זה מצג שווא, זו שחיתות – וזו רק דוגמה אחת לשיטה ולשפה שגופים ציבוריים כמנהלת עיר עולם מאמצים כדי לנפח לעצמם את המְניה. מדובר באנשי שיווק לקידום מותגים שרותמים תוכן ברמת הפסאדה." ...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  ...קצוע ולתכנן דיור ראוי ובר-השגה לאזרחי ישראל. בכתבה מרואיין ישראל גודוביץ', מי שהיה כזכור מהנדס העיר תל אביב והוא מאשים את האדריכלים ברמיסת המקצוע. קולו של גודוביץ' חד כדרכו "האדריכלים צריכים לפתוח את הפה ולא רק לדאוג לפרנסה שלהם - מצידי שימותו ברעב." בהמשך בתשובה לשאלה האם אדריכלים יקחו על עצמם תפקיד חברתי הוא מוסיף "אדריכלים הם אינדיבידואליסטים מאופיים. מעט מאוד אדריכלים כמו לה קורבוזיה אפשר למצוא, שתפסו בין השאר את הנישה החברתית. הפרויקט של...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ... למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענו דרך המלצות. הם באו, ראו והלכו למשרד ותיכננו שם משהו מבלי להרגיש באמת את המקום. אני מבין את האדריכל שמנסה להתפרנס, אבל כדי לתכנן מועדון כזה צריך להשקיע הרבה יותר משני ביקורים." ... "אני חולם לפגוש אדריכל שיעוף יחד איתי, אבל אילו הייתי נותן לאדריכלים את המושכות, היה לי הרבה פחות סיכוי להגיע לרמה הזו."למרות (או בגלל?!) שלא לקח א...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  ...ו מוודאים שזה לא יפגע בחופש העיסוק, כי אם יהיה רישום, צריך להגדיר מי יכול להיכנס לרשימה ומי נשאר בחוץ ונפגע כתוצאה מכך. רישום בפנקס מבלי שתהיה תקנה שמגדירה את הפעולות הייחודיות — אין לו כל ערך. אני כרגע מכין עבודה למועצה להנדסה ואדריכלות על ייחוד פעולות ל־12 תחומים חדשים". ובעברית פשוטה - כדי שיהיה רישום מוגדר של המדינה ל"מעצב פנים" חייבים תחילה להגדיר מהן הפעולות שרק ל"מעצב פנים רשום" מותר לבצע. אצל האדריכלים הנושא מוגדר - חתימה לרישוי מבנים...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ...מקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והופקדה על התכנון הפיסי של מה שהוגדר כ"פרויקט דגל שיסמל את חזון וערכי העיר והמותג". זנדברג לא מסתירה את דעתה לגבי תהליכי המיתוג ואני מצטרף לדעתה. במקרה הזה אפילו לא צריך להסביר את חוסר התועלת שבנושא כשש...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...י כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדיר את המבנים אחד בשני". מיכאל מספר בכתבה כי "בעוד שהכניסה של הבניין הוותיק פונה לכיכר הסינמטק, הכניסה החדשה פונה לרחוב הארבעה. יצירת כניסה חדשה בחזית צדדית הייתה אתגר בפני עצמו, ונראה שהרשמן מצליח לעמוד בו בכבוד." כתבה מעניינת, אל תדלגו גם על הסיור בתמונות.
• 

  נרי אוקסמן ואדריכלות דיגיטאלית

  19.05.11
  נועם דביר מראיין ב"הארץ" את נרי אוקסמן, אדריכלית, מעצבת וחוקרת העובדת במעבדת המדיה של MIT. אוקסמן מנסה לחקות בבניה תהליכים פיסיאולוגים כמו התהליכים המתרחשים בעצמות. לטענתה, בעתיד הלא רחוק נוכל להדפיס בניינים שלמים עשוייים מחומרים חדשניים שידמו את ההרכב של רקמות אורגניות. אוקסמן, שנולדה בחיפה לפני 35 שנה, היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום האדריכלות הדיגיטלית. בחמש השנים האחרונות היא זוכה בהצלחה מטאורית שכללה פרסים, השתתפות בתערוכות בינלאומי...