חיפוש - חדשות , ספר , צד |1| - דף 12

• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  תשומת הלב שלנו נדרשת, לפני שתל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושב...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ...נית מתאר 3700 של תל אביב הולך ומתגבש. קואליציה של שומרי טבע עם שוחרי פיתוח, אנשי נדלן ואחד ישראל גודוביץ' חוברים יחד במטרה לעצור את תוכנית הפיתוח של רובע עירוני חדש בצפון תל אביב, מצפון לשדה דב. מאמר במקומון תל אביב now מספר על התארגנות בשם "אין לי עיר אחרת"- תוכנית פעולה שהוקמה על ידי תושבים ותיקים שגרים באזור תל אביב וצפון תל אביב שהתארגנו יחד לתוכנית "להצלת הגוש הגדול" ולהקפאת תוכנית העירייה 3700. בראש התוכנית עומדים האדריכל ישראל גודוביץ,...
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  ..., שלפי דעתי המשוחדת, הוא יצירת אמנות. אני חושב שזאת די חוצפה לפגוע בבניין מבלי לזמן את הארכיטקט לוועדה ובלי לדבר אתו על זה."הדיון "של מי הבניין הזה בכלל?" ישן ולא ייפתר כאן וגם לא בסוגיה הנוכחית באילת. קל להיזכר בניצניו כבר בספר "המעיין המתגבר". באופן מוזר מותר ליזם להרוס מבנה שלא הוכרז לשימור, אבל אם ירצה לשפץ ולא להרוס, הוא עלול להיות חשוף לתביעת זכויות יוצרים מצד האדריכל המקורי של הבניין.חוק זכויות היוצרים הינו חוק בעייתי בנוגע לאדריכלות. הוא ...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ...ירות האדריכליות שנוצרו כאן בשנות הששים." אנו עונים בציטוט של מיכאל יעקובסון שסקר את המבנה ברשימה לפני שנתיים. "המבנה בחזותו הכללית מזכיר שיכון רכבת ולכן אין פלא שהנדלרים לא כל כך התפארו בפרויקט הזה. בחוברת שהוציא המשרד לפני מספר שנים, רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את הזכייה בתחרות והן את הפרויקט עצמו. אין פלא שבאמצע שנות השבעים, בחרה הנהלת אגד לשבור קצת את הב...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  בחודש האחרון הקימו מספר גורמים זעקה "ביבי מרמה את כולנו! בהליך בזק הוא מקדם את חוק התכנון והבניה החדש, חוק שיקצר את התהליכים או יאריך אותם! יאפשר ליזמים לקדם כל תכנית ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כ...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...ן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה הקובעת האם אדריכל יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. בחינה עם קריטריונים מדידים וברורים. נוסח הבחינה וניהולה היו בעייתיים ממספר היבטים:על פי חוק יש לערוך בחינה אחת לשנה. משרד התמ"ת אינו עומד בכך - בחינת הרישוי הקודמת נערכה בדצמבר 2010, מה שהשאיר אותנו תקועים בתהליך שאי אפשר לסיימו בפרק הזמן שנקבע בחוק.רשם המהנדסים והאדריכלים לא פרסם נושאים לבחינה....
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מספרת על בנין אמיר בירושלים - בית דירות שזבה בזמנו לתואר "הבניין הכי מכוער בעיר" וכעת נראה שעומד בפני הריסה בעקבות תכנית פינוי - בינוי חדשה. למרבה צערו של נועם, הבניין אינו מוכרז לשימור ודינו כנראה יהיה להיהרס.מרכז אמיר, הידוע גם בכינוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצור...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...מצעות טכנולוגיה עכשווית המאפשר למבנה לתפקד כמיצב אור פתוח לציבור בלילה.חולון היא דוגמא מקומית של קידום נשים ופרויקטים חדשניים, שהצליחו למנף את העיר באמצעות חשיבה ייחודית שמובילה כבר שנים מנכ"לית העירייה חנה הרצמן. די להזכיר מספר פרויקטים חשובים בעיר , כמו מוזיאון הילדים, המדיטק ומוזיאון העיצוב המצליח בתכנונו של המעצב הבינלאומי ממוצא ישראלי רון ארד, שתרמו רבות למיצובה מחדש של העיר. הסימפוזיון "אדריכליות יוצרות סביבה באמצעות כלים טכנולוגיים עכשוויי...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ...ת האדריכלים. כרגיל היה בה את כל ה"בושה, עוון, אפרטהייד, התנחלויות!" וכרגיל היא התחילה בטיעון אחד, נסחפה לאחר ומאז אבדו עקבותיה. עם זאת, למרבה ההפתעה, יש בה נקודה אחת מעניינת וכמה טוקבקים ששווה לקרוא.הכתבה המדוברת דנה בתחרות הספרייה הלאומית ובמחאות נגדה. זנדברג מתרעמת במלוא הקיטור על כל מחאה שלא מבטלת קודם כל את ההתנחלויות... אבל זה כבר שקוף ומעייף, one trick pony שהולך וממצה את עצמו בהבאת קוראים.החלק החשוב לדיון מגיע בסיום הכתבה: "משכנה הנוכחי של...
• 

  תחרויות ואדריכלות הראווה הדועכת

  25.01.12
  מאמר מעניין של דקל גודוביץ' ב"כלכליסט" מהרהר על סופה של תקופת הראווה באדריכלות עם התקדמות המשבר הכלכלי. כדוגמה הוא מציג את גורלו של מרכז נימאייר בספרד שנסגר תשעה חודשים לאחר פתיחתו. בהמשך מדבר דקל על התחרויות הנהוגות בארץ והבעיות המתעוררות בהן.מרכז נימאייר באווילה שבספרד היה אמור להיות תחרות למוזיאון גוגנהאיים שבבילבאו. המרכז תוכנן על ידי האדריכל הנודע אוסקר נימאייר אך למרות תשומת הלב הרבה שקיבל מאז נפתח הוחלט כעת לסגרו. לכשעצמו זה נראה מקרה מבוד...
• 

  טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"

  8.01.12
  כתבה בדה-מרקר מספרת על התחרות שזכתה לשם: "נוף המחר - תחרות רעיונית לעיצוב העתיד של המרחב הציבורי - אדריכלות נוף ב-2020" ועל הזוכות, שתי אדריכליות נוף צעירות, טלי דינור וקרן סוהמי. שתי הזוכות עובדות כיום במשרד אדריכלות הנוף גרינשטיין הר-גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי.מתוך הכתבה:ההצעה הזוכה כוללת פארק נייד - כלומר, מעין קרון עליו תישתל צמחייה ויוצבו בו מתקני פנאי שונים. הפארק הנייד ישמש מעין תחליף ירוק לרכבת המוכרת לנו. בנוסף, גם התחנות עצמן ייהפכו...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...ות האלפיים. אני מסתכל על שני המניפסטים ולא יודע בדיוק איך להגיב. השורות בהן טוענת נעמה טוענת שהאדריכלים יודעים טוב יותר מהלקוחות מה הם רוצים מפחידה אותי. מכל האדריכלים בארץ אני יכול לציין אחד, דווקא לא צעיר במיוחד שניסה מספר פעמים לשנות את מבנה הבלוק השכונתי הישראלי הטיפוסי... שמו רם כרמי. במובן הזה הוא באמת צעיר נצחי אבל התוצאה לא הצליחה והמבנים לא שוכפלו בהמוניהם על ידי לקוחות שראו את האור. עם מורין והצעירים של עמותת מרחב אני יכול להזדה...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...ר דרך מסלול תת קרקעי, מסלול המייצר פלטפורמה לעושר התרבויות הנחשפות בין השרידים הארכיאולוגיים. כל זאת בעוד שעבור תושבי המקום, העתיקות סביבם הן תופעה מובנת מאליה המקשה עליהם בגידור והגבלות סביב האתרים הארכיאולוגיים. במקום לספר לכם על הפרוייקט, הנה דבריה של ליעד עצמה לגבי התכנון, הפרוייקט והעבודה כולה. יש בדרך העבודה של ליעד נקודת השקפה לא שיגרתית לגבי הדרך בה אנחנו מתכננים. "הפרויקט שלי מציג תכנון פתוח קצה" אומרת ליעד. "זה אומר שהפרויקט נוע...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  ...עשייתי, אבל איבדנו את האמביציה של אבותינו הקדמונים. הגיע הזמן שנעשה משהו". עליזה ברוידא ורות מעוז, האדריכליות שזכו בפרס קרוון על פרויקט פארק רידינג, קיבלו אותו לדברי השופטים בזכות "תכנון רגיש, מלומד ופורץ דרך". בכתבה הן מספרות על המגבלות החמורות בהן פעלו ועל הדרך בה הן רואות את התכנון שלהן. "יש היום חוסר צניעות אצל אדריכלים בחו"ל" אומרת מעוז וממשיכה: "לפעמים לא האדריכל הוא העיקר בפרויקט. היה חשוב לנו לתת לים להיות השחקן הראשי. אתה הולך בפארק ...
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ... במרכז העיר? והשניה, איך צריך לשקם את המקומות שהוזנחו? האם שימור הוא הדרך? הכתבה המעניינת היא כתבתו של נועם דביר בגלובס. הכתבה מקוננת על שתי תחנות אוטובוס מרכזיות שהולכות להמחק בזמן הקרוב - התחנה באילת וזו שבטבריה. נועם מספר על ההסטוריה של כל אחת מהתחנות. שתיהן יועדו לגדולות, בשתיהן חשבו שהן והערים מסביבן יהפכו למוקדים גדולים בהרבה... ושתיהן התדרדרו להזנחה ומיועדות לההרס. תחנות תחבורה במרכז העיר או בצידה? בסיומה של הכתבה מציג נועם את התחנה...