חיפוש - חדשות , פח , קל |1| - דף 11

• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...וטשילד בתל אביב הן מרחב נעים ומזמין. למה הן כאלה? עזבו את כל ההסטוריה, הסביבה והתרבות. גם אם נראה תמונה שלהן למישהו מפנסילבניה הוא יסכים שזה מקום נעים. למה? מה יש בתמונה? מה במרחב הוירטואלי הזה הופך אותו למזמין יותר או פחות? בואו נתחיל עם "מה לא". זה לא חתך הרחוב. זה לא רוחב הכביש. זה לא צבע הבניינים ובמידה רבה גם לא הגובה שלהם. תחשבו רגע על שדירות רוטשילד ללא אנשים בכלל, ללא מכוניות או צמחיה. הופ! משהו נדפק במערכת. זה כבר לא רחוב מזמי...
• 

  השלמה מהנדסאי לאדריכל - בישראל!

  8.04.13
  ...נדרשים להתקבל לאחד מהמוסדות המוכרים בארץ, וללמוד 5 שנים מלאות בלימודי יום, או לחלופין לנדוד מעבר לים, ולבצע השלמה של 3-4 שנים בחו"ל. אם אתם עובדים כבר בתחום, האפשרויות הנ"ל אינן אפשריות. מסיבות שונות (עבודה, לימודים, משפחה וכד') לימודי אדריכלות יישארו עבורנו בגדר פנטזיה לא ניתנת למימוש. אני מאמין שאם נתאגד לקבוצה גדולה של הנדסאים ונפנה לאוניברסיטאות המוכרות, יתכן מאוד שהם ישקלו לפתוח עבורנו מסלול ייחודי בלימודי ערב לצורך לימודי השלמה ל...
• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  ...ות הנמלים, רשות הרכבות, חברת החשמל ומשרד האוצר שלכולם ממש לא אכפת מתושבי חיפה. החלטות העירייה האחרונות מראות, שמתוך טמטום, רשלנות או כוונה, גם היא לא פועלת לטובת התושבים.הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון מהווה את האכזבה האחרונה בשרשרת. על הפקולטה לנקוט עמדה בנושא. עליה לפחות לכפות על מארגני הכנס את השתתפותם של אדריכלים חיפאיים וכאלה המתנגדים למהלכי התכנון האחרונים. עבור חיפה כנס כזה אינו יכול להיות אקדמי, עליו להיות מעשי, מעוגן במציאות בשטח ופלורליסטי.
• 

  האם יש יותר מדי גינות ציבוריות?

  29.03.13
  ...שונים בארץ מבחינה אקלימית וטופוגרפית. אין דין ישוב הררי כמו חיפה או ירושלים כדין נתניה או תל אביב".יודן: ""הבעיה היא לא כמות השטחים הפתוחים, אלא איכותם. השטחים הציבוריים הפתוחים לא נמצאים במקומות שבהם סביר להניח שאנשים נמצאים, אלא במקומות שצריך אליהם באופן מיוחד, ולרובנו אין זמן לכך. כתוצאה מכך, הם לא בשימוש, וכיוון שהם רבים מדי הם מכבידים על היכולת הכלכלית של הרשות המקומית לטפח אותם, ולכן הם מוזנחים והתוצאה היא בזבוז של שטח". לכתבה המלאה בגלובס.
• 

  זכויות יוצרים אדריכליות

  4.03.13
  ...זכייה בתחרות פומבית חס ושלום, אלא בחלקו לפחות מתוקף זכויות היוצרים שלו מהעבר.תוקף זכויות היוצריםשאלה נוספת שטרם הוכרעה בנוגע לזכויות יוצרים באדריכלות היא תוקף הזכויות. האם הן 50 שנה מיום הפקת התכנון (כמו צילום או תקליט), או 70 שנה ממות היוצר (כמו ספר). בנק ישראל בירושלים למשל תוכנן לפני 46 שנים. בניגוד לספר, למבנה אדריכלי יש אורך חיים מוגבל. מרבית המבנים מתוכננים לשרת אותנו בסביבות 50 שנה. האם זכויות היוצרים למבנה יכולים לשרוד אל מעבר לתקופה כזו?
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...מו גם בארצות הברית - הזדקנות ובלייה. התהליך הזה הוא הדבר העיקרי בו אנחנו האדריכלים צריכים להתמקד.הבעיה של הזדקנות ובלייה של שכונות, מבנים ואזורים מוגברת כשצורת המגורים המוצעת אחידה מדי. בדרך כלל מדובר בצורת מגורים המתאימה למשפחות בראשית דרכן או ל"משפרי דיור". כאשר תמהיל הדירות אחיד, פרופיל המשתכנים אחיד. במקרה הזה - משפחות צעירות עם ילדים. לא נדרשות יותר מעשרים שנה עד שכל בתי הספר והגנים ננטשים וכעת נשארים בשכונה זוגות מבוגרים, עם בתים גדולים מדי...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...ותומאנית ומהארכיטקטורה האוניברסאלית ואת האדריכלים באותה תקופה שיצרו אדריכלות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את חייו בילדותו סמוך לשכונת הבוכרים, את...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  ...יתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. השופטים מוצאים כי שני החלקים של הבניין חיוניים להעברת המסר החוויתי ומהווים שלמות אחת, וכי הפרס ניתן גם עבור שנים של עבודה המייצגים נפח, איכות ורצף מקצועי. הבניין מצטיין ברגישותו לנוף הסובב אותו וברגישותו לפרטים".פרס רכטר הינו הפרס הנחשב ביותר לאדריכלות והוא מוענק מאז שנת 1962, אחת לשנתיים לזכרם של זאב רכטר ובנו יעקב רכטר. לפני שנתיים לא ניתן פרס האדריכל ה...
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...בו ונגישותו לא יצרו תוכן חדש לחיי הקהילה אלא משכו את התושבים והרגילו אותם לצרוך את חוויית הקראדו שם. המחיר הוא שרחובות העיר התרוקנו, המחיר הוא שחיי המסחר ברחוב התדלדלו והשיטוט בהם הפך למפחיד יותר, המחיר הוא שלקחנו פונקציה ציבורית משטח ציבורי, בו לכל אדם זכות לעבור ולשהות והעברנו אותה לידיים פרטיות. אין זכות הפגנה בקניון, אין קבצנים, אין הופעות רחוב ספונטניות, אין שליטה של הרשות המקומית. זהו מרכז עיר שהופרט. מי שרוצה להיות נוכח בו צריך לשלם לגביר.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ... רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ..."מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחי...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ... ספר לקונסטרוקציה' (...) הגג הזהוב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגידור ההכרחי סביב הכניסות לאצטדיון הוא מתכתי ושקוף, ולא מנסה לטשטש את הקונסטרוקציה"."אלו פחי אלומיניום פשוטים, זה יחזיק לאורך זמן וזה קל לניקוי", אומר קהת בכתבה. "זהו ניצול של מספר מצומצם של אלמנטים וגיבושם יחד לצורה האיקונית. כי רואים את זה, מזדהים עם זה. כך לאצטדיון יש חותמת".ובכן... בואו ונספור את הנסיונות הקו...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ...האורבאנית ואיך טכנולוגיה חדשה מעודדת אנשים להתקבץ יחד." (מהצד האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ובהרבה יותר פומפוזיות, כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כדי לקבל החלטות תפקודיות ועיצוביות שונות – כמו לדוגמה בקטע של חזית שלפי סימולציה אקלימית שביצענו למדנו שהיא מקבלת פחות שמש לאורך השנה, השתמשנו בקוד שמרכז יותר פתחים בקטע מסוים זה. מהבחינה הזאת, למרות שאין באדריכלות שלנו אלמנטים דינמיים שמשתנים, אנחנו מרגישים שהקונטקסט הדינמי שבו אנחנו פועלים כן מקבל ביטוי בתכנון –מבחינה אקלימית אבל גם מב...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.