חיפוש - חדשות , קטלוגים , פרט , תמ |1| - דף 15

• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...על ערכי טבע ונוף חשיבות תמהיל חברתי מגוון לפיתוח כלכלי, כלים לדיור בר השגה הכולל עלות נסיעות העיר החכמה אתגרים והזדמנויות שהעיר יוצרת והחידושים הדרושים להגדיל את איכות החיים העירונית הרשות המקומית ותפקידה כמובילה בתכניות לפיתוח כלכלי ניתן להגשים את החזון של ישראל משגשגת עם איכות חיים גבוהה עבור כל תושביה ע"י הכרה בתפקידן החיוני של הערים בכלכלה ומינוף תפקיד זה למען הצלחה כלכלית בת קיימא של המדינה כולה. פרטים נוספים באתר עמותת מרחב.
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכל...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  תופעת התיעוד האדריכלי הולכת וגדלה. כיום, כשכל אחד יכול להקים אתר בחינם, הרשת מתמלאת באתרים קטנים המופעלים על ידי אנשים פרטיים ובהם מסופר על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סי...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...לים על הדיור כמושג, ולא על הרווח ממכירת הקרקע כמטרה. לדוגמא: כשמתכננים שכונה חדשה, צריך לייעד חלק מהמשאבים לשדרוג, שיקום ושיפוץ השכונה-השכנה, הישנה, כדי לא לייצר פערים בין השתיים. כשהמינהל יוצא למכרז, זה לא באג'נדה ואת היזם הפרטי זה בטח לא מעניין." ועל האדריכלים המניפים את דגל עירוב השימושים והעירוניות הוא מלגלג "כל כך קל לטייל בתל אביב, לבוש חולצה שחורה עם שני כפתורים, נעול בנעליים שחורות מבריקות, לשבת בבתי הקפה בשדרות, ולהעביר ביקורת על כך ...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...ים ולמה אני מרגישה בו טוב." אומרת כרמי בכתבה, "אחת הדרכים לפענח את הרגשות האלו היא לחקור את הבניין, וזה לא כל כך חשוב מי האדריכלים. כשאת מטיילת ברחוב בפאריס או בלונדון, את לא שואלת מי תיכנן את הבניין הזה ומי בנה את השכן לו. הפרטים הופכים ליישות אחת גדולה, שאיכות הפרטים שזורה בתוכה. אנחנו מטיילים ברחובות אירופיים, ויש לרחוב פרצוף ציבורי וכל בית מנסה להיות שכן טוב לבית הסמוך." והיא ממשיכה בביקורת יותר ממרומזת על האדריכלות בארץ כיום -"אנחנו כאן ...
• 

  עיצוב בצבע רווי

  14.09.11
  ... כך אפשר לכנות סגנון העיצוב השולט היום בארץ ומוצג כשיא הקידמה במגזינים לעיצוב. אבל יותר ויותר מעצבים חושבים שהסגנון הזה משדר ניכור, התנשאות ונפיחות עצמית. את האלטרנטיבה החזקה ביותר לסגנון המינימליסטי מציג בצבעים חזקים, מרובי פרטים והנאה, המעצב האמריקאי John Willey. במשך מספר כתבות אנו מנהלים כאן את הדיון ביתרונותיו ובעיקר בחסרונותיו של העיצוב המינימליסטי. "יוקרתי ומתנשא" קורא גיורא אוריין לסגנון ומשווה אותו לאייפון - סמל סטטוס חסר אישיות. "פי...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מגורים מן המאקרו אל המיקרו, החל מהסביבה האורבנית – קידום קישוריות פיזית רחבה יותר; קהילתית – ניצול האינטראקציה של יחידות עם שיר...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...פעים, בישולים, שיכשוך במים ואפילו מין (ככה סיפרו לי, אנחנו לא עשינו כלום!). התנועה הצירית במרכז השדרה הוחלפה בתנועה מתפתלת דרך שדה רווי מוקדים אלו ובחיכוך מתמשך בפרוגראמות המתחלפות. בדומה למרחב הוירטואלי של הרשת, הגדרות כמו "פרטי" ו"ציבורי" איבדו בתוך שדה זה את מיקומן הקוטבי אחד ביחס לשני לטובת היבריד (בן תערובת) מסוג חדש. לא בדיוק צורה במובן שזה אובייקט אלא בדיוק להפך. נגיד אם תסכימו שמרק זה גם כן צורה להבדיל מסטייק. אם ככה אז לצורה הזו יש פ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...יכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פרופסור צוקרמן שאם נעשתה טעות בארגון התחרות הראשונה, ובגלל זה היא נכשלה, זו אינה סיבה לארגן תחרות פרטית, אלא סיבה לתקן הטעויות ולארגן תחרות כמו מארגנים תחרויות מוצלחות אחרות בארץ. בהחלט הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה התקבל בעמותה מכתבו המסכם של נשיא בצלאל, אנ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...ן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  ... או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש: א. כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך. ב. מגמתיות בשיפוט. ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם חדש. ד. שמת לב ששום שיקול אצלך לא עלה בערכו על השיקול הסביבתי מעולם. ה. שנוא עליך כל מבנה גדול בת"א, או כל מבנה מודרניסטי. ו. אתה מאמין שלא צריך לשנות כלום בת"א, פרט להחזרת מקומות למצבם הקודם. ז. אתה משתמש הרבה בתיאור "מפלצת" כשאתה מדבר על בניינים.
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...לה להיות פנינה אמיתית: מבנים יפים, אנשים יפים ובכלל אסתטיקה להמונים. הניסיון הזה לא צלח. דווקא סדרה על אדריכלים גדולים ראוי שתביא חומרים נוספים על האדריכל עצמו ופחות נאום חוצב להבות מפי האדריכל. לא היה מזיק אם היו משולבים בה פרטי ביוגרפיה, נקודות ציון מקצועיות ובכלל פרספקטיבה על האמן ומיקומו בחיים שלנו." אז אני אומר - חברה, תרגיעו. לסדרה יש בין אחוז לשניים של רייטינג, כולל השידורים החוזרים בערוץ 10, זה מספר נמוך מאד. הסדרה האיזוטרית הזו לא ...
• 

  קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר

  20.07.11
  ...2011 - משרד קימל-אשכולות. הפרס יוענק לאיתן קימל, מיכל אשכולות, אילן כרמי ושחף זית, על תכנון "בית הלוחם" בבאר שבע. בכתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet מוזכרים חלקים מנימוקי השופטים: "המבנה מציג מצוינות אדריכלית החל מהכלל ועד הפרט ומהווה דוגמה חשובה לתכנון אדריכלי של סביבה נגישה לבעלי מוגבלויות מסוגים שונים"... "הבניין מתווה דרך וסמן לסטנדרטים של מצוינות בבנייה הציבורית קהילתית, שלעתים קרובות חסרה בארץ". בנוגע להערה האחרונה - גם אני מצטרף לביקורת...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...יתן להגדירה כתוכנית השאפתנית והנרחבת ביותר מסוגה בישראל." הפרויקט מעורר דיון על העתקה אדריכלית ועל התאמה של מצבים מתרבות אחת לתרבות אחרת. למרות הקוריוז שבדבר אי אפשר להמנע גם מההבטחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש בדברים האלה צורך במרכזי ערים. כשאני חושב על מרכז העיר חדרה למשל, העיר בה נולדתי, אני לא בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהו...
• 

  תדי קיסלוב והעיר אילת

  20.06.11
  ...פתו, בין השאר במגזינים יוקרתיים ובתערוכות בארץ. עבודתו ראויה לעיון מחודש וללימוד מעמיק, בפרט כאשר בוחנים את האדריכלות העכשווית של אילת שאינה שונה במאומה מבנייה במרכז הארץ ואינה משקפת את סביבתה היחודית." תמונת בית הספר המופיעה כאן מציגה את התכנון הרגיש לאקלים, הצללות טבעיות של קומה על קומה, מגדלי קירור, המחשבה על החצר הפנימית - כל אלה מקדימים בהרבה חלק גדול מהמבנים ה"ירוקים" אותם אנו רואים כיום. * תמונת בית הספר נלקחה מאתר משרד קיסלוב-קיי.