חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , שי , שיח |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
-
עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?
7.03.12כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש... -
תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה
2.02.12...שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתו ך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית גבוהה בבנין הספריה הלאומית.נראה היה לנו כי אל לנו למנוע מציבור האדריכלי הישר... -
קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית
24.01.12"תנאי התחרות לתכנון ה'ספריה הלאומית' בירושלים מהווים נדבך נוסף בהשפלת מקצוע האדריכלות למקומות שלא ידענו דוגמתם." ... "נקעה נפשינו מההשפלה המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנ... -
קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות
11.01.12...העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מצוין שזה אחד המקומות המועטים בהם מותרת בנייתו של מגדל."עיריית ת"א מקבלת הצעת WIN WIN מצד היזם" כותב דניאל, "הגדילו לנו את אחוזי הבנייה (כלומר בניית מגדל) ובתמורה נשחזר את כל בניין קולנוע מוגרבי המקורי, נבנ... -
פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?
7.11.11שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש... -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא... -
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11...ין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ו... -
עם הגב לכאן, עם הראש לשם
9.09.11...המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים, בני תרבות המערב. תל אביב תהפ... -
מינימליסטי יוקרתי ומתנשא
4.09.11...אבל צרופם של הציטוטים יחד יוצר לדעתי אמירה מעניינת מאד. אוריין לוקח את אבירי המינימליזם לוס ולה-קורבוזיה ומסובב חלק מהדברים שלהם נגד עצמם. אם היינו קוראים כיום את הביקורת הבאה היא הייתה נשמעת ביקורת נגד המינימליזם: "הציירים, שיש להם טעם, התעלמו מהדירות המסוגננות שלנו וציירו תמיד את פנים הבתים של האיכרים הטיפשים, של הפועלים העניים ושל הבתולות הזקנות. הם צדקו. הם היו מפוכחים מספיק להבחין עד כמה חלול, נפוח, מנוכר ולא הרמוני הוא המראה של הדירות המסוג... -
תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל
17.08.11לאחר ביטול הזכייה בתחרות והפניית תכנון הקמפוס החדש של בצלאל לאדריכלים מחו"ל, ניסתה עמותת האדריכלים לשנות את החלטת בצלאל. למרות הפגישה שהתקיימה בין הגורמים השונים, נשיא בצלאל לא חושב שיש בעיה עם ההחלטה. האם יש עדיין סיכוי להפוך את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר ש... -
האם זה שימור או איפור מצועצע?
11.07.11פוסט מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים אר... -
עצים, דו ממד לחזיתות
10.07.11סוגי עצים שונים לחתכים וחזיתות. דו ממד. -
האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?
4.07.11אתר כלכליסט מפרסם ראיון משותף של ראשי המוסדות המורשים ללמד עיצוב פנים לתואר אקדמי, עם רשם האדריכלים והמהנדסים לשיחה טעונה על הסדרת הרישום. כמו בכל דבר, מעורבים כאן כבוד, כסף ופוליטיקות פנימיות ורק חבל שמי שלא מיוצג בדיון הם אלה שבאמת צריכים להיות שם - מעצבי הפנים. בכתבה מציגים הרשם ונציג עמותת האדריכלים מדוע הם מתנגדים לתואר "אדריכל פנים". התואר "אדריכל" בדומה לתואר "מהנדס" או "הנדסאי" אומר שהאדם המדובר רשאי לבצע פעולות מסוימות (כמו לחתום על ... -
חוק שימור מבנים... וכסף
26.06.11מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
