חיפוש - יובל כרמי , תל אביב , תמא 38 |1| - דף 4

• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבוד...
• 

  כיכר אתרים - לשפץ או לפוצץ?

  22.06.11
  חגית פלג רותם מראיינת בכתבה בגלובס את האדריכל אמנון רכטר ודנה איתו ביצירתו של אביו, יעקב רכטר. רכטר האב תכנן את כיכר אתרים בשנות השבעים ומשרדי רכטר הבן ממוקמים בה. למרות שלתכנון חידוש הכיכר מונתה מטעם עיריית תל אביב אדריכלית הנוף יעל מוריה ממשרד מוריה-סקלי, אמנון רכטר הציג את תוכניותיו למקום: "אני רוצה להיות הנסיך שנותן נשיקה, שתעיר את היפהפייה הנרדמת הזו" הוא אומר בכתבה, "החלוץ שיסחף לכאן תנועה חברתית תרבותית - שיבואו בעקבותינו אדריכלים, אמ...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ... שלמעט באירועים כמו פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, כל מוסד תרבות בו מתפקד כאי מבודד.האם מתחם התחנה יהיה משמעותי דיו לשנות את המצב? לא בטוח. מרכז ממילא החליף למעשה את החזון של קולק. מתחם התחנה בירושלים עלול ללכת בעקבות מתחם התחנה בתל אביב ולהפוך לאי מבודד.שימור המתחםנושא נוסף בו דנה קשת במאמר הוא צורת השימור. "פרויקטים אלו" היא כותבת, "חינניים ככל שיהיו, מעוררים תחושה מעט לא נעימה של איחוד מאולץ של סיפורים סותרים למען האדרת הנוסטלגיה". גם האדריכלים המר...
• 

  20 הבנינים הכי יפים בארץ?

  1.02.11
  ...אה לי כמו הבחירה הקבועה של "האזרח קיין" כסרט הטוב ביותר לדעת מבקרי הקולנוע. הבנין מוצב שם מאז קיבל רכטר את פרס ישראל על תכנונו אבל אני לא יודע כמה מהאדריכלים שבחרו בכלל ראו את המבנה מקרוב. מגדלי עזריאלי (מקום 5), בית אל-על בתל אביב (14), ממגורות דגון בחיפה (18) - גם אלה מופיעים ברשימה. הם איקונים, כן. אבל כך גם מסגד אל-אקצה שלטעמי יפה יותר ממרבית המבנים ברשימה. בבלוג של אסף לרמן תוכלו לקרוא את הביקורת הנוקבת ביותר על הבחירה (בתחתית הפוסט שעו...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...לכולם להכנס לדיון בפוסט ולקרוא. גם אם אתם מסכימים עם צד זה או אחר, כדאי לכל אחד לקרוא ולנסות לפחות להבין את הטענות של הצד השני. לטעמי (יובל) הטיעון של ירון חזק יותר. תן לאנשים את האפשרות לגור בבית צמוד קרקע בקדימה, מגדל בתל אביב או בית בשדירות רוטשילד ורובם יבחרו במגדל וגם יהיו מוכנים לשלם על זה. לעירוניות הצפופה יש חסרונות לא מעטים שכל מי שגר בתל אביב מכיר - שני כיווני אוויר, חלונות שפונים לשכן במרחק חמישה מטרים. נכון, הרחובות הופכים טובים י...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  פוסט מצוין בבלוג של יואב לרמן מציב זרקור על החלטותיו האחרונות של ראש עיריית חיפה ובמיוחד על ההחלטה להגדיל עוד את נמל חיפה. "במקום להתמקד באפשור ועידוד אפשרויות תעסוקה הצומחות בעולם הפוסט-תעשייתי שבו אנו מצויים ולפתח אלטרנטיבה לתל-אביב, יהב חושב שכמה סוורים בנמל יעשו שינוי משמעותי בתהליך שקיעתה של חיפה"."ובאשר לכלכלה העירונית וצמיחת התעסוקה" ממשיך לרמן, "חיפה ממשיכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, ו...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  בהמשך לדיונים בבלוגים ולכתבה הקודמת, נותן לנו אליאב מבלוג "הרחובות שלנו" דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם...
• 

  ארץ עיר - ספרה של אסתר זנדברג

  7.05.12
  ...כלות וחברת מערכת במוסף "גלריה". בספר מרוכזות רשימותיה מהעשורים האחרונים.זה לא סוד שדעותי ודעותיה של זנדברג חלוקות במרבית המקרים. לדעתי הביקורת של זנדברג מוטה פוליטית עד כדי עיוורון אדריכלי לפעמים, אני גם לא אוהב את התרכזותה בתל אביב ולא חושב שהיא "מבקרת האדריכלות היחידה" כפי שנכתב במספר מקומות. אבל אחרי כל המילים וההסתייגויות אני חייב גם להגיד ש... כן, היא בהחלט אחת ממבקרי האדריכלות החשובים בארץ.יש כמה סיבות בגללן אני מעריך את זנדברג למרות כל חיל...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה...
• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  ...לו לפעול ללא שינוי, בהיותם מגדירים את דפנות כיכר הכניסה הראשית מציר המושבה הגרמנית-הגן הבהאי".לצערי אני חושב שהפתרון לא יספיק. הפתרון יאפשר לעירייה לגרור רגליים ולרכבת להתנהל בגובה הנוכחי לעוד חמישים שנה. אנשים לא מוכנים לצעוד מעל 500 מטר כדי להגיע לאטרקציה כלשהי. אם הפעילויות בנמל יהיו מוקד מעניין הם ייסעו לשם ברכב. האזור יישאר מנותק מסביבתו בדומה למתחם התחנה בתל אביב.הערכה פסימית יותר תטען שהוא בכלל לא יתרומם. הניתוק משכונות המגורים יהרוג אותו.
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ... בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבים הביקורתיים על האדריכלות הישראלית, אין שום בעיה עם אוכל איטלקי השולט בתל אביב, או עם אופנה איטלקית או עם עיצוב מוצרים איטלקי... כל אלה בסדר מבחינתם. זה גם הולך טוב עם האספרסו. בדירת הבאוהאוס, אלא מה." * התמונה מהדמיות היח"צ לפרויקט
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ... ותנסו להסתכל על המסדרונות דרך עיניו של תלמיד תיכון - הצבע הלבן טוב יותר, נעים יותר. "מי שהחליט לסייד את 'עמל' עוד יצטער" כותב שרון רוטברד בספרו של צבי אפרת "הפרויקט הישראלי" (הציטוט מתוך כתבתו של יעקובסון) "לבית הספר 'עמל' בתל אביב היתה השפעה גדולה על בתי ספר ומוסדות ציבור גדולים שנבנו אחריו. (...) הנוכחות המונומנטלית של מסות הבטון החשופות היתה הדבר היחיד שיכול היה להוות מרכז בנוף הפרברי של שיכוני הטיח המושפרץ בהדר-יוסף ובמעוז-אביב. קל להאשים א...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...דלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות. את הכתבה מסיים אוריין בהסתייגותו מהסגנון המנוכר לעומתו "אני מוצא משהו כובש באסתטיקה של ה'אנטי עיצוב'"..."באומץ של ה'אנטי עיצוב' לבטא רגש, בשיחרור שלו מכבלי המוסכמות החברתיות, חפשי משייכות לז'אנר או סגנון, אך בה בעת מעניין, אסתטי, מרגש ומשפיע."
• 

  איך לא להלחם על איכות חיים ותכנון אורבני

  30.05.11
  ...פל בתוואי הבעייתי המנתק את העיר מהים ולשקע את מסילת הרכבת. עד כה תמכו במהלך השיקוע - עיריית חיפה, אגודת האדריכלים, רשות שמורות הטבע, עמותת מרחב וגופים שונים של התושבים. מהצד השני נמצאת הנהלת הרכבת ופקידי האוצר שגרים מן הסתם בתל אביב שמטרתם לבנות את הפרויקט בעלות המינימאלית האפשרית גם במחיר פגיעה בנוף, בעיר, ובסיכויים שלה לצמוח לכיוון הים.המאבק הזה לשיקוע תשתיות הזכיר לי את המאבק של תושבי כפר שמריהו לשיקוע כביש 2 במחלף העובר לידם. כפר שמריהו הוא מ...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  פוסט מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים אר...