חיפוש - חדשות , מאמרים , אחד , חבר |1| - דף 14

• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...מדי. אפשר להרגיש את הקווים הנוקשים, את ה"קופי פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ... ולשדרת המוזיאונים, הוא מקום מעורר השראה והולם לספרייה לאומית. המטרה החשובה של הגברת הנגישות היא מעל לכול אתגר קונספטואלי התובע פתרונות ארכיטקטוניים יצירתיים שיפתחו את הספרייה ואת משאביה לדורות חדשים של משתמשים. למעשה, אף לא אחד מהתפקידים העיקריים של ספרייה במאה העשרים ואחת שמנינו לעיל יוכל להתמלא בהצלחה ללא בניין חדש ועדכני. יש לנו כיום הזדמנות היסטורית נדירה לחזות ולהביא לידי הגשמה את הספרייה הלאומית האופטימלית של העתיד. המשכן החדש יציע סביבות ...
• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  ...מתוך הבלוג "המרפסת". בלוג שעוקב אחר תהליך האישור של החוק החדש מקרוב, בדרך כלל במבט מפוקח של עורך דין אבל הפעם, אפילו במרפסת צועקים. והוא ממשיך: שלושת היסודות של חוק התכנון והבניה, הם לפיכך, תכנון, רישוי ואכיפה. אין קיום לאחד ללא האחר. גם אם יאשרו את החוק החדש על כל 600 סעיפיו, ומנגנוניו המורכבים. גם אם יעמידו בראש המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הרכב מנצח ובלתי תלוי של אנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה. גם אם יפעילו את כל מוסדות התכנון ביעילות גר...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...מגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולק...
• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  ...ת המסר-הארגוני וחזונו, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. הסביבה הפיזית והאנרגיה שלה, אמורות להוות את הרקע לכל הפעילויות הנדרשות בארגון. סביבה זו אמורה לאפשר את ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה. בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנאה מקסימאלית. ארגונים רבים דואגים ב...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...צורות סימטריות על פי בקשתנו, מומלץ להתאים את המרבדים על פי תוואי השטח בצורה כזאת שיהיו כמה שפחות חיבורים אך גם להתחשב באובדן חומר הגלם (פחת). לדוגמה: אם הגינה שלנו בגודל של 3.7 מטר על 9.8 מטר, נבחר באופציה של מרבד דשא סינטטי אחד ברוחב של 4 מטרים ואורך של 9.8 מטר. במקרים של גינה בגודל 8 מטרים על 2.5 מטר נבחר בשני מרבדים ברוחב של 4 מטרים ואורך של 2.5 מטר (זאת על מנת להקטין את הפחת). תכנון נכון של פרישת המרבדים תאפשר לכם ניצול מרבי של מרבדי הדשא הסי...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...עושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות או...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  "יש בניינים נפלאים שיש בהם חוויה יוצאת דופן, ואת מתחילה לדבר אל הבניין והבניין משיב, ואתם משוחחים ומבינים אחד את השני, ורק אז את נחשפת לכך שהגילוי הזה העשיר אותך." ציטוט זה של האדריכלית עדה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...על שטחה ואוכלוסייתה המצומצמים, אין כל הצדקה תכנונית לפיתוח מספר רב של מרכזים מטרופולינים. יש לשנות את המודל המחשבתי על פיו פועלים מוסדות התכנון, השיווק והביצוע, למודל של 'עיר-מדינה'. יש להתייחס למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד ובו מרכז כובד אחד ברור ומובחן – זה הקיים בפועל: גוש דן, בו קיים ההון האנושי, מערכת השירותים התומכים וכל שאר התנאים להמשך התפתחותה של כלכלה מתקדמת." והמסקנה היא לכן: יש לשנות את סדרי העדיפויות. עלינו לחזק את מרכז הארץ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... מרכז תרבות בין-לאומי עם דגש על חיי לילה - לאווירה תוססת ובועטת הבעיה היא בכיוונון הפעילות העיר על פי מדדים שנועדו להשיג את המדליה המבוקשת. אין למדדים האלה קשר למה שצריכה העיר או המדינה, הם שם רק כדי להשיג ניקוד: מדד אחד הוא מספר החברות הבינלאומיות הפועלות בעיר. כדי לקבל יותר ניקוד בנושא מוצע לתת הקלות במס ותמריצים לחברות בינלאומיות וחברות סטארטאפ שיקימו את משרדיהן בעיר. ועכשיו חשבו על חברה שכבר החליטה לפעול בארץ וצריכה להחליט אם להקים א...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...דלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות. את הכתבה מסיים אוריין בהסתייגותו מהסגנון המנוכר לעומתו "אני מוצא משהו כובש באסתטיקה של ה'אנטי עיצוב'"..."באומץ של ה'אנטי עיצוב' לבטא רגש, בשיחרור שלו מכבלי המוסכמות החברתיות, חפשי משייכות לז'אנר או סגנון, אך בה בעת מעניין, אסתטי, מרגש ומשפיע."
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ..., אנחנו לא עשינו כלום!). התנועה הצירית במרכז השדרה הוחלפה בתנועה מתפתלת דרך שדה רווי מוקדים אלו ובחיכוך מתמשך בפרוגראמות המתחלפות. בדומה למרחב הוירטואלי של הרשת, הגדרות כמו "פרטי" ו"ציבורי" איבדו בתוך שדה זה את מיקומן הקוטבי אחד ביחס לשני לטובת היבריד (בן תערובת) מסוג חדש. לא בדיוק צורה במובן שזה אובייקט אלא בדיוק להפך. נגיד אם תסכימו שמרק זה גם כן צורה להבדיל מסטייק. אם ככה אז לצורה הזו יש פוטנציאל אדריכלי ברור וכמו שהיא ציירה את עצמה לתשתית...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  מזמן לא הופגן זילזול גדול כל כך באדריכלים בארץ ועוד מצידו של מוסד אקדמי. הנהלת האקדמיה בצלאל ביטלה באפריל את תוצאות תחרות התכנון מ 2006 ובחרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בש...
• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  כתבה בכלכליסט מציגה הצצה למתחם המושבה הטמפלרית בתל אביב שיפתח בעוד שנה. כזכור, המבנים במתחם הועתקו ועברו תהליך של שימור וכעת נראה שהמתחם הולך בדרכו של מתחם התחנה בתל אביב - קניון פתוח עם ריח פלסטיק של מבנים משומרים. אחד הנושאים המגוחכים ביותר בשימור הוא העובדה שמהבנים משנים את יעודם המקורי. לאחר שינוי כזה אפשר לשאול האם זה בכלל שימור? והאם יש טעם לשמר? "אנחנו מוכרחים ליצור ייחוד מול שלושה מתחמי המסחר הענקיים שמקיפים אותנו - קניון עזריאלי,...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  ...יכלים הם אינדיבידואליסטים מאופיים. מעט מאוד אדריכלים כמו לה קורבוזיה אפשר למצוא, שתפסו בין השאר את הנישה החברתית. הפרויקט שלו, אוניטה ד'אביטסיון במרסיי, היה מהפך – שיכון לגובה לדיור בר השגה. אבל כאן, חוץ ממני? אני לא זוכר אף אחד שלקח על עצמו תפקיד חברתי." לדעתי הבעיה של התחום היא בדיוק ה"אני ואני ואני" שגודוביץ' מסמל כל כך טוב. אדריכלים שעם כל ההערכה והזכויות שצברו מקשיבים בעיקר לעצמם. לטעמי מרבית האדריכלים היו ותמיד יהיו "זונות של יזמים" (אם...