חיפוש - אין , סה |1| - דף 8

• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ... ורוכבי אופניים".'המייל התרבותי' היה רעיון שהגה טדי קולק - מתחם שנמצא מחוץ לעיר העתיקה אך יכול ליצור מרכז עיר חדש. השם נראה שנבחר כדי לעודד תרומות מיהודי ארצות הברית אבל המרחב לא הצליח להתרומם. 'המייל התרבותי' פשוט ארוך מדי ואין בו פיתוח סביבתי שתומך בהליכה לאורכו. בתמונה כאן שמקורה מרכב הצילום של גוגל, ניתן לראות את קטע הדרך מתיאטרון החאן הסמוך אל אזור התחנה. רק 150 מטרים, זה הכל, אבל המדרכות צרות מדי, חשוכות מדי וחסרות פעילות תומכת כמו בתי קפה ...
• 

  ננוגלאס - יישומים בענף הבניה

  10.10.12
  ...עניק גוון לזכוכית שייצרו. הם ניצלו את העובדה שחלקיק ננומטרי משנה למעשה את תכונותיו הפיסיקאליות בהתאם לגודלו, ולכן חלקיקי זהב לדוגמה שנוספו לזכוכית בזמן ייצורה הקנו לזכוכית גוון שונה החל מצהוב ועד אדום בהתאם לגודלם. אין ספק כי טכנולוגית יצור ועיבוד הזכוכית בת ימינו משולבת בטכנולוגיות היי-טק, החל מציפויים מסנני קרינה ועד לציפוי הננוגלאס. בציפוי זכוכית, מטרת שכבת הציפוי הננומטרית היא למלא את החללים המקרוסקופיים הקיימים על משטח הזכוכית...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניזם, OK?כיצד להגדיר "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...בם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצים דוגמה? אתם לבד מכירים הרבה מקרים כאלה. חישבו על הרחוב המרכזי בעיר קטנה, אחוזה ברעננה למשל. הרחוב הזה מושך את כל הקהל, אם מישהו פותח חנות נעליים ברחוב צדדי מדי אין לו באמת סיכוי לשרוד, הרחוב המסחרי בונה מסביבו "אזור דיכוי". באותו האופן כשנפתח קניון, הפעילות המסחרית של העיר מתרכזת אליו. אם הקניון גדול, שטח הדיכוי שלו עלול לכסות את מרכז העיר ולהפוך אותו לשממה מסחרית. חישבו ...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...נחה פשוטה, לא כולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (לאן אתם חושבים נעלם הדיור הציבורי שהיה נהוג בארץ?). אז הסכמנו. יש אחריות ולכן יש צורך.ועכשיו אנו מגיעים להצעות אדריכליות מעשיות - יש צורך ולכן יש פתרון: נבנה פרויקטים של דיור בר השגה. המדינה תבנה, או תסב...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ..."מצד שני, יכול להיות שאני טועה".עירוניות דינמיתהגישה שאני מתכוון להציג לפניכם מסתכלת על העיר בצורה אחרת. העיר מבחינתי היא אוסף של אנשים ופעילויות, המערך האדריכלי הוא משני. הוא יכול לקלקל אבל לא יכול להבטיח הצלחה. בגישה שאציג אין לאדריכלים השפעה רבה או יכולת. לא כל מה שאכתוב כאן הוא חדש ומסעיר, דברים רבים מוכרים. לא הגיתי את כל זה לבד, אני אשתדל לרכז ולזקק את הטיעונים אבל הם מופיעים בספרות ובמאמרים, בעיקר מחו"ל. כדי להבדיל בין הגישות ולא להשתמש כל...
• 

  בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת

  16.04.12
  ..., היצירתיות שלנו מוגבלת, אני צעצוע של יזמים."* בתמונה - עמי מור, צילום - עינת לברון מתוך הכתבה בגלובסהאדריכלות תמיד נקרעה בין הקצוות האלה. האם אנחנו אמורים להיות "מהנדסי פתרונות" ללקוחות או שאנחנו צריכים לתת את דעתנו האישית? אין כאן נכון ולא נכון, שני הצדדים צודקים. מי שביקש מאורלי שרם, פיבקו, או אפילו פרנק גרי לבנות לו בית רצה לקבל את דעתם האישית, גם במחיר נוחות או מחיר. יש יזמים שרוצים את המיתוג שתכנון כזה גורר אחריו (מי אמר בצלאל ולא קיבל? מגד...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  "במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...י בומבה באמצע העיר, חשבתי להוסיף נצנצים כדי שהחזית תהיה קלילה יותר. אני לא מצטער על זה. זה אמנם לא היה במקור, אבל אני חושב שזה בסדר. לא היה הרבה כסף לשיפוץ, לא יכולנו להשתמש באבן או באלומיניום לחזיתות. היה לנו תקציב רק לטיח. אין לי שום דבר נגד טיח, אבל עשינו את הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום. גם כשגברת מתלבשת לתיאטרון היא לובשת שמלה שיש בה קצת נצנצים". *תמונה - איתי סיקולסקי, Xnet, שיתוף ויקיפדיה לזכותו של כרמי כדאי לקרוא את דבריו של יו...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ...ר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך קיומה של המדינה, ובד בבד מדרדרת את תנאי החיים בעיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב היא עיר מדהימה, אבל זה גולם שקם על יוצרו, וגם התל-אביבים משלמים על זה מחיר". *תמונה - ראשי הערים חיפה, ירושלים ובאר שבע בהחלט מודעים למצב ומנסים לבלום את הגירת הצעירים והכוח...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...לובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של ...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...רעב, מוכן לאתגר; אתה מגיע לציור אחרי חצי שעה של בהייה / תהייה / התפעלות / סלידה. אתה מגיע מלא, שבע, עייף מהקרב שניהלת זה עתה. התהום היא האויב של הציור, של הפסל, של התמונה. התהום היא האויב של היש, כי היא אינה מקבלת את תפקידה כאין. 'מפל האור' מאיר בעיקר את עצמו. הציור, הפסל, התמונה, האמנות - הם כבר יישבו לבד בחושך." אז שתי מסקנות יש לנו כבר. הראשונה - המוזיאון בהחלט מעורר חלק ממה שמכונה "אפקט בילבאו" כשהוא הופך לחשוב יותר מהאמנות המוצגת בו. והמ...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ...נו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק ...