חיפוש - אל , כתבה |1| - דף 8

• 

  לחבר את חיפה לים?

  21.05.13
  ...נער מפרסם ב Ynet כתבה המציגה את תפיסתו לגבי התכנית לפתיחת חלקו המערבי של נמל חיפה, תכנית שאושרה בשבוע שעבר על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה "כאשר האתגר הקשה מכולם הוא סוגיית הרכבת"."אולם כיצד ניתן ליישם את התוכנית" שואל שנער בכתבה, "כאשר כל החסמים לפיתוחה, קרי שיקוע המסילה, פינוי ממגורת דגון או המתקנים הביטחוניים, אינם בשליטת העיר? כיצד ניתן לחבר את רחובות העיר לקו המים גם בטרם יוסרו חסמים אלו? בגישה יישומית בשלבים, לקחנו על עצמנו התמודדו...
• 

  איך משפצים מקדש שצריך להחזיק 300 שנה?

  12.04.11
  ...קדש שהגיעו בסוף חודש מרץ לסיומן, כחצי שנה לפני המועד המתוכנן, עם השלמת קירוי כיפת המקדש באריחים חדשים בצבע זהב. מקדש הבאב משלב סגנון בנייה מזרחי ומערבי, וניצב בלב הגנים הבהאים. מעליו מטפסות תשע טראסות במעלה ההר המוליכות אל מרכז הכרמל, ומתחתיו מובילות תשע טראסות נוספות אל המושבה הגרמנית. בקומתו הראשונה של המבנה נמצאת ארקאדה שעמודיה עשויים גרניט ורודה. הארקדה נושאת מעקה מעוטר בפסיפסים, המקיף רחבה רבועה. במרכז הרחבה ניצבת הקומה השנייה והמתומנת...
• 

  אנרגיה ירוקה בעמק יזרעאל

  6.03.11
  ביום שישי האחרון (04.03.2011) קראתי כתבה בעיתון כוכב יזרעאל שמייד תפסה את עיניי.כותרת הכתבה אמרה : תושבי הישוב הפסטוראלי התקינו מערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל, כאשר מחברת חשמל התחייבה חרכוש את החשמל הזה במשך 20 שנה. הכתבה מספרת על התארגנות של מספר משפחות בישוב תמרת שבעמק יזרעאל, אשר הקימו קבוצת רכישה להתקנת מערכת פוטו וולטאית ביישובם.פעילות זו נוצרה בעקבות תקנה הממשלתית המזכה את בעל המערכת בתשלום מוגדל עבור יצור חשמל נקי.חשמל נקי משמעו, חשמל...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  "לפתע אני מרגיש שאני מתהלך בתוך שרטוט אדריכלי דו-ממדי. אפשר להרגיש את הקווים הנוקשים, את ה"קופי פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוז...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  לפעמים נתקלים בכתבות שמראות את הבתים הישראלים האמיתיים, הבתים בהם גרים רובנו, עם השיפוץ החלקי, הריהוט המוכר והתקציב המוגבל. אלה לא הבתים הלבנים הנקיים והסטרילים שעורכי המגזינים אוהבים כל כך לצלם, לא בתי האלפיון העליון עם הבריכה-מרתףיין-סלון-שני-דונם... וכרגיל מופיעה שם תגובה - "בית חסר טעם!". בכתבה ב Xnet אנו יכולים לראות שוב דוגמה לבית כזה, בית שעוצב בעזרת מעצבת הפנים אורלי אביטל ובשיתוף עם בעלי הבית. שיפוץ מוגבל תקציב, פרופיל בלגי, פרגולה, ...
• 

  יפני, איקוני ומבטון לבן

  3.03.11
  שיחה עם צמד האדריכלים היפאנים זוכי פרס פריצקר, קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה. בכתבה בגלריה של הארץ מתאר נועם דביר את המפגש שלו עם צמד האדריכלים היפנים שזכו בפרס פריצקר לאדריכלות ב 2010. הפרס הוענק להם על עבודתם בסטודיו SANAA בו הם שותפים (כל אחד מהם מחזיק גם משרד עצמאי). אחד המבנים המוכרים יותר שלהם הוא המוזיאון החדש לאמנות עכשוית בניו יורק. בניין לבן שנראה כמורכב מקופסאות המונחות זו על גבי זו. מבנה נוסף מעניין הוא מרכז הלימוד רולקס באוניבר...
• 

  צבעים בדירה שכורה

  16.05.12
  ...ך להיכנס לסטרס. בינתיים עושים גינה, ומשהו אחר בסטודיו. יש דינמיות, וזה גורם הנאה וסיפוק. בגלל שההתהוות של הבית היא משהו שצומח מאיתנו, כל שלב מוביל למשהו חדש, אחר, לא מתוכנן, והדברים משתנים כל הזמן"."זה לא תהליך של שיפוץ דירה אלא סוג של אורח חיים", מוסיף שותפו ברק, "אפשר להקצין ולהגיד שתהליך השיפוץ של הדירה הזו יסתיים כשנעבור לדירה הבאה".- - -בניגוד לדירה של די וברק בה בעל הבית הרשה לצבוע את הקירות ורק הרצפה נותרה בעייתית, רונית כפיר מספרת בבלוג ש...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...תהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה א...
• 

  משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.

  20.02.12
  שוב ושוב עולות טענות על שחיקת מעמד האדריכל הישראלי ומסירת הדובדבן שבקצפת למשרדים מחו"ל והנה אנחנו מתבשרים על עוד פרויקט בשרשרת - משכן אומנויות הבמה באשקלון. אז איך זה קורה? ולמה עמותת האדריכלים מהמהמת לעצמה ומגלגלת עיניים בתמימות?כתבה ב Ynet אשקלון מציגה את הפרויקט החדש שדוחף ראש העירייה בני וקנין. משכן לאמנויות הבמה שיכלול חדרי סטודיו ושני אולמות קונצרטים, בעלות של 60 מליון שקל. לתכנון הפרויקט נבחרה האדריכלית הצרפתיה מנואל גוטראן, שתיכננה, בין ה...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  ...קור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגוש מונוליטי על קומת עמודים. על חזיתות הבנין מתנוסס לוגו החברה בכחול לבן.לצד הסקירה ההיסטורית של התפתחות העיר, או ליתר דיוק דעיכתה, קובל ...
• 

  על הנגשת כיתות לימוד

  13.09.18
  ... למרצה, מקלט, ארבעה רמקולים בפינות הכיתה כך שלא יישאר תלמיד אחד שיפספס את החומר הנלמד. בנוסף לתפקידה במהלכי השיעור, ניתן לחבר את המערכת גם לכריזה במרכז האקדמאי או בבית הספר כך שתלמידים לקויי שמיעה יקבלו התראה ישירות אליהם. השילוב של ילדים כבדי שמיעה במערכת החינוך הוא חשוב מאין כמוהו; החל מהסברה כיתתית ועד להתנהלות נגישה בכל המוסדות האקדמאיים. זכרו, מדובר לא רק בחובה כי אם בזכות, לחנך את הדור הבא על כל רבדיו ולהעניק לכולם סיכוי שווה להגשמה ולמידה.
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים.
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  ... רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את גשר ג'ורג' וושינגטון לכיוון ניו ג'רזי ותראו שזה מה שקרה שם. המון קניונים בפאתי ערים, קופסאות הנטועות כאי במרכז מגרשי חניה עצומים, רצף שלהם בזה אחר ז...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך הכתבה, צילום - פבל וולברג קנטי מעמת את דוידוב עם הטענה שבניינים גבוהים יותר וצפופים יותר ניתן למצוא בלונדון ופריז וגם בהם נעים ללכת. בנוסף הוא מציין ש"שתפיסת המגורים הרווחת בישראל אינה הולמת לחלוטין את האקלים המקומי. במדינה כמו ישראל שבה השמש קופחת במרבית ימות השנה, בנייה גבוהה תספק הצללה נחוצה לרחובות ולבניינים". בנוסף מועלית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספ...