חיפוש - חדשות , פרויקטים , אש , עסק |1| - דף 9

• 

  עיצוב למעצבת - סטודיו גלית לוי

  18.05.14
  ...תעשייתי והרועש שבדרום תל אביב, נבנתה קומת פנטהאוזים גדולה הכוללת עסקים קטנים ביניהם אמנים, יוצרים, ומעצבים מתחומים שונים. את הסטודיו של גלית לוי המתפרס על שטח של כ 350 מ"ר כולל גג/מרפסת בשטח של כ80 מ"ר ריכזנו את כל הפונקציות אשר היוו כחלק בלתי נפרד מהחברה ואשר היו פזורים ברחבי גוש דן. הסטודיו כולל חנות שמלות כלה ושמלות ערב אשר היו ממוקמים שנים ברחוב דיזינגוף, משרדים ומחסן שמלות אשר היו ממוקמים בבת ים ומתפרה שהייתה ממוקמת ברמת גן. בנוסף ישנם שנ...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...the Common -פרויקט גנים ורקעבמסגרת פרוייקט גמר של החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי המכללה למנהל, הגו ויצרו הסטודנטים סטודיו בשם "Mapping the Common". הסטודיו עסק במרחבים המשותפים ,commons, שטחים השייכים לכלל, ולפרט כחלק מהכלל, אשר השימוש בהם משותף או מתחלק בין קהילות . הרעיון שעמד בבסיס הסטודיו הוא מושג העיצוב האוניברסאלי – הרחבת קהל היעד המשתמש במרחבים המשותפים, תוך התחשבות בנקודות התורפה של המרחבים המשותפים, אשר רבים מהם מוזנחים כי הבעלות היא של ...
• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  את המתחם המסחרי כורזין בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כ...
• 

  שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד

  6.08.13
  ...ועל חשבוני: או שמשחקים את המשחק של העיר – או שגרים בכפר שמריהו. זה מה שהקהל רוצה, וזה מה שהקבלן רוצה לתת לו, אפשר להבין אותו. גם האדריכל רוצה להתפרנס, אז הוא עושה מה שהקליינט רוצה. אבל העירייה היתה צריכה לומר ‘לא אצלנו’. מי שאשם הם צוותי התכנון בעיריות"לנו נותר לתהות כיצד זה האדריכלים יודעים יותר טוב מכולם מה 'נכון'. לפני שלושים שנה ידענו בנחרצות שהפרדה בין שימושים הוא הפתרון לעיר טובה, לפני עשרים שנה אמרנו שמגדלים הם הדבר הנכון. גם עכשיו אנחנו י...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...לה? איך זה שבתל אביב, כמו בכל עיר גדולה ומוצלחת בעולם, קיימים זה לצד זה מגורי יוקרה שעולים מליונים ולצידם שכונות צפופות של עוני והומלסים ברחובות? אם העיר יקרה למחיה, למה יש בה עניים?הטענה אותה אני מתכוון להציג במאמר הזה היא ראשיתו של ניתוח שמסביר מה יש בעיר הגדולה שמושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנצחים אותה בקלות בחלק מהמקרים. ההעדפה לפרוור אינה מ...
• 

  מתיחת פנים לקומת משרדים

  5.06.13
  ...ה ולכן היה חשוב מאוד לשמור על עיצוב משפחתי וחמים לצד עיצוב שישדר עוצמה ואיתנות, כראוי לחברה במעמדה. בפרויקט הובלנו תהליך של שינוי חזותי עיצובי משמעותי של החברה, אשר כלל בתוכו שינוי של סביבת העבודה כך שזו הפכה להיות נכונה ואפקטיבית יותר. נעשה שימוש בשני חומרים עיקריים מתחום התעשייה והבניה, עץ ובטון. האחד קר ומחוספס השני חם ויוקרתי. שילוב שכזה יצר את האפקט המושלם הן מהבחינה החזותית והן מבחינת הקשר הישיר לחומרים המשמשים את החברה בפרויקטים השונים.
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ... "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין לא מחפשים תכנון טוב מהו.יש הסכמה גורפת כי העיר בולטת בכך שהיא אינטנסיבית ביותר. אך היא איננה כזו רק בגלל ההמולה, הדוחק והרעש. אלה דבר...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ..., "מה בדיוק הבעיה פה? לוקחים כסף של קבלנים ובונים איתו את הרכבת בתל אביב".אז זהו, שלא.האדמות בהן מדובר הן אדמות מנהל מקרקעי ישראל. מקרקעי ישראל... כל ישראל... כלומר שלי ושלך - של חיפאים ושל טבריינים, של חדרתים ושל תל אביבים, אשדודים ובאר שבעים. אדמות ששיכות לאזרחי כל מדינת ישראל ימכרו ובכסף שיתקבל... נבנה את הרכבת הקלה בתל אביב.למי שלא קולט את התרגיל - האוצר לוקח משאבי מדינה, משאבים כלכליים בצורה של זכויות בנייה, מממש אותם לכסף ומעביר אותם בצורה ...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  "מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...י... אם יהיה תקציב."עלות השיקוע החלקי היא חצי מילארד שקל. עלות שיקוע מלא תהיה... הרבה הרבה יותר.ומה הפתרון העדיף? מנהרה.העברת מנהרה מאזור טירת הכרמל אל צומת הצ'ק פוסט הוא הפתרון הנכון לבעיה האמיתית. פתרון כזה קל יותר לביצוע מאשר שיקוע. הוא מוציא את הרכבת מהעיר ומשחרר אותה להגיע סוף סוף אל החוף. קו המנהרה אינו מתחת לפני הים, הוא אינו נתון לתביעות ועצירת עבודות, הוא מאפשר עבודה והכנה מבלי לעצור את פעולת הרכבת.פתרון המנהרה רק יקל על הנוסעים מהצפון ו...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  האדריכל ארד שרון, מיוזמי העצומה נגד תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, פרסם מכתב תשובה גלוי למכתבו של ראש עמותת האדריכלים, האדריכל ברוך ברוך. אנו מביאים כאן את הנוסח המלא:---- ---- ----לכבודאדריכל פרופ' ברוך ברוך- ראש עמותת האדריכליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש ד...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  הוכרזו העיריות והרשויות הזוכות ב"אות העיצוב לתכנון עירוני 2012"בטקס חגיגי בגני התערוכה בת"א, שכלל ראשי ערים, מהנדסי ואדריכלי ערים, מתכננים, נציגי ציבור ותקשורת, הוכרזו העיריות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות הע...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ... אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את ה...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...דריכלות מסחרית ברחובות הערים הישראליות או האדריכלות העממית של כפרים ערביים. נושאים כאלה ואחרים נדחקים שוב ושוב מהשיח העכשווי שמתקיים במוזיאונים המובילים בארץ, ונדמה כי חושבים בהם שקל יותר להביט על תמונות נוסטלגיות בשחור לבן מאשר לדון בתופעות קיימות במרחב - לטוב ולרע." הביקורת הזו של נועם אולי נכונה אבל מקפלת בתוכה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) וה...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."