חיפוש - חדשות , בד , גז |1| - דף 5

• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה להבין את פשר עקימת האף הזאת דווקא במקום שרחוק מלהסתופף בתחתית סולם המסכנות העירונית" כותבת זנדברג בביקורתה המוצדקת. "אין לקבל בשום תנאי ...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  "במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ת הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  עיצוב בצבע רווי

  14.09.11
  ...מליסטי. "יוקרתי ומתנשא" קורא גיורא אוריין לסגנון ומשווה אותו לאייפון - סמל סטטוס חסר אישיות. "פילים לבנים, שבסלונים שלהם לא מתרווחים, ובפינות האוכל לא מסובים" אומר המעצב אריק בן שמחון. ההערצה לסגנון הזה בעיתונות מסתירה את העובדה שיש הבדל עצום בין מה שמצטלם יפה לבין בית שנעים לחיות בו. מרבית הבתים בארץ אינם מעוצבים כך. למרביתנו הדירות ה"אפורות - לבנות" נקיות מדי מאופי אישי, ממטען היסטורי או סימן לוקאלי. אתר Saf עוסק בעיצוב ואדריכלות ישראלית ונ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...ות המסוגננות שלנו." אוריין צודק בהחלט, הסיגנון המינימליסטי שנפוץ כל כך ומצוטט במגזינים משדר ניכור והתנשאות. הדירות ה"אפורות - לבנות" נקיות ממגע יד, ממטען היסטורי או אישיות. אנו מסתכלים על הדירות האלה ואין לנו מושג אם אנו בדלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות. את הכתבה מסיים אוריי...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...ובאטיקה בכל מערך התכנון הקונסטרוקטיבי. פסק הדין של השופטת אילת דגן מעלה מספר סוגיות שכדאי להתעכב עליהן - חישוב שכר טרחה על עבודות חוזרות השופטת חישבה את התכנון הנוסף שנגרם על פי מטר מרובע. למרות שזה אמנם הבסיס לחישובים בדרך כלל, הפרשנות שלה לשכר הטרחה הייתה מחמירה עד כדי הגזמה. לדוגמה, בתכנון חדר שינה בגודל 24 מטר היא אישרה תכנון של 9 מ"ר בלבד. הנימוק היה שהחדר גדל ב 9 מטר יחסית לתכנון המקורי. עם כל הכבוד לשופטת, החישוב הזה אבסורדי, הרי...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...אל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות....
• 

  ארכיטקטורה הפיכה

  28.07.11
  מאמר של אור אלכסנדרוביץ במגזין המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שואל לאן בדיוק הולכים הבניינים אחרי שהם מתים? המאמר מאיר את העובדה שאנו האדריכלים, לא חושבים מה יקרה כשהבניין שהקמנו יהפוך לישן ובלוי ויהרס. וכך כותב אור: "אף אחד לא מצפה מהאדריכלים להסביר מה עומד לקרות לבניינים שהם מתכננים ביום שאחרי הסוף, לתכנן את הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפנ...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ים שבה הוא מועסק מובלט על דש חולצתו." למברגר מיתמם לגמרי בתשובותיו לכתב בנוגע לחסויות הסמויות למחצה. "אני חייב לעשות ככה כדי לייצר תוכן, אחרת הכל יהיה רכש."..."יוצא לי להתווכח הרבה עם הרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין, ואני מכבד את מה שאומרים לי. אבל הקהל מבחינתי הוא היחיד שיכול להגיד לי ולכוון אותי מתי הגזמתי ומתי לא. יש קווים אדומים ויש גבולות, אבל הוויכוחים היומיים האלה, היחידים שיכולים לקבוע בהם זה הצופים." אחד היוצאים מהכלל הוא האדריכל בר...
• 

  תדי קיסלוב והעיר אילת

  20.06.11
  ...בשלושה בתי ספר שתיכנן ובהם הטמיע טכנולוגיית קירור פסיבית: האוויר היבש נושב דרך מסנני קירור ענקיים (שהורכבו ממזרונים לחים עם מערכת טפטפות), חודר פנימה אל תוך חלל בית הספר ויוצא החוצה דרך הכיתות. הוספת לחות לאוויר הופכת אותו לכבד יותר וקר בכמה מעלות. באקלים מדברי ויבש פתרון זה של מגדלי קירור חסכוני מאד באנרגיה ויעיל. הכתבה מציינת ובצדק "הרגישות של קיסלוב לבנייה עירונית-מדברית והטכנולוגיות המקוריות שפיתח זכו לפרסום רב בתקופתו, בין השאר במגזינים ...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  תחרות Perspective Awards 2011

  1.06.11
  ...1. אדריכלות 2. עיצוב פנים * לא נרשמו כאן את הדרישות לעיצוב מוצר. אם מישהו מעוניין, פרטים באתר התחרות. זכיה הזוכים בתחרות יוכרזו בערב הגאלה של Perspective Awards 2011 בנובמבר 2011. הפרויקטים הזוכים יפורסמו בגיליון דצמבר 2011 של מגזיןPerspective ובאתר רישום דמי הרישום נקובים בדולר הונג קונג והם כ 660 ₪ לפרויקט (ניתן להגיש מספר פרויקטים). הגשת פרויקטים לסטודנטים היא חינם. יש הנחה של כ 30% לנרשמים עד סוף יוני 2011. להרשמה ופרטים: