חיפוש - חדשות , בד , כי , סה |1| - דף 13

• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...השווה אביב גפן את המתמודדים לרהיטים, את הנבחרת שלו לספת קטיפה ירוקה ומיוחדת, ואת הנבחרת של רמי ל"איקאה". האם ההשוואה לאיקאה היא עלבון? האמת היא שהוויכוח הזה מלווה את תולדות העיצוב מראשית המהפכה התעשייתית.ראשית, כדי להבין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי החדש":"המאפיין העי...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...ם של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כבר": מבחינתי כל המבנים בתכנונה של כרמי נראים אותו דבר!! (...) היכן היצירתיות!? החידוש?! בעינ...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  "במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...כולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצורניות על הנוף, ולצורך הממד השלישי, האנכי, במתיחה צורנית כלפי מעלה תוך דאגה למסה בלבד – גישה שהיא השלכה של המשחק הגאומטרי העיקש של המתכנן." "אך לזכותו של רם כרמי יאמר כי לא רק הוא סבל מעיוורון, אלא דור שלם של ארכיטקטים היה נגוע בה. ולא רק ארכיטקטים, אלא חברה שלמה, בארץ ובעולם. מאז שנות השישים המאוחרות אנו ע...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ...ם זרים בעלי שם עולמי. את ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית שחבריה טרם נבחרו". לשם מה בניין חדש? (מתוך תוכנית האב של הספריה)המבנה הנוכחי, שהוקם בשנות החמישים של המאה העשרים, כבר כמעט ואיננו שמיש, כפי שהראתה בבירור סדרה של בדיקות ודוחות. יתרה מזאת, בניין מיושן זה הותאם בזמנו לתפיסה של ספרייה לאומית שכיום אף עליה, כמו עליו, אבד הכלח: המבנה עצמו, ומיקומו בתוך קמפוס האוניברסיטה העברית, משקפים ניסיון לאצור ולרכז ידע בתוך מסגרת אקסקלוסיבית. בניגוד ל...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ... המנהלת את כל מוסדות התרבות הגדולים בתל אביב. דן מעיד שהשיפוץ המקורי נועד לצרכי בטיחות ותוכנן ל 30 מליון שקלים. ואז הוחלט לשפץ גם את אולם רובינא...ואז גם את האולמות הקטנים ובסופו של דבר הגיעו ל 100 מיליון. המשפט המגוחך ביותר בדבריו של דן הוא "חשוב להדגיש שהחריגה בתקציב הבנייה לא נבעה מהתנהלות לא נכונה, אלא משום שהוחלט בכל פעם לשפץ עוד ועוד חלקים מהמבנה". אמממ... כן. נכון, זו התנהלות סבירה ונכונה. רם כרמי מגיע לכתבה מוכן היטב לביקורת וחם על המ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבד...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות תוכנות מחשב עכשוויות. הניסוי הצליח, החללים הפנימיים המורכבים והמעטפת הפיסולית, הפיתולית, יכולים להעיד על כך." (...) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת המבקר...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...ם המובילים בארץ, ונדמה כי חושבים בהם שקל יותר להביט על תמונות נוסטלגיות בשחור לבן מאשר לדון בתופעות קיימות במרחב - לטוב ולרע." הביקורת הזו של נועם אולי נכונה אבל מקפלת בתוכה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) והגישה הפוליטית (אדריכלות היא כח), ישנן עוד דרכים להתייחס ולבקר אדריכלות. בכתבה העוסקת בספרה התיעודי וההסטורי של עדה כרמי מלמד אמר בנושא זה...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  ללא הקלה, ללא שימוש חורג - חוק התכנון החדש

  9.10.11
  ...מרפסת" הינו בלוג משפטי העוקב אחרי הליכי האישור של חוק התכנון והבניה החדש. לנו האדריכלים החוק נראה כמשהו יבש אבל הנגיעה שלו לתכנון ויכולתו לקבוע את צורות המבנים והפיתוח העירוני ברורים וידועים. בפוסט האחרון בבלוג עולה לדיון העובדה שהחוק החדש לא יאפשר מנגנון של "הקלה" או "שימוש חורג" כפי שקיימים בחוק הנוכחי. "הטכניקה שבה חוק התכנון והבניה מגשר על הפערים בין שני דיספלינות רחוקות אלה" נכתב בבלוג על דיסיפלינות המשפט והאדריכלות, "היא באמצעות "מתאם",...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...כלל מהמושג שכנות. הבתים האלה בספר היו שכנים טובים אחד לשני, אף בניין לא עשה מרפקים לרחוב ואף בניין לא הצהיר שהוא חשוב יותר. בקרב האנשים היה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, בחוסר המים, בזה שהצל נורא חשוב - למה אנחנו ...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...ורא ובנושאים מסוימים הוא אכן מהפכני. את המסמך עצמו תוכלו לקרוא מהקישור הבא : מסמך סלמה 60 במסמך ישנן הצעות שונות שחלקן מוכרות. את ההסתייגויות אליו ניתן למצוא רחבי הרשת בכתבה "התכנית שתציל את מדיניות התכנון הישראלית" בדה-מרקר ובכתבה "מי מפחד ממסמך סלמה" בהארץ. מכל הנקודות בו אנו מתמקדים באחת, הראשונה והחשובה מכולם גם לדעת מחברי המסמך. אכלנו אותה - בואו נודה בזה ונתקדם מסמך סלמה מציג את הטיעון החזק ביותר והמהפכני ביותר שלו מיד בפתיחה ...