חיפוש - חדשות , בד , לד , מכ |1| - דף 13

• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רבה. אנחנו לא מחפשים להקים אייקון אדריכלי חדש בירושלים, אנחנו לא רוצים איזה פרנק גרי. אנחנו רוצים משהו שקט, קפדני ואחראי שייתן לנו תחושה ...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...ורא ובנושאים מסוימים הוא אכן מהפכני. את המסמך עצמו תוכלו לקרוא מהקישור הבא : מסמך סלמה 60 במסמך ישנן הצעות שונות שחלקן מוכרות. את ההסתייגויות אליו ניתן למצוא רחבי הרשת בכתבה "התכנית שתציל את מדיניות התכנון הישראלית" בדה-מרקר ובכתבה "מי מפחד ממסמך סלמה" בהארץ. מכל הנקודות בו אנו מתמקדים באחת, הראשונה והחשובה מכולם גם לדעת מחברי המסמך. אכלנו אותה - בואו נודה בזה ונתקדם מסמך סלמה מציג את הטיעון החזק ביותר והמהפכני ביותר שלו מיד בפתיחה ...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...ות המסוגננות שלנו." אוריין צודק בהחלט, הסיגנון המינימליסטי שנפוץ כל כך ומצוטט במגזינים משדר ניכור והתנשאות. הדירות ה"אפורות - לבנות" נקיות ממגע יד, ממטען היסטורי או אישיות. אנו מסתכלים על הדירות האלה ואין לנו מושג אם אנו בדלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות. את הכתבה מסיים אוריי...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...ובאטיקה בכל מערך התכנון הקונסטרוקטיבי. פסק הדין של השופטת אילת דגן מעלה מספר סוגיות שכדאי להתעכב עליהן - חישוב שכר טרחה על עבודות חוזרות השופטת חישבה את התכנון הנוסף שנגרם על פי מטר מרובע. למרות שזה אמנם הבסיס לחישובים בדרך כלל, הפרשנות שלה לשכר הטרחה הייתה מחמירה עד כדי הגזמה. לדוגמה, בתכנון חדר שינה בגודל 24 מטר היא אישרה תכנון של 9 מ"ר בלבד. הנימוק היה שהחדר גדל ב 9 מטר יחסית לתכנון המקורי. עם כל הכבוד לשופטת, החישוב הזה אבסורדי, הרי...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... הארץ, דרך נעם דביר.בפגישה נכחנו לדעת שתהליך בחירת האדריכלים הוא לקראת סיומו. בקשנו מפרופסור צוקרמן לעצור התהליך ולארגן תחרות פומבית חדשה, כמתחייב ומצופה ממוסד כבצלאל, שקם לחדש את את מקצועות האומנויות בארץ ומחנך אדריכלים. העובדה שבצלאל ארגנה "תחרות" למוזמנים בלבד, מונע מאדריכלים שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...אל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות....
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  שתי כתבות עם קו מקשר ביניהן התפרסמו השבוע. בשתיהן מסופר על מבנים שעברו שינוי ועיצוב מחדש, ובשתיהן הגישה לצורה בה עובדים ומתכננים שונות לחלוטין ממה שאנו האדריכלים נוהגים לעשות. התוצאות מפתיעות ומציעות לנו דרכים חדשות לפעול. כתבה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את "הבלוק" חלל ענק וקודר של ''הום סנטר'' בתחנה המרכזית החדשה שהוסב למועדון לילה. ירון טראקס הבעלים החליט לעצב את המקום עם חברים... ובלי אדריכל. לדבריו, הם ניסו "חמישה אדריכלים שאליהם הגענ...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ים שבה הוא מועסק מובלט על דש חולצתו." למברגר מיתמם לגמרי בתשובותיו לכתב בנוגע לחסויות הסמויות למחצה. "אני חייב לעשות ככה כדי לייצר תוכן, אחרת הכל יהיה רכש."..."יוצא לי להתווכח הרבה עם הרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין, ואני מכבד את מה שאומרים לי. אבל הקהל מבחינתי הוא היחיד שיכול להגיד לי ולכוון אותי מתי הגזמתי ומתי לא. יש קווים אדומים ויש גבולות, אבל הוויכוחים היומיים האלה, היחידים שיכולים לקבוע בהם זה הצופים." אחד היוצאים מהכלל הוא האדריכל בר...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאולוגים) נטייתם של מקבלי ההחלטות הוא של שיחזור "מדוקדק" (ואף מזויף) של אותם חמדי בניה – למרות שלרוב הערך האדריכלי שלהם מועט וזה ההיסטורי רב." ... "לכן אנו מוצאים עצמנו עם מבנים ישנים-חדשים שאינם עוד מעידים על...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...נו הוא שילוב של יומרות גבוהות מצד ראש עירייה אחד, תנאי שוק מתירניים, משמעת אדריכלית רופפת וניסיון למיתוג של עיר מנומנמת" כותב נועם. "הפרויקט עלה לכותרות כמה פעמים בשנים האחרונות, תחילה כקוריוז ולאחר מכן כתוכנית ממשית שמקודמת בדיון במוסדות התכנון והבנייה. המניע המרכזי שלה הוא התחדשות עירונית של מרכז יהוד וכבר עכשיו ניתן להגדירה כתוכנית השאפתנית והנרחבת ביותר מסוגה בישראל." הפרויקט מעורר דיון על העתקה אדריכלית ועל התאמה של מצבים מתרבות אחת לתרב...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוציאלי: השימור מביא לשחזור יקר, הופך את המבנה למיועד לעשירים בלבד. התושבים המקוריים נמחקים ונדחקים החוצה. לדוגמה - בגבעתיים המתחם הנמצא בין הרחובות לביא לבן גוריון בגבעתיים זכה בשבועיים האחרונים לכבוד מפוקפק - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב הכריזה עליו כמתחם לשימור, ובכך הנצ...
• 

  אירוטרופוליס - הדרך שבה נחיה בקרוב

  18.05.11
  ...וען כי בעשורים הקרובים ייהפך נמל התעופה למרכז והעיר תיבנה מסביבו. "אירוטרופוליס" התפרסם אמנם רק לפני כשלושה חודשים אבל כבר הצליח להצית דיון סוער בקרב כלכלנים, סוציולוגים ומתכנני ערים. "השוק הבינלאומי דורש היום קשר הדוק בין עובדים, ספקים, מנהלים וסחורות", מסביר לינדסי בכתבה, "למה להרחיק את הנמל התעופה מהעיר כשהוא מהווה את המרכיב החשוב ביותר בכלכלה ובתעסוקה שלה?" המחברים מציגים בספר את דובאי וחברת התעופה שלה כדוגמה לעיר שהתפתחה מסביב לנמל התעופ...
• 

  ספר הסקיצות של האדריכלים הגדולים

  21.04.11
  ...ל למען האמת כמעט כל האדריכלים, ללא קשר לגיל, מתחילים לתכנן באמצעות נייר ועיפרון. היכולת לתרגם רעיון דימיוני לכמה קווים פשוטים הוא עדיין ערך חשוב בעולם הזה." אחת מעבודות הסמנריון שלי (*יובל כרמי) בסיום התואר בטכניון הייתה בדיקה של מעמדה של הסקיצה בתכנון. בסקר שערכתי בזמנו, גיליתי שמרבית האדריכלים מתכננים עדיין עם עיפרון. גם אם התהליך עובר למחשב, ישנם הרבה מקרים בהם הסקיצה רצה למחשב, לתיקוני עיפרון ושוב למחשב. למרות שעברו מאז חמש עשרה שנה, אני ...
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ...מהבעיות. לדעתי הכיוון שלו נכון ובחלק מהמקרים אפילו ראוי להערצה (למשל בדחיית תרומות לפרויקטים שלדעתו לא ישרתו את היעד) אבל אני חלוק לגבי חשיבות התחבורה למרכז והמינוף האפשרי שיתקבל מצה"ל. ובכל זאת, מאד מעודד לגלות ראש עיר שמוכן למהלך ארוך וקשה, שיודע שיכול להיות שהמטרה תזוז וגם לוחות הזמנים ומסיים את הראיון בהצהרה "התוכנית היא לעשר שנים, אבל גם עם בעוד שלוש או ארבע שנים נאריך אותה - זה יהיה בסדר. גם 65% מתוך 100% זה הרבה יותר טוב מכלום." אני בעדו.