חיפוש - חדשות , בטו , גל |1| - דף 5

• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה....
• 

  ספרי הנחיות לתכנון עירוני

  30.06.13
  ..., תנועת הולכי רגל, תנועת אופניים, תנועת הרכב המנועי, תנועה בצמתים.2. מדריך לתכנון גנים ציבוריים עפ"י סוגי יישוב, מגזר אוכלוסייה, אזור אקלימי וטופוגרפיה.3. מדריך לתכנון הבית המשותף.4. מדריך טיפוסי בינוי בטופוגרפיה משופעת.5. מדריך לתכנון בנייה משמרת נגר עילי.6. מדריך לתכנון, הקצאה ופריסה של שירותי מסחר בשכונות מגורים.איך מזמינים?לרשימת הספרים המלאה קליק כאן.ניתן לקבל את הספרים בדואר ע"י פנייה לאגף האדריכל הראשי במשרד הבינוי והשיכון, בפקס 02-5847073
• 

  מה אומרת המרפסת על רפורמת הפרגולות?

  27.06.13
  התיקון החדש, תיקון 100 לחוק התכנון והבנייה, זכה לכינוי "רפורמת הפרגולות". למעשה התיקון עוסק בטווח גדול של נושאים, החל מפטור מהיתר למי שבונה פרגולה ועד לאישור מזורז להקמה של שכונות שלמות. אבל האם זו בכלל רפורמה? האם לתיקון הזה יש סיכוי להצליח או לקצר את תהליכי האישורים בוועדות הבניה?לאחר שרפורמת המרפסות של נתניהו נתקעה במושב הקודם של הכנסת, נראה כי הפעם הסיכויים של התיקון החדש לחוק לעבור טובים יותר. עיקרו של התיקון הוא ביזור סמכויות התכנון, שכיום ...
• 

  שקרים ירוקים על העיר והפריפריה

  12.11.12
  ...(הצרכן)?לא פלא שמחקרים מתקדמים יותר מגלים שהתמונה מורכבת ושכנראה הטענה מופרכת. אחת הבעיות הגדולות ביותר של ערים, במיוחד באקלים כמו בארץ, היא התופעה הנקראת "אי חום" (heat island). התופעה הזו גורמת לערים גדולות, מטרופולינים של בטון בעיקר, להיות חמים יותר במספר מעלות מאשר סביבתם. התוצאה היא שתושב העיר, רק מבחינה זו, משקיע הרבה יותר חשמל במיזוג וקירור. אם זה לא מספיק מסתבר שאורח החיים של תושב העיר גם הוא בזבזני באנרגיה. כן, מסעדות, אירועי חוצות, מסיב...
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  ...ים, זה הכל, אבל המדרכות צרות מדי, חשוכות מדי וחסרות פעילות תומכת כמו בתי קפה או אפילו מסחר. נראה שלמעט באירועים כמו פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, כל מוסד תרבות בו מתפקד כאי מבודד.האם מתחם התחנה יהיה משמעותי דיו לשנות את המצב? לא בטוח. מרכז ממילא החליף למעשה את החזון של קולק. מתחם התחנה בירושלים עלול ללכת בעקבות מתחם התחנה בתל אביב ולהפוך לאי מבודד.שימור המתחםנושא נוסף בו דנה קשת במאמר הוא צורת השימור. "פרויקטים אלו" היא כותבת, "חינניים ככל שיהיו, מעו...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ... ומחפש אהבה (או להפך), אני מכניס את שיקול מרחק הנסיעה כגורם שקובע עם מי אני אפגש ועם מי לא. "כשיש רצון - יש דרך", כתבה לי מישהי ואני עניתי "כשיש דרך- אין רצון". שמתם לב שיש נדידה של גרושים וגרושות אל תל אביב?מעבר לקוריוז אני בטוח שזה קורה לכולם. אתם הולכים להיפגש עם מישהו ואחד השיקולים אם תמשיכו לראות אותו הוא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר....
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...לחן את הרקע לדיון. ראשית, נסכים שיש למדינה אחריות לאוכלוסיות החלשות ושדיור הוא אחת מזכויות היסוד של כל אזרח. זו לא הנחה פשוטה, לא כולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (לאן אתם חושבים נעלם הדיור הציבורי שהיה נהוג בארץ?). אז הסכמנו. יש אחריות ולכן יש צורך.ו...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...מינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. בשבוע שעבר הרציתי בפני מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. ...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... כותבת זנדברג בביקורתה המוצדקת. "אין לקבל בשום תנאי את ההתנשאות והיהירות, דווקא מצדה של מי שאמורה להיות הראשונה להבין דבר או שניים ב'אופי הקיים' של מקומות בעיר. כי מהו שימור אם לא של האופי הקיים. יהיה מה שיהיה הפשר - דבר אחר בטוח, ההשתלחות הפומבית במדרחוב מתירה את דמו, גם אם בתום לב ובבלי דעת ובלי כוונת זדון. היא מכשירה את הקרקע לג'נטריפיקציה חברתית ודיסינפיקציה אדריכלית של המדרחוב ומשחקת לידיהם של יזמי הנדל"ן הלוטשים אליו עין, כאמור בשיתוף פעולה...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...רץ הממומנים, אפילו חלקית, בכסף ציבורי - חייבים להיות מתוכננים דרך תחרות. חוק כזה יצור מצב בו מספר התחרויות הנמוכות גבוה מספיק בכדי לתת לאדריכלים צעירים את ההזדמנות לפרוץ ולעלות לרמה הבאה.ומה לזה ולהעדפת הישראלים בתחרויות?כלום. המודל הזה לא מעדיף ישראלים. הוא פשוט לא מעדיף אדריכלים זרים. יתכבדו כולם וייגשו לכל תחרות שירצו והתכנון הטוב יותר ינצח. אני די בטוח שיש לאדריכלים הישראלים כישרון לפחות כמו לאדריכלים הזרים.ועמותת האדריכלים יכולה לעשות את זה?
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...יה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, בחוסר המים, בזה שהצל נורא חשוב - למה אנחנו לא עובדים עם האפיונים הפשוטים הללו?" הביקורת של כרמי פוגעת בלב הויכוח לגבי מבנים ואדריכלים שמדובר עליהם הרבה לאחרונה - קופסאת האלומינ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...יינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא הצליה לזכות בתחרויות עיצוב. ההתמסרות המקצועית שלו היתה כ"כ טוטאלית שהוא פיתח שיטה להסתפר ע"פ המבנה האירגוני של הארכיטקטורה שבה האמין. נסו לתאר ...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ... היא למגזין סרבו שם להוסיף הערה או לפרסם תיקון המבהיר שהיא זו שתכננה את הבית. בסופו של דבר נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להק...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ... מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נטושה אבל בניגוד לתל אביב, כאן בהחלט היו מעורבים אדריכלים... רק שהם לא פעלו בצורה שגרתית. האדריכלים אלס ורבקל ואלי דרמן, בני זוג במשרד ובחיים, מסבירים כי מאחורי תכנון הגלריה עמד רעיון של אדריכלות "גרילה" - "באים, נכנ...