חיפוש - חדשות , בר , דרך |1| - דף 15

• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  בדרך כלל זה מוסווה, מטושטש, אין הרבה מקרים בהם התרגילים הכלכליים של הממשלה והאוצר גלויים, אבל הנה הזדמנה לנו האפשרות ולרגע אפשר להציץ מעבר לכתף של שטייניץ ולראות איך תרגיל כלכלי פשוט לוקח כסף של כל האזרחים ומשמש לחיזוק העיר תל אביב... שוב.כתבה בכלכליסט מבשרת:"המדינה מחפשת מימון לחפירת הרכבת הקלה ברחוב באבן גבירול בת"א. אחת הדרישות בפרויקט הרכבת הינה הקמת מסילות בתווי ארוך ויקר של רחוב אבן גבירול שתכלול חפירות כדי להעביר את הרכבת תחת פני מפלס הרחו...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  אתר Xnet מציג כתבה העוסקת במיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת. באתר בעברית מציגים מנהלי הפרויקט את האתגר כך: "המטרה היא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שני...
• 

  בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת

  16.04.12
  ...פו של יום אנחנו לא עושים מה שאנחנו רוצים, אלא מה שהמזמינים רוצים. הפתרון התכנוני צריך להיות יצוק על הלקוח ולא על גחמות האדריכל. לקוח שעושה בית אצל אורלי שרם, למשל, לא גר בבית שלו, הוא גר בבית של אורלי שרם." ובהמשך "בסופו של דבר, היצירתיות שלנו מוגבלת, אני צעצוע של יזמים."* בתמונה - עמי מור, צילום - עינת לברון מתוך הכתבה בגלובסהאדריכלות תמיד נקרעה בין הקצוות האלה. האם אנחנו אמורים להיות "מהנדסי פתרונות" ללקוחות או שאנחנו צריכים לתת את דעתנו האישית...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...מהווה את אחד החסמים הגדולים לפיתוח העיר אל הים. עם או בלי חשמול, בחיפה - הרכבת היא הבעיה.מה הפתרונות האפשריים?ישנן שלוש חלופות באופן עקרוני:1. השארת הקו הקיים וחשמולו.2. שיקוע הקו הקיים אל מתחת לפני הקרקע במיקומו הנוכחי.3. העברת הקו למנהרה מתחת לכרמל.למה לא לחשמל ולהשאיר מעל לקרקע?פרויקט חשמול הרכבת הוא הזדמנות פז שמגיעה פעם בחמישים שנה. אם הטעות ההיסטורית בניתוקה של העיר מהים לא תתוקן בהזדמנות הנוכחית, העיר התחתית בחיפה לא תתאושש עוד זמן רב.מה ה...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...תית לתרבות הקיימת. ההתנגדות של ההיפסטרים למיינסטרים נתפסת כהתנהגות של "דווקא" שנועדה רק להבדיל את ההיפסטר משאר העולם ולגרום לו להראות "מיוחד" ו"אותנטי". ההיפסטר למשל יעריץ להקה מסוימת כל עוד אף אחד חוץ ממנו לא מכיר אותה, אבל ברגע שהיא תתפרסם ותצליח כלכלית הוא לפתע ישנא אותה ויטען בנחרצות שהיא כבר לא רלוונטית, למרות שהצלחה כלכלית של להקה לא בהכרח מבטאת התמסחרות ובגידה בקהל שלה."אביב גפן אם כן מזהה הצלחה מסחרית ככישלון אמנותי. אם כולם אוהבים את זה ...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...מושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כבר": מ...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מ...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  ...ן תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ביותר, והיא דורסת את ההחלטות שלה עצמה ברגל גסה - אבל האדריכלים מפחדים לעשות גלים" אומר האדריכל יובל גני, "במובנים מסוימים בגלל ההתנהגות שלנו כאדריכלים, לא מתייחסים אלינו ברצינות. מאוד אוהבים את תוצאות העבודה, אבל מזלזלים במעמד שלנו ולא משלמים לנו לפי החוק".ומוסיף...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...יות בצד של הנטרפים. המנגנון שנועד להגן על הגדולים פועל אפילו טוב יותר עבור הענקים.קצת הווההגלובליזציה שאנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הרבה יותר חזקה. כאן כבר כולם יודעים שיש את ארבעת / חמשת הגדולים. כל חברה, שזקוקה לרואה חשבון לפעילות בינונית ומעלה, פונה רק אליהם.זה הכיוון אליו הולך שוק האדריכלים בארץ. שימו לב לתחרויות האחרונות, לתחרות על בצלאל למשל. תוכלו לגלות בקלות פירמות גד...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון. כמה פעמים רציתם לחצות את הכביש וגיליתם שלמרות שאתם באמצע העיר, אתם חוצים כביש מהיר של 4 מסלולים? כמה פעמים נאלצתם ללכת דרך ארוכה כדי לעקוף גדר הפרדה? כמה פעמים הסתכנתם בגלל מכוניות שחסמו את המדרכה? כמה פעמים ספרתם עד עשר... (מצטער, לא יכולתי להתאפק)
• 

  עקב אכילס של חוק התכנון החדש

  11.12.11
  בלי תכנון אין חלוקת משאבים נכונה, אין צדק חברתי, אין צדק סביבתי, אין פיתוח, אין שימור, אין צמיחה כלכלית, אין פיתוח תשתיות, אין חברה ומדינה. יש אנרכיה וכאוס. בלי רישוי לא ניתן להשיג את יעדי התכנון. בלי אכיפה, לא ניתן לאכוף את הרישוי והתכנון גם יחד. לא ניתן להבטיח כי השטחים הפתוחים ישארו פתוחים. לא ניתן להבטיח שאזורי התעשיה ישמשו לתעשייה ולא למסחר. לא ניתן לוודא שמאגרי המים לא יזוהמו על ידי תחנות תדלוק. לא ניתן להבטיח שמקום בו ביקשו לבנות דירות קטנ...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  .... במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...כוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אב...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגד...