חיפוש - חדשות , גל , שיש |1| - דף 7

• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  "אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...ומי תכנן. אנחנו עוברים וכמו כל אדם מהישוב "מרגישים טוב". האדריכלים מבינינו גם מדברים עם הבנין ומפענחים את הסוד ויודעים איך נוצרה ההרגשה הזו, "מהשימוש בחומר הזה", אנחנו אומרים, "בגלל הפרט כאן בפינה" או "השילוב של הצימחיה ויצירת המקום המופנם"... הטובים מבינינו גם יודעים לשלב את הסודות בצורה הנכונה במבנים שאנו מעצבים. *בתמונה - מוזיאון רוקפלר בירושלים. אחד מהמבנים שלדעתי סיפרו את סודותיהם לעדה כרמי מלמד בזמן תכנון מבני האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  "מדיניות התכנון בישראל פשטה את הרגל. זה הזמן להגדיר חזון ותפיסה תכנונית חדשה." במילים אלה נפתח המסמך שכותרתו "לקראת סדר יום מרחבי חדש במדינת ישראל". המסמך הוכן במאהל ברוטשילד ותוכנו מעורר סערה ותגובות בעד ונגד. נקודה אחת במיוחד מציגה מחשבה מהפכנית. המסמך המדובר הוכן על ידי "פורום סלמה 60" – שיתוף פעולה בין מורים וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה של בצלאל, עם אנשי מקצוע בתחומי האדריכלות והתכנון, ואנשי מחאת הדיור ממאהל רוטשילד. המסמך מנוסח כקול קור...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...בו שם להוסיף הערה או לפרסם תיקון המבהיר שהיא זו שתכננה את הבית. בסופו של דבר נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להקים בו חצר פנימ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פרופסור צוקרמן שאם נעשתה טעות בארגון התחרות הראשונה, ובגלל זה היא נכשלה, זו אינה סיבה לארגן תחרות פרטית, אלא סיבה לתקן הטעויות ולארגן תחרות כמו מארגנים תחרויות מוצלחות אחרות בארץ. בהחלט הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ויש גבולות, אבל הוויכוחים היומיים האלה, היחידים שיכולים לקבוע בהם זה הצופים." אחד היוצאים מהכלל הוא האדריכל בר-אוריין שהיה ישר מספיק בפני עצמו ובפני המקצוע. "סירבתי להשתתף בתוכנית 'אדריכלי החלומות'" אומר בר-אוריין בכתבה בגלובס, "לדעתי זו תוכנית זוועתית. לא עשו שום סינון במי שתועד בה. הכניסו כל אחד. כלומר כל אחד שהצליח להביא חסויות של יבואנים ויצרנים - מקסטיאל ועד בכלל. במקום להתמקד בעבודות - התמקדו באופן סכמטי ובלי השראה, באדריכל עצמו. כך קרה...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ...סוגה בישראל." הפרויקט מעורר דיון על העתקה אדריכלית ועל התאמה של מצבים מתרבות אחת לתרבות אחרת. למרות הקוריוז שבדבר אי אפשר להמנע גם מההבטחה שיש בו - זה מרקם עירוני שמתוכנן בצורה פרטנית. מרחיק את המכוניות ומעדיף את הולכי הרגל, משלב עירוב של מסחר, בילוי ומגורים וכולנו יודעים כמה יש בדברים האלה צורך במרכזי ערים. כשאני חושב על מרכז העיר חדרה למשל, העיר בה נולדתי, אני לא בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים ב...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
• 

  כיכר אתרים - לשפץ או לפוצץ?

  22.06.11
  חגית פלג רותם מראיינת בכתבה בגלובס את האדריכל אמנון רכטר ודנה איתו ביצירתו של אביו, יעקב רכטר. רכטר האב תכנן את כיכר אתרים בשנות השבעים ומשרדי רכטר הבן ממוקמים בה. למרות שלתכנון חידוש הכיכר מונתה מטעם עיריית תל אביב אדריכלית הנוף יעל מוריה ממשרד מוריה-סקלי, אמנון רכטר הציג את תוכניותיו למקום: "אני רוצה להיות הנסיך שנותן נשיקה, שתעיר את היפהפייה הנרדמת הזו" הוא אומר בכתבה, "החלוץ שיסחף לכאן תנועה חברתית תרבותית - שיבואו בעקבותינו אדריכלים, אמ...
• 

  מחלקים כסף, לא תיקח? לא תלך מכות?

  3.05.11
  תמ"א 38 ממשיכה להכות גלים ולהפיל חללים. התוכנית שמקורה בצורך לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מציעה פיתרון של מתן זכויות בניה כדי לממן את השיפוץ הנדרש. זכויות בניה שוות כסף וכשיש מי שמחלק אותן, יהיו רבים שינסו לקחת. עכשיו מנסים להחזיר את התוכנית לפסים בשני מהלכים. כבר זמן מה מסתבר שהתוכנית לא עובדת כמתוכנן, בלשון המעטה. הבעיות שהתגלו עד עכשיו הן: לא משתלם לשפץ בתים במקומות זולים. כלומר בתל אביב ישפצו בתים ובבית שאן לא. אף קבלן לא מעוניין בזכ...
• 

  הומור ואדריכלות בדרך אל הים

  20.04.11
  ...איטי, מסודר ומובנה. לטעמי האישי הפרויקט בטיילת בבת ים מסכם את יכולותיו של המשרד הרבה יותר טוב מהמלל בכתבה. החסרון העיקרי במרבית הכתבות ב Xnet הוא המנעות הכתב מדעה אישית, ביקורת או מחמאות. לטעמי "בדרך אל הים" נשאר כמבנה קבע בגלל המיקום הנכון שלו, הביצוע המוקפד והמשחק שיש בו. כל אלה נזקפים בהחלט לזכותם של האדריכלים. הם לא חיפפו ברמת הביצוע "כי זה רק לשבוע", הם ידעו איך לבצע משהו פשוט מאד לכאורה אבל מדוייק ומהנה. צילום מתוך הכתבה - יובל טבול
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  ...ם במעיין קולוניה סגורה ונוכחותם בבאר שבע כמעט ואינה מורגשת. מרבית הסטודנטים מקבלים דימוי שלילי על העיר ונוטשים אותה בסוף לימודיהם. בכתבה מוצג גם הצד השלילי שיש לאוכלוסיות סטודנטים המרוכזות יחד "כדיירים ארעיים, סטודנטים אינם מגלים אחריות למרחב סביבם וגורמים לדירדורו. אזורים של מגורי סטודנטים מתרוקנים מאוכלוסייה של תושבים ותיקים בגלל השינויים באופי המסחר והשירותים המותאמים לצורכי הסטודנטים ולא למשפחות מקומיות. מרבית הדירות בשכונות הסטודנטים הן בשכי...
• 

  מפות אדריכלות ופוליטיקה

  27.03.11
  ...הפוליטית של סטודנטים ואדריכלים. ליתר דיוק על חוסר המעורבות. את המחשבות בנושא הציף אצל הגר ספרה של האדריכלית מלכית שושן -"אטלס הקונפליקט ישראל-פלסטין". האטלס רואה אור בהוצאת 010 ההולנדית המתמחה בספרי אדריכלות ויוצא בהולנד, באנגלית, לקהל אירופי ולא בעברית. בכתבה של אסתר זנדברג בהארץ גלריה (זהירות, שמאלנית!) נכתב על האטלס והמחברת:האטלס הוא המשך והרחבה של פרויקט מחקר ומיפוי קודם שעשתה שושן כסטודנטית והתפרסם בספרון "טריטוריה" לקראת הביאנלה השמיני...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ...ת התכנון אבל כשנאבקים באינטרסים חזקים, לפעמים גם חוטפים אש. בזמן האחרון יותר ויותר תושבים של שכונות או ישובים קטנים מקימים עמותות כדי להשיג יעדים שהרשות המוניציפלית אינה מספקת להם. התופעה מתחזקת מאד בשנים האחרונות כנראה בגלל הקלות בהתארגנות. בעידן בו ניתן להקים קבוצות פייסבוק ופורומים ב Ynet לכל ישוב, קל לאסוף תמיכה. נדמה כי מספיקים חמישה אנשים נחושים כדי לבנות מאבק. בניגוד לנושאים פוליטיים, כשזה נוגע לבית הפרטי, לשכונה, קל לגייס אנשים. א...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...לבחור כלים סניטריים. ברשימה זו מככבים מחממי מגבות, מפשירי אדים במראה, תאורה בנויה בתוך המראה (להשגת תאורה אופטימאלית לגילוח ולאיפור). נחשו מה? כל אחד מהאלמנטים הללו דורש הכנה מתאימה בדמות נקודת חשמל ייעודית במיקום מסוים, ובמעגל נפרד משאר נקודות התאורה / נקודות החשמל. ההמלצה: גשו לסיור מקדים באולמות תצוגה ובדקו באילו אביזרים אתם מעוניינים ומהן דרישות הספק להכנת תשתית מתאימה להתקנתם בעתיד. לאחר שתסיימו את התקנת חיפויי הקירות (חרסינה), לא תוכלו ליצו...