חיפוש - גל , שפע |1| - דף 6

• 

  עיצוב דירה קטנה בתל אביב

  17.12.13
  ...קם כעת בחדר השינה הישן, לבין פינת האוכל היה ממוקם עמוד אשר בעזרת עבודת גבס ותאורה גם כאן הפך לאלמנט עיצובי ובעיקר פונקציונאלי בחלל- נישת ספרים אוורירית המאפשרת פינת ישיבה בצידה. פינת האוכל מאופיינת בחומריות גסה בקיר הלבנים הסגלגל אך במשטח הזכוכית העדינה וכסאות העץ שגולפו ביד. ללא ספק אזור זה מהווה קונטרסט לשאר החלל הנקי. פינת האוכל גובלת עם חדר השינה הממוקם היכן שבעבר היתה ממוקמת מרפסת הסלון. המרפסת התל אביבית כמובן שפעה בקורה נמוכה ועמודים צידיי...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...צד האפל של תכניות תמ"א 38 - האם התמריץ שנועד לחזק מבנים כנגד רעידות אדמה בכלל משמש לכך? בין הקבלן שמטרתו רווח מקסימלי והדיירים שרוצים עוד חדר לכל דירה, מי נשאר לוודא את חיזוק הבניין, מטרתו המקורית של החוק?--- --- ---תמ"א 38 וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חב...
• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  .... הספר הוא למעשה אסופת מאמרים וביקורות שפורסמו ע"י האל פוסטר, מבקר אמנות ופרופסור בפרינסטון, במבחר אתרים ומגזינים מקצועיים בחו"ל. חלקו הראשון של הספר סוקר אדריכלי על, כוכבי אדריכלות להגדרתו, אשר נבחרו משם שהם הרבו לעצב גלריות ומוזיאונים. חלקו השני של הספר סוקר מעצבים שעבודתם קשורה בחלל ובמימד. למרות שלכאורה מדובר בשני תחומים חופפים אך נפרדים, פוסטר מצליח להעביר את התחושה שהגבולות מטושטשים עד כדי כך שאף אחד מהצדדים לא עוסק במלאכתו כרא...
• 

  עוד סיבוב של מיכאל יעקובסון בקיבוץ

  4.11.13
  ...ים, הפוליטיים ועוד, דרך עריכת דפי ההיסטוריה. כתבה נוספת העוסקת באדריכלות הקיבוצית בבלוג של מיכאל יעקובסון :"ששים שנה לאחר שעזב את הבאוהאוס, כתב מסטצ'קין בראשי פרקים את עמדתו למוסד בו התחנך: "הבאוהאוס הוקם ב-1919, בתקופה של התגלות חומרים חדשים לשימוש בבנייה .... הערכת ערכה של המלאכה בעיצוב המצור, היתה זו גם תקופה של ויכוחים אינטלקטואלים של אומנות. תקופה של מושגים ..., שהביאו להעמקת הפילוסופיה של האומנויות בעזרת הוגי דעות"."במשך ששים שנה בנה בעיקר ...
• 

  עיר קטנה ומכוניות בה... רבות

  7.10.13
  ...ש המהיר. בעיר אשר בה המבנים צומחים בעיקר לגובה, והכבישים לרוחב, עדיין אין וגם לא תהיה יכולת להדביק את הפער (שבין כמות המכוניות ההולכת וגדלה, לתשתיות המשמשות אותן). הפער נובע מהעובדה הפשוטה שתל אביב פשוט לא תוכננה לרכבים ארבע-גלגליים. כי לא היו בזמנו כאלה. כותבת נעמה ריבה ב-XNET: "כמעט כל מאמר אקדמי ובלוג על תחבורה בת קיימא מציג כתמונה פותחת רחוב סואן ומפויח שצולם אי-שם בשנות ה-70. התמונה מזכירה שהיו צריכים לעבור ארבעה עשורים של שימוש חסר תקנה ברכ...
• 

  קול קורא: כנס איגוד המתכננים 2014

  25.09.13
  ...ות והגשת פוסטרים:אנו קוראים לחברות וחברי האיגוד ולכל המעוניין, להעביר לוועדה המארגנת הצעות להרצאות בנושאים קשורים לנושא המוביל של הכנס – תכנון עם קצוות פתוחים – ובמגוון תחומי התכנון.את התקצירים וההצעות יש לשלוח עד לתאריך 5.11.2013 ע"פ ההנחיות במסמך זה.נשמח להשתתפותכם הפעילה!הוועדה המארגנת : יו"ר – ערן רזין האוניברסיטה העברית ועדנה לרמן- יו"ר איגוד המתכננים בישראל, דויד גוגנהיים – בצלאל, רחל קטושבסקי, תמי גבריאלי, דודי גלור.לפרטים נוספים לחצו כאן
• 

  שקרים ירוקים על העיר והפריפריה

  12.11.12
  ...נסתכל רגע על השטות הזו ונחייך יחד.התמונה כאן בפוסט מציגה את הטענה הירוקה כך: אנו מודדים השפעה של פליטת גזי חממה על ידי מכוניות. בדרך כלל מציגים את הנתון של זיהום למ"ר (מפה שמאלית). אבל! אם נחלק את כמות הפליטה למספר התושבים, נגלה שתושב העיר יוצר פחות גזי חממה מתושב הפריפריה.זה גם הגיוני! תושב העיר נוסע רק מרחק קצר לעבודה בעוד שתושב הפרוורים אחראי לזיהום בפקקים.מ.ש.ל.היכן טמון השקר?אם קראתם את הפסקה הקודמת מהר או שמעתם את הטענה בהרצאה, סביר להניח ש...
• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  מה לעזאזל באמת תפקידן של האקדמיה והפקולטות לארכיטקטורה? איך הן הולכות ומתגלגלות מלימודי מקצוע ללימודי הגשה אמנותית על הקרח ומהכשרת אדריכלים להכשלת בוגרים? מאבק הצעירים המתנהל עכשיו בנוגע להסמכות ולסטאז' הארוך מסתיר מאחוריו את המצב העגום של לימודי האדריכלות."הלימודים צריכים להקנות את היכולת לתכנן בניין. יש לאזן בין התיאוריה לפרקטיקה, ולשלב יותר מיומנויות מעשיות בתוכנית הלימודים לתואר הראשון באדריכלות", אומרת האדריכלית נעמה מליס בכתבתה של נעמה ריבה...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין לא מחפשים תכנון טוב מהו.יש הסכמה גורפת כי העיר בולטת בכך שהיא אינטנסיבית ביותר. אך היא איננה כזו רק בגלל ההמולה, הדוחק והרעש. אלה דברים נלווים. העיר אינטנסיבית על מנת ומפני שהיא רב גוונית. זו מטרת העירוניות. אם כן, אנסה להגיד "אינטסיביות רב גונית" או "רב גוניות אינטנסיבית". הקורא יבחר בין שתי הגדרות אלה.אין ספק שהעיר הפיסית ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ט זול). אבל מה קובע את מרחק הדיכוי? הנחת היסוד השנייה מתחילה מנקודה ברורה – לכל מוצר או שירות יש מרחק מסוים שאנחנו מוכנים לנסוע כדי לקבל אותו. אנחנו למשל מוכנים לנסוע בערך 30 דקות כדי להגיע לקולנוע, מכסימום 5 דקות ברגל בשביל לחם שחור, וכדי לראות את גמר ליגת האלופות נהיה מוכנים לנסוע אפילו עד ספרד (אוקי, חלק מאיתנו). העניין הוא שה"מרחק" הזה אינו משהו שנמדד בקילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כד...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...לם שלי לגבי העיר והתכנון העירוני, אני מסיים את ההרצאה בשקף שאומר "יכול להיות שאני טועה". השקף הזה מיועד להזכיר לכולם שיש יותר מאמת אחת לגבי העיר ומזמין את הקהל לבחון לעצמו את ההשקפה שלו עצמו. למרבה הצער בהרצאות האחרונות אני מגלה את הקהל נושם לרווחה וחלק מהם גם עונים "ברור שאתה טועה". כלומר כל הטענות שלי במהלך ההרצאה נשכחות מיד כשאני מודה שגם אני לא מחזיק באמת המוחלטת. רק אדריכלים מעטים מוכנים להשאיר את הראש פתוח ולבחון טענות מנוגדות לדעתם.בסופו ש...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  5.07.12
  ...לבין התשתיות הסמוכות להם. לכאורה, עבודותיו מתייחסות רק למסחריות שהכתה בישראל, אולם הן משיקות גם לקשר שבין המדינה לבין היזם הפרטי וכן לאיים הסגורים שהקניונים יוצרים בלב הערים. בנוסף מצליח הולצר לחשוף את המקומות בהם המודל ה"גלובלי" מקבל ספציפיקציות ישראליות מאד. התערוכה, במכוון, אינה מכריעה אם האדריכלות שכבשה את הארץ משנות ה-70 מוצלחת או בזויה. היא גם מנסה להמנע משיפוט מיידי מדי ולהחליט עבור המבקרים אם ההשפעות החיצוניות שהביאו להולדת ה...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...ה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה; שימוש הולך וגובר בכלי רכב פרטיים, ששיעור ההחזקה בהם בעיר כיום הוא הגבוה ביותר מבין בירות המחוזות בברזיל; הזנחה של שבילי האופניים ו...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...שיתוף הציבור ובמיוחד בהקשר של המחאה החברתית אבל ממעטים לשים לב לתהליכים המתרחשים. אותם הכלים ששימשו את המחאה משמשים כבר מספר שנים את תושבי השכונות והקהילות להתארגנות עצמאית, ופארק המסילה בירושלים מהווה מקרה מבחן מעולה. אולי בגלל אופי השכונות הקהילתיות והמובחנות יותר, אולי בגלל הפתיחות הרבה שמפגינה העירייה בבירה, כך או אחרת ועדי פעולה מקומיים התארגנו ושותפו בתהליך. פארק המסילה הנו פרויקט מתמשך, בשבוע הבא למשל יוצגו לציבור החלקים הגובלים בגוננים.עי...