חיפוש - חוק , כד |1| - דף 11

• 

  זכויות יוצרים אדריכליות

  4.03.13
  ...של החברה לשמור על האופי האמנותי של היצירה”.השופטת מתייחסת לאדריכל כמגן על זכויות הציבור. זו הנחה מאד מרחיקת לכת בהתחשב בכך שזכויות הציבור למרחב נמצאות אצל נציג התושבים - העירייה. העירייה היא זו המאשרת את השינוי במבנה ומתוקף החוק מובנה בה גם מנגנון של הגשת התנגדויות. אינטרס האדריכל פעמים רבות אינו נקי ובדרך כלל כרוך ב "תשכרו אותי שוב". יכולתו של האדריכל למנוע מבעל המבנה כל שינוי אינה אינטרס הציבור. תכנון הבימה המחודש למשל נמסר לרם כרמי לא על סמך ז...
• 

  אדריכל פנים, ארכיטקט פנים, ארכיבישוף פנים!

  24.02.13
  ... לבין מי שאינם אדריכלים אך נקראים בשמות דומים עד כדי בלבול"? שואלת נעמה ריבה בכתבה ב Xnet וממשיכה, "האם הוא יודע שאדריכל ומעצב פנים אינם אותו דבר? האם הוא יודע שהמושג 'אדריכלי פנים' הוא חסר משמעות"?נעמה עושה לנו סדר בהגדרות החוקיות ונותנת בהם סימנים:1. אדריכלים (בעלי תואר b.arch)2. הנדסאי אדריכלות3. מעצבי פנים (בעלי תואר b.des)4. מעצבי פנים בוגרי לימודי תעודהלכל אחד מהנ"ל יש זכויות שונות מבחינת החוק והתואר "אדריכל" מותר חוקית רק למי שמסומן כך אצל...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...ץ, וזאת משום שהיתרון היחיד של הערים הקטנות הוא הקרקע הזולה (מה שלעתים אנחנו מגדירים, בטעות, כ"איכות חיים"). המראה העכשווית של "המערבית" מציבה סימן שאלה מול ההיגיון הזה, ומטילה בספק את דבר הכדאיות של פרויקט "בנה ביתך" לטווח הרחוק - לא רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ב...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...לא נספרו בשטח הבנייה הם היו מרווחים ומוארים, זה אלמנט שמסייע למכירה. מרגע שהם נכנסו לשטחי הברוטו לתשלום הארנונה הדיירים לא רוצים אותם יותר. דבר דומה קרה עם הדרישה לבנות ממ"ד וההקלה של עד 9 מ"ר משטחי הדירה. גם המרפסות הקופצות נולדו לאחר שמר ישראלי סגר את המרפסת לחדר והחוק שניסה להלחם בזה קבע שמרפסת לא תיספר כחלל אם היא לא מקורה.חוקים ותרגילים, תרגילי נגד וחוקי משנה, אלה הכלים לתכנון האדריכלי כשאף אחד לא מוכן לסמוך על השני וכולם מנסים לתכמן ולחסום.
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ... באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפוץ היכל הכדורסל ברוממה נעשתה החלטה שונה לגמרי: לא לבנות אולם חדש, אלא להשקיע בקיים, ובכך ליצור פוטנציאל לפיתוח הרחובות והשכונות הקיימים.(...) כאן, בניגוד לאצטדיון עו...
• 

  עיצוב "בראש צעיר"

  5.09.12
  ...וקמה רחוק יותר ונתחמה באמצעות הנמכת גבס וספוטים. פינת האוכל מוקמה בקיר האופקי לדלת הכניסה ונתחמה אף היא במראה ובגוף תאורה תלוי. שינוי משמעותי נוסף כלל עיצוב מחדש של חדרי הרחצה באמצעות צבע, אביזרים וכלים סניטרים חדשים ומודרניים בלבן כמובן, שנותנים תחושת ניקיון עיצובי. ואחרון חביב, חצי-חדר שבו מתגורר ילד בן 6 ושכלל מיטה על עמודים בלבד, תוכנן מחדש בתוספת שולחן כתיבה ואחסון פינתי. לסיכום תחושת הלקוחות לאחר השיפוץ: בוצע שינוי גדול בתקציב קטן.
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...מכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהי...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ...וארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, חוקר כלכלת ערים על היבטיה השונים (דיור, פשע, חדשנות ועוד), כלומר הצורה בה הוא מסתכל על העיר היא כלכלית בעיקרה ולכן מובן שקראתי את הספר (י.כ.) ואני ממליץ עליו... למרות שאני לא מסכים עם כל מה שכתוב בו. אני חושב שזה ספר חשוב למי שרוצה להבין תהליכים בעיר. למרות הכותרת שלו "ניצחון העיר" הוא לא פנאט והוא מציג בצורה שקולה את ההגיון במגורים בפרברים ממש כמו במגדלים במרכז העיר.מומלץ - 88 שקל בהוצאת מודן .
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...כננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו לאפשר גמישות. אלא שהכלים האלה מנוצלים על ידי היזמים גם כדי למשוך זכויות למקסימום, לעקוף זכויות תושבים, ולהתעלם משיקולים עליהם הגנה התב"ע. בתכנון עירוני ובכסף גדול, פירצה קוראת ליזם.את תאוותם המובנת של היזמים לרווח מקסימלי אמורות לרסן הוועדה המקומית והמחוזית, הן אלה שאמונות על זכו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...ה האדריכלית? על הדרך שאתם מתכננים חזיתות למשל? האמת היא שלא חשבנו על החזיתות שאנחנו מתכננים כפוטנצאליות להקרנה אבל עכשיו זה נראה לי אתגר ממש מעניין לנסות לעשות משהו כזה... לא נראה לי שזה יהיה פשוט מכיוון שיש יתרון מסוים בריחוק שנוצר כתוצאה מהעובדה שהחזית שמשמשת להקרנה היא לא תוצר שלנו. ההתייחסות אל החזית היא נייטרלית ועושה שימוש בעיקר במאפיינים הפורמאליים שלה, ואלה לוקחים חלק בתהליך הגיבוש של התוכן וההתאמה בין הנושא המוקרן למצע עליו מתרחש. אדר...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמלאת בהדרגה במגדלים גסים. סביב קמות אלטרנטיבות מפוזרות.זה בדיוק מה שהשלטון אוהב ורוצה, לפעמים שלא במודע. השילטון מעדיף עיר לא מיוחדת, מנותקת ושטופת תנועה מיותרת של אוטובוסים לא לה, החונים בה לא חוקית בחניונים שמיועדים לפארקים. מדוע השלטון מעדיף שכונות וניתוק, ולא מצב עירוני? כל שילטון אינו אוהב הפרעה, ודאי לא מחאה הנוצרת בערים מן הסוג האינטנסיבי והקוסמופוליטי, כמו הצפון הישן. ומדוע אנשים באים לכאן? כאשר הם רוצים את ...
• 

  רוסלן סרגייב - אמנות העושה סביבה יפה יותר

  20.05.12
  ... יצירתו. ראשית, הרי זה דמיונו הפורה חסר הגבולות המוליך קדימה אסוציאציות פנטסטיות המצויות במוחו ונוסק איתן אל על, עד כדי הפיכתן לקיימות ומתקיימות בסביבה האורבנית, והופכות להיות חלק מן הנוף. עולם האגדה, מקורות משדות הביולוגיה, חוקי הפיסיקה, המטאפיסיקה, מקורות המיתוס הפולקלוריסטי, כל אלה משמשים לו כנימי השראה חלומיים. מיומנותו בעבר כמעצב תכשיטים מספקת לו כלי הבנה בתרבות הקישוט, פורצת אצלו את גבולות השימוש במחברי הצבע והגוון, השימוש בשילוב מקורי של ח...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ת המורכבות העירונית.סרט 1 - Parametric Urbanismסרט 2 - Associative Designאם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחום בו אנחנו עובדים כך כבר שנים (רק שאנשים מבצעים את עבודת המחשב). יש תחום תכנוני בו האדריכל רק מגדיר חוקים ופרמטרים אבל לא את העיצוב - תב"ע. תוכנית בינוי ערים היא למעשה רק אוסף הוראות שאינו כולל תכנון פרטני. מתכנני ערים עובדים למעשה כבר שנים בשיטות של תכנון פרמטרי.התכנון הפרמטרי מאפשר לנו האדריכלים להגיע שוב אל האיכות שאנו מ...
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...