חיפוש - חדשות , חוק , פרט |1| - דף 6

• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ותר מהמשתמשים יכולה להיות נכונה לעיתים רחוקות בלבד. הגישה הזו, המוצגת יפה כל כך על ידי הווארד רוארק ("כמעיין המתגבר" של איין ראנד), רואה באדריכל היוצר את המקור לתבונה יחסית לסביבתו. אדריכל כזה יוביל את לקוחותיו לתכנון שהוא מאמין בו. אני לא מכיר את כרמי די הצורך כדי לדעת אם הוא אדריכל מסוג זה אבל המבנים שלו, ההתבטאויות שלו בתקשורת והביטחון העצמי המוחלט רומזים שזה הכיוון, וזו הסיבה שאנו מוצאים לצד מבנים מוצלחים מאד שתכנן גם מספר כשלונות צורבים.
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו מסתכלים על הדיור כמושג, ולא...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ייקטי. התחרות קוראת לפתרונות יצירתיים המקדמים מחשבה ברת קיימא, ביצועי מבנים, ואינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...גי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת ...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  מחלקים כסף, לא תיקח? לא תלך מכות?

  3.05.11
  ...שאינם יוקרתיים ויקרים, אישרה עקרונית המועצה הארצית של משרד הפנים בתחילת אפריל תמריצים נוספים לחיזוק מבנים, כולל תוספת של עד שתיים וחצי קומות למבנים שיעברו חיזוק ביישובים בדירוג 7 ומטה. בנוסף, כדי להבטיח שכל שיפוץ באמת יכלול חיזוק נגד רעידות אדמה, דנה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בנספח הנדסי לחוק שיפרט תנאי סף מינימאליים לעמידה בתקני חיזוק מבנים. הנספח יגדיר טוב יותר מה חייב הקבלן לבצע על מנת לקבל את האישורים לזכויות הבניה הנוספות על פי תמא 38.
• 

  ארכי-תור הספרייה הלאומית

  26.07.16
  ...נפילת החומה מוזנחת ומתפוררת. תחרות אדריכלית שנועדה להעניק לכיכר חיים חדשים הפכה די מהר לשדה קרב, שבו התנגשו אידיאולוגיות ותפיסות נבדלות לגמרי לגבי מקומם של היסטוריה וזיכרונות בחייה של עיר. האם הבנייה המחודשת של האזור צריכה למחוק כל זכר לעבר הקומוניסטי ולהרוס את המבנים הסובייטים בכיכר? האם אפשר ורצוי להקיף את האזור בגורדי שחקים ניו יורקיים? האם הבנייה הנלהבת בברלין צריכה לשמור על הצביון השונה של המזרח והמערב? אדריכלים נודעים שלקחו חלק בתחרות מציגי...
• 

  שיחות על עיר

  11.01.16
  ...וכו גם את הקביעה כי הפרטים השונים המתגוררים בערים השונות נבחנים זה מזה על בסיס השתייכותם הלאומית/האתנית, וכי צרכיהם של פרטים אלה שונים זה מזה על סמך השתייכות זו. בעית בעלות היא מרכזית, כיוון שהיא כרוכה גם בועדות שימור (על פי חוק התכנון והבניה), ומעט מאד שימור בקנה מידה עירוני שגור בנושא הנדלני הזה.לפיכך יש לתכנן שימור יסודי של חלקים נרחבים בערים אלו, ולהציל מעט מן הנשאר. כמו כן לתכנן אחרת לקבוצות שונות, תפיסה התורמת לישום בפועל של תפיסת separate ...
• 

  אירוע הגמר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

  23.11.15
  ...ביב היא תמצית של שגיאות תכנוניות שקיבלנו בירושה מהבריטים ומהתורכים. גם אם נתעלם מחזות המבנים ומהצפיפות נוכל להבחין מיד בפער בין מפת הבניינים לבין חלוקת המגרשים. העדר פרצלציה, בעיות בעלות, סככות שצמודות לבתים, תוספות בנייה לא חוקיות, צווי הריסה והתיישנות מבנים – כל אלה מסבכים את המצב משנה לשנה. רוב הבתים משתייכים ל'מושאע' והיו בבעלות של עשרות אנשים, להם קמו יורשים, וכך התפצלה הבעלות בין מאות משפחות".ליז לייבוביץ, בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ע...
• 

  אדריכלות הורגת

  14.04.13
  ... אחד לא אכפת. ואתם אטומים, כל אחד יושב בכסא שלו, לא יודע מתי יקרה. לפני חודשיים היה שם פיצוץ של גז ונשרפו שם שני בתים, אבל אף אחד לא מעניין אותו". אז זה לא היזם, לא העירייה, לא הוועדה המקומית ולא המחוזית, לא משרד הפנים ולא משרד האוצר. כולם נקיים מאשמה, נקיים מאחריות. האפשרות שקיימים מקרים בהם המדינה חייבת להתערב ולהקצות כסף אמיתי לשיקום לא עולה בדעתו של אף אחד. המדינה הרי לא יכולה להיות אחראית לחיי התושבים, בטח לא של תושבים עניים באיזו עיר רחוקה.
• 

  פורום אדריכלים צעירים פונה להליכים מול הרשם

  21.03.13
  ...שאינו ראוי להוות הליך רישוי רשמי במדינת ישראל.לאחר פעולות רבות שהובלנו, הן במישור הציבורי והן בדיונים ישירים עם רשם האדריכלים ומשרד התמ"ת, הגענו למסקנה כי אין מנוס מלהתקדם לשלב הבא במאבק - פניה להליכים משפטיים ובמקביל שינוי החוק בכנסת.מטרתנו היא לשנות את הליך רישוי האדריכלים כך שייווצר הליך התמחות ראוי, ברור ושקוף המאפשר לאדריכלים הצעירים להתקיים בכבוד ולהתקדם מקצועית תוך כדי ביצועו.אנחנו דורשים הליך התמחות מקצועי ולא הליך התמחות נצלני. ההרשמה ל...
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  ...מו לציבור הרחב ללא הסכמתו". לעומת זאת תמונות חזית הבית "מצויות בעין הציבור, והצגתן איננה גוררת כל פגיעה בפרטיות".ואני שואל, הרי תכניות הבית גלויות על פי חוק לכל מי שייגש לעיריית תל אביב. צילומים מחוץ לבית מותרים וכך גם צילומי פפרצי, פרטים על חייו של ורדי (כמו למשל המחיר ששילם על המגרש) גלויים ומותרים לפרסום... אז מה זה כל זה?*בתמונה, מידע מאתר עיריית תל אביב על בית ברחוב שמיר בשכונת אפקה. המידע גלוי ומוצג על פי חוק. כל קשר לנושא הכתבה מקרי בהחלט.
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  הטלוויזיה החינוכית (ערוץ 23) והבמאי עמוס גיתאי, מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה ...