חיפוש - חדשות , יזם , מע |1| - דף 8

• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  ...ת האלה משנות את התכנית. האם הרחובות בנויים לזה? האם יש מספיק חנייה כשמוסיפים שלוש קומות למבנה של ארבע קומות? למי אכפת.הדוגמה הקיצונית לכך היא היכולת לנייד זכויות. בקצה רחוב הארבעה הולכים ונבנים שני מגדלי משרדים. מגדלים אלה ואחרים חורגים בהרבה מהתכנית המקורית שיועדה להם. איך זה קורה? פשוט מאד. היזמים של הפרויקטים רוכשים את זכויות הבנייה של המבנים המוגדרים לשימור מחמיר ויכולים כך לחרוג כרצונם. יופי של תרגיל, ים של כסף ותכנית בנין עיר ידידותית ליזם.
• 

  ללמוד מכיכר אתרים

  19.08.12
  ...ים לא מצליחים לשפץ ולשנות את כיכר אתרים בתל אביב. לפני שנתיים וחצי אישרו בעירייה ובחברת אתרים הקצאת 30 מיליון שקלים לשיפוץ, אבל מספר בעלי נכסים סיכלו את היוזמה.הבעיה הגדולה של כיכר אתרים היא שהיא למעשה אינה של העיר וגם לא של יזם בודד. הבעלות על הכיכר משותפת לעירייה, לחברה הממשלתית-עירונית "אתרים" ולעוד 200 בעלי נכסים פרטיים. ללא הסכמה גורפת של רובם לא ניתן לקדם אף תכנית. העניין הוא שלבעלי העסקים במקום יש אינטרס צר (שכולם יעברו ליד החנות שלי) ולכן...
• 

  תחרות Unbuilt Visions לפרויקטים רעיוניים

  12.08.12
  תחרות Unbuilt Visions מקדמת דיון ביקורתי על אדריכלות ועיצוב על ידי הכרה במצוינות הפרויקטים הבלתי בנויים. התחרות מספקת הזדמנות לעסוק בארכיטקטורה, אורבניזם ועיצוב בשלב הרעיוני, על ידי הכרה בהם כעבודה המציעה תרומה חשובה לשיח האדריכלי בעולם.לאורך ההסטוריה, הפרויקטים הבלתי בנויים הפעילו השפעה משמעותית על מסלולם של האדריכלות והעיצוב הגלובלי. העיר האוטופית של לה-קורבוזיה הציעה תוכנית לרפורמה חברתית ושינתה באופן קיצוני את עיצוב הערים של המאה ה -20 ברחבי ...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו לאפשר גמישות. אלא שהכלים האלה מנוצלים על ידי היזמים גם כדי למשוך זכויות למקסימום, לעקוף זכויות תושבים, ולהתעלם משיקולים עליהם הגנה התב"ע. בתכנון עירוני ובכסף גדול, פירצה קוראת ליזם.את תאוותם המובנת של היזמים לרווח מקסימלי אמורות לרסן הוועדה המקומית והמחוזית, הן אלה שאמונות על זכויות הציבור ועל המרחב הציבורי. אלא שהעיריות והוועדות היו מאז ומעולם חלשות מול היזמים וכך הפכו הכלים האלה לכר פעולה למאעכרים...
• 

  הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה

  1.04.12
  ...הסוף. את עלות השיפוץ מתכוונת העירייה לכסות על ידי הקצאה של אחוזי בנייה על גג הבימה. כלומר בתמורה לשיפוץ הנדרש יוכל היזם שיזכה להקים מגדל מגורים מעל לבית הבימה.עמותת האדריכלים עדיין לא הגיבה לנושא באופן רשמי ובאתר העמותה מופיעה רק ידיעה לקונית לגבי אחת ההצעות לחיפוי המבנה. אבל אין ספק שזו רק ההתחלה, עוד צפויה לנו פה מלחמת הכל בכל. רם כרמי, העירייה, התאטרון, העמותה, בג"צים מכל כיוון וטמטום ביורוקרטי מוחלט. מי ידע שאדריכלות יכולה להיות משעשעת כל כך?
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...יכלים גם אסתר זנדברג מתייחסת לנושא בכתבתה ב"הארץ" :"רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...וב המבוסס בשיקגו. עבודותיה של גאנג כוללות את "מגדל אקווה", גורד שחקים רב-שימושי בן 82 קומות, וכפרי הילדים SOS במרכז הקהילתי לילדים חוסים של לבזוריו שבחלקה המזרחי של שיקגו, המשתרע על פני 1,560 מ"ר.זוכת פרס מקארתור לשנת 2011.היזם ג'יימס ר. לוונברג חיפש ארכיטקט צעיר ורענן לפרויקט המגורים הרב-שימושי אקווה ליד פארק המילניום בשיקגו. אף שלא הייתה ידועה אז, ג'ין גאנג לא אכזבה כשיצרה מבנה מפוסל זכוכית שמכל צדדיו מרפסות גלים לבנות. גורד השחקים נפתח ב-20...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...לית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספת מרפסת הגן הן מיועדות למעשה לפנטהאוזים לעשירים בלבד.למתכננים אותם מראיין קנטי לכתבה יש תשובות (ואפילו טובות) לטענות. למרבה הצער אף אחד מהם לא עוסק בעובדה שהחוק יוצר סגנון עיצובי חדש. סגנון בו תכנון המבנה מתחלק למעשה בין שני אדריכלים, עם לקוחות שונים. תל אביב של מטה ותל אביב של מעלה, שפשוט יושבות זו על זו והחיבור הסגנוני תלוי רק ברצונו של האדריכל המאוחר יותר והסכמתו של היזם.
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ...ת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים." המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית בהיקף של 6 מיליארד דולר, למשוך 400 חברות חדשות וליצור 22 אלף משרות קבועות... וכולן בניו יורק. ככה עובד הכח של עיר בכלל ושל עיר-עולם בפרט. הוא מושך פעילות כלכלית אליו. את הטובים ביותר, את מניבים ביותר תמצאו שם. לפריפריה ישארו הפירורים. במימדים כאלה אפילו תל אביב היא פריפריה.
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  שני מניפסטים שונים פורסמו השבוע על ידי אדריכלים צעירים בשני בלוגים שונים. האדריכלית נעמה ריבה פירסמה את המאמר "אדריכלות עייפה" והאדריכלית מורין בירן פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיו...
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  כתבה המקשרת את מחאת האוהלים עם געגועים נוסטלגיים למדינה סולידרית חברתית התפרסמה בדה-מרקר. אבל האם באמת היה פה פעם יותר טוב? האם נדחקו מחשבות חברתיות מצד האדריכלים או שגם אז האדריכלים בסך הכל עשו מה שרצה היזם, שהיה במקרה שלטון של מפלגה סוציאליסטית? בכתבה מרואיינת ד"ר אלונה ניצן-שיפטן, לאש התחום ללימודי היסטוריה ותיאוריה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון והיא אומרת "כיום אדריכלים נתפשים על ידי הציבור הרחב כמי שמעצבים את המוצר הסופי, כלומר הדירה, ואין...
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  ...דים החליטו יחד לגשת לתחרות. "מאד מתאים לאופי שלנו להתחיל מתחרויות" מספר אופיר, "נראה לנו שדווקא בתחרויות יש אפשרות לאמירה אישית. לדעתי המקום האידאלי שבו התכנון והאמת פוגשים את המציאות הוא בתחרות מאחר וכביכול אין לקוח או יזם שבא סגור. בתחרות אין רסן מלבד מגבלות התחרות. ברור שאחרי הזכייה דברים משתנים אבל השיפוט הוא על פי האמירה שלך כאדריכל. נותנים לך מגרש ודרישה כללית ומשם יש את הדרור ללכת לאן שתרצה. כמובן שזה גם כיף וגם המקום לאדריכלים צעירים...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...ן ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"... "יזם פלוני שרץ יותר מהר ומגיש תוכנית שתשיא הכנסה מידית לקופת העירייה, יזכה במכרז, יקבל את השטח וישיג היתר. התב"ע מתכופפת בפני היזמים." "אני חושב שזו סכנה לאפשר לתכנון להתנהל מעצמו, בכוח השוק"... "השוק צריך לתת דלק ותנופה, ...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ... "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת תכנונית בת שתי מהירויות: מהירות צב עבור אזרח שרוצה לסגור מרפסת, ומהירות טיל בליסטי עבור יזם שרוצה להקים מגדל בן 40 קומות." בהמשך מתיחס שרון לפעולת השוק החופשי בתחום. לכאורה השוק אמור לחלק את ההזדמנויות לכולם בצורה שווה, כמו יד נעלמה המחלקת קלפים בצורה אקראית. אבל זה לא מה שבאמת קורה. היד הנעלמה של השוק "מחלקת א...