חיפוש - חדשות , יזם |1| - דף 9

• 

  הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה

  1.04.12
  ...הסוף. את עלות השיפוץ מתכוונת העירייה לכסות על ידי הקצאה של אחוזי בנייה על גג הבימה. כלומר בתמורה לשיפוץ הנדרש יוכל היזם שיזכה להקים מגדל מגורים מעל לבית הבימה.עמותת האדריכלים עדיין לא הגיבה לנושא באופן רשמי ובאתר העמותה מופיעה רק ידיעה לקונית לגבי אחת ההצעות לחיפוי המבנה. אבל אין ספק שזו רק ההתחלה, עוד צפויה לנו פה מלחמת הכל בכל. רם כרמי, העירייה, התאטרון, העמותה, בג"צים מכל כיוון וטמטום ביורוקרטי מוחלט. מי ידע שאדריכלות יכולה להיות משעשעת כל כך?
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  האדריכל דני שוורץ שתכנן את 'בית פנורמה' באילת, זועם על תוכנית היזם לשנות את המבנה: "הדבר יפגע ביופיו ובאופיו הייחודי של הבית ויגרום לו נזק בלתי הפיך". אז של מי בעצם הבניין? למי יש זכות לשנות בו חלקים? האם לבעליו החוקיים, ליזם ששילם עליו? או לאדריכל לו זכויות יוצרים על המבנה?"אני חושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהי...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...יכלים גם אסתר זנדברג מתייחסת לנושא בכתבתה ב"הארץ" :"רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...וב המבוסס בשיקגו. עבודותיה של גאנג כוללות את "מגדל אקווה", גורד שחקים רב-שימושי בן 82 קומות, וכפרי הילדים SOS במרכז הקהילתי לילדים חוסים של לבזוריו שבחלקה המזרחי של שיקגו, המשתרע על פני 1,560 מ"ר.זוכת פרס מקארתור לשנת 2011.היזם ג'יימס ר. לוונברג חיפש ארכיטקט צעיר ורענן לפרויקט המגורים הרב-שימושי אקווה ליד פארק המילניום בשיקגו. אף שלא הייתה ידועה אז, ג'ין גאנג לא אכזבה כשיצרה מבנה מפוסל זכוכית שמכל צדדיו מרפסות גלים לבנות. גורד השחקים נפתח ב-20...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...לית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות אמנם פחות דירות, אך הן גדולות יותר ובתוספת מרפסת הגן הן מיועדות למעשה לפנטהאוזים לעשירים בלבד.למתכננים אותם מראיין קנטי לכתבה יש תשובות (ואפילו טובות) לטענות. למרבה הצער אף אחד מהם לא עוסק בעובדה שהחוק יוצר סגנון עיצובי חדש. סגנון בו תכנון המבנה מתחלק למעשה בין שני אדריכלים, עם לקוחות שונים. תל אביב של מטה ותל אביב של מעלה, שפשוט יושבות זו על זו והחיבור הסגנוני תלוי רק ברצונו של האדריכל המאוחר יותר והסכמתו של היזם.
• 

  חיפה עיר עולם... וגם תל אביב לא

  25.12.11
  ...ת ישראל היא מדינת סטארט-אפ, עם 120 חברות בנאסד"ק, שמחציתן הוקמו או מונהגות על ידי בוגרי הטכניון. עם 3 חתני פרס נובל והישגים רבים נוספים." המיזם מתוכנן לייצר פעילות כלכלית בהיקף של 6 מיליארד דולר, למשוך 400 חברות חדשות וליצור 22 אלף משרות קבועות... וכולן בניו יורק. ככה עובד הכח של עיר בכלל ושל עיר-עולם בפרט. הוא מושך פעילות כלכלית אליו. את הטובים ביותר, את מניבים ביותר תמצאו שם. לפריפריה ישארו הפירורים. במימדים כאלה אפילו תל אביב היא פריפריה.
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  שני מניפסטים שונים פורסמו השבוע על ידי אדריכלים צעירים בשני בלוגים שונים. האדריכלית נעמה ריבה פירסמה את המאמר "אדריכלות עייפה" והאדריכלית מורין בירן פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיו...
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  כתבה המקשרת את מחאת האוהלים עם געגועים נוסטלגיים למדינה סולידרית חברתית התפרסמה בדה-מרקר. אבל האם באמת היה פה פעם יותר טוב? האם נדחקו מחשבות חברתיות מצד האדריכלים או שגם אז האדריכלים בסך הכל עשו מה שרצה היזם, שהיה במקרה שלטון של מפלגה סוציאליסטית? בכתבה מרואיינת ד"ר אלונה ניצן-שיפטן, לאש התחום ללימודי היסטוריה ותיאוריה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון והיא אומרת "כיום אדריכלים נתפשים על ידי הציבור הרחב כמי שמעצבים את המוצר הסופי, כלומר הדירה, ואין...
• 

  הזוכים בתחרות אתר השחזור בראש פינה

  14.08.11
  ...דים החליטו יחד לגשת לתחרות. "מאד מתאים לאופי שלנו להתחיל מתחרויות" מספר אופיר, "נראה לנו שדווקא בתחרויות יש אפשרות לאמירה אישית. לדעתי המקום האידאלי שבו התכנון והאמת פוגשים את המציאות הוא בתחרות מאחר וכביכול אין לקוח או יזם שבא סגור. בתחרות אין רסן מלבד מגבלות התחרות. ברור שאחרי הזכייה דברים משתנים אבל השיפוט הוא על פי האמירה שלך כאדריכל. נותנים לך מגרש ודרישה כללית ומשם יש את הדרור ללכת לאן שתרצה. כמובן שזה גם כיף וגם המקום לאדריכלים צעירים...
• 

  זו סכנה לתת לשוק לנהל את התכנון

  3.08.11
  ...ן ממשלתי שכוחו נחלש והולך"... "האמת היא שכיום בכלל לא ברור מי מופקד על התכנון בישראל. פעם זה היה משרד השיכון, ועם השנים זה זלג למנהל מקרקעי ישראל וממנו לערים עצמן. ובערים שולטים ראשי ערים, ששאיפתם לקבל יותר ויותר ארנונה"... "יזם פלוני שרץ יותר מהר ומגיש תוכנית שתשיא הכנסה מידית לקופת העירייה, יזכה במכרז, יקבל את השטח וישיג היתר. התב"ע מתכופפת בפני היזמים." "אני חושב שזו סכנה לאפשר לתכנון להתנהל מעצמו, בכוח השוק"... "השוק צריך לתת דלק ותנופה, ...
• 

  על הפוליטיקה של התכנון

  31.07.11
  ... "כיום המצב הוא שהתכנון האורבני בתוך שטחי הקו הירוק מופרט כמעט לחלוטין" כותב שרון, "בפועל, המציאות הזאת יצרה בתחומי הקו הירוק מערכת תכנונית בת שתי מהירויות: מהירות צב עבור אזרח שרוצה לסגור מרפסת, ומהירות טיל בליסטי עבור יזם שרוצה להקים מגדל בן 40 קומות." בהמשך מתיחס שרון לפעולת השוק החופשי בתחום. לכאורה השוק אמור לחלק את ההזדמנויות לכולם בצורה שווה, כמו יד נעלמה המחלקת קלפים בצורה אקראית. אבל זה לא מה שבאמת קורה. היד הנעלמה של השוק "מחלקת א...
• 

  לקראת ארכיטקטורה ריאליסטית

  24.07.11
  ...ל בצלאל התפרסם מאמר של גדעון עפרת בשם המחייב "לקראת ארכיטקטורה ריאליסטית". עפרת הוא מבקר אמנות, מומחה בתולדות האמנות ובפרט בתולדות האמנות הישראלית והמאמר שכתב מעניין אבל מיועד למיטיבי לכת בלבד. אחרי שצולחים את הפסקאות על ריאליזם כמושג פילוסופי מטאפיזי מול ריאליזם כמושג אמנותי (אל תשאלו אותי, לא הבנתי ואני לא חושב שזה חשוב) מגיע הכותב לטענה העיקרית שלו לגבי ארכיטקטורה ריאליסטית ומסתבר שזה... אדריכל סוציאליסט. "כיצד ייראה אפוא הארכיטקט הריאליסט...
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  ...פם ובייעודם, עוסקת התערוכה בחיפוש אחר חריגתו של המעשה האדריכלי היחידני והקונקרטי מתחומו ומתכליתו לטובת מרחב הכלל. כתערוכה בבית עמותת האדריכלים היא שמה לה למטרה להעמיד דיון אפקטיבי בתוך המישור המעשי. לא דיון בסוגיות של פורמליזם וסגנון, כי אם באופן שבו הפרויקטים המוצגים ממקמים עצמם במרחב הפומבי ומיטיבים עימו. ככאלה הם מחויבים לרעיון גדול יותר, בתבניתם או בדרכי פעולתם, בתוך השיטה והמנגנונים הכלכליים והממסדיים הקיימים, ומממשים עצמם בתוך מרחב בנוי ש...
• 

  על תרבות ההנצחה ואנדרטאות

  27.05.11
  ..."האריה השואג" של מלינקוב לזכר הרוגי קרב תל חי. בשנות ה-50 הוקמו אנדרטאות רשמיות רבות לזכר חללי מלחמת העצמאות אולם, קשה להצביע על סגנון אחיד - חלקן המשיך את המסורת הפיגורטיבית הריאליסטית בדמויות לוחמים ואילו אחרים דקדקו במודרניזם מופשט ולירי (לדוגמא האנדרטה לזכר שני הטייסים שנפלו מול חופי ת"א). ארגון יד לבנים הקים אנדרטאות הנצחה רבות, שהפכו לטיפוס בניין ייחודי בארץ. אנדרטאות אלו ניתן למצוא בד"כ בסביבה רוגעת וירוקה ומשמשים כבית שני למשפחות ה...
• 

  קול קורא לכותבים למגזין של בצלאל

  28.04.11
  ...מו לפני כן על הנושא אשר יופיעו בגליון הקרוב. טקסטים יכולים להיות בעברית או באנגלית, עד 1,200 מילים. הצהרות ויזואליות יכולות להכיל עד 12 דימויים וטקסט קצר. תאריך אחרון להגשה: ה-1 ביוני, 2011. נושא הגליון החשיבה על ריאליזם והקישורים שלו לארכיטקטורה כנושא לגליון הבא של המגזין נבע מהעניין שלנו בקונספט אשר נוסח ונוסה בעבר על ידי אמנות ישראלית. זוהי תפיסת העולם אשר גורסת שניתן להיאבק בניכור של המודרניזציה דרך ריאליזם סוציאליסטי – פרקטיקת אמנות ...