חיפוש - חדשות , ים , ככ |1| - דף 8
לא מצאת? פשוט חפש.
-
קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון
17.06.12... ציבורית שלה כמו בזכות ז'יימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי והכריזמתי שלה שהפך לגורו לתכנון עירוני ועירוניות חדשה."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת זנדברג, "שבחלוף הזמן התברר שהיתה לקוריטיבה לרועץ (...) מחקרים ומאמרים שפורסמו לאחרונה מגלים סימני משבר: ירידה ניכרת נרשמה בשימוש בתחבורה הציבורית, שתעריפיה התייקרו ותחזוקתה הידרדרה; שימוש הולך וגובר בכלי רכב פרטיים, ששיעור ההחזקה בהם בעיר כיום הוא הגבוה ביותר מבין בירות המחוזות בברזי... -
אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית
11.03.12בתכנית The Voice השווה אביב גפן את המתמודדים לרהיטים, את הנבחרת שלו לספת קטיפה ירוקה ומיוחדת, ואת הנבחרת של רמי ל"איקאה". האם ההשוואה לאיקאה היא עלבון? האמת היא שהוויכוח הזה מלווה את תולדות העיצוב מראשית המהפכה התעשייתית.ראשית, כדי להבין למה בדיוק התכוון אביב גפן בכינוי "איקאה" צריך לראות את העולם דרך העיניים שלו. אביב הוא היפסטר טיפוסי, מונח שגם אני לא הכרתי עד לפני כשבוע אבל יושב עליו כמו כפפה. הנה התיאור של היפסטר כפי שרואה אותו בלוג "הציווי ה... -
הפיחות במעמד האדריכל
19.02.12"במהלך השנים התדרדר מעמד האדריכל בישראל כל כך, עד שהגיע למצבו הנוכחי, בתחתית" מספר אריק רוזנטל בכתבה בדה-מרקר. "כמו כל מגזר שאין לו ייצוג מאורגן והולם, גם האדריכלים נותרים חסרי אונים מול מזמיני העבודות. אין מי שייאבק למענם עבור שכר טרחתם, שנפגע קשות. ככה זה כשאין תעריפון, ולא חסרים משרדים סוג ב' שישמחו לקבל את העבודה במחיר נמוך יותר".הכתבה דנה במעמד האדריכל ויכולתו לקבל שכר ראוי בעידן של תחרות קשה וללא כוח מרכז משמעותי. "המדינה היא המזמין הגדול ב... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל... -
העולים לשלב ב' בתחרות בית העירייה של נתניה
10.11.11עיריית נתניה ועמותת האדריכלים הודיעו על בחירת ההצעות העולות לשלב השני בתחרות לתכנון בית העירייה החדש בעיר. אז איך נראות ההצעות? מי המשרדים העולים שלב ומה אומרים עליהם השופטים? החדר אדריכלים: חנן פומגרין, ברד פינצ'וק, בובי לוקסנבורג, ביחד עם אני בליצקי, תומר הררי ובשיתוף מדנס אדריכלים. מדברי השופטים: "הצעה זו מצטיינת בבהירות התכנית ובמיקום המבנה הגבוה בקו חזית רח' רזיאל, באופן המאפשר נצפות טובה למגדל העיריה מכוון רח' הרצל. העיצוב העירוני יוצר כי... -
מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים
6.11.11שתי כתבות מעניינות מאד הופיעו בסוף השבוע וסקרו את המבנה החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי פרסטון סקוט. הן האדריכל יוסי מטלון והן ה"לא-אדריכל", אלון עידן מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות ... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
מינימליסטי יוקרתי ומתנשא
4.09.11"כמה חלול, נפוח, מנוכר ולא הרמוני הוא המראה של הדירות המסוגננות שלנו". עם הציטוט הזה של אדולף לוס מוביל גיורא אוריין ביקורת על הבתים, הריהוט והחפצים המעוצבים של ימינו. "אצלנו כיום העיצוב המינימליסטי, של בתים ורהיטים - הוא סמל לשפע" כותב אוריין, "ככל שמסך הטלוויזיה או האייפד יותר דק, ככל שעיצוב המטבח יותר מאופק, ככל שחזות הבית יותר נקייה מרגש – כך הם מפגינים יותר יוקרה מתנשאת." המאמר קצר מאד ורובו ציטוטים אבל צרופם של הציטוטים יחד יוצר לדעתי ... -
זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה
31.08.11פעם בשבוע אני אוסף את זהר מהגן ואנחנו יוצאים לסיבוב בשדרה. המסלול שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של ... -
תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל
17.08.11לאחר ביטול הזכייה בתחרות והפניית תכנון הקמפוס החדש של בצלאל לאדריכלים מחו"ל, ניסתה עמותת האדריכלים לשנות את החלטת בצלאל. למרות הפגישה שהתקיימה בין הגורמים השונים, נשיא בצלאל לא חושב שיש בעיה עם ההחלטה. האם יש עדיין סיכוי להפוך את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר ש... -
ארכיטקטורה הפיכה
28.07.11מאמר של אור אלכסנדרוביץ במגזין המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שואל לאן בדיוק הולכים הבניינים אחרי שהם מתים? המאמר מאיר את העובדה שאנו האדריכלים, לא חושבים מה יקרה כשהבניין שהקמנו יהפוך לישן ובלוי ויהרס. וכך כותב אור: "אף אחד לא מצפה מהאדריכלים להסביר מה עומד לקרות לבניינים שהם מתכננים ביום שאחרי הסוף, לתכנן את הפירוק, להיות אחראים למעשיהם – אפילו לא האדריכלים עצמם. במקום להכריז על כניעה, על הכרה בזמניות המתחייבת של הבניינים, הם ממשיכים להתגונן מפנ... -
המציאות מאחורי אדריכלי החלומות
25.07.11מה קורה באמת ואיך פועלת תוכנית טלוויזיה כמו "אדריכלי החלומות"? התוכנית משודרת בערוץ "החיים הטובים" ובערוץ 10 ומלווה בכל פרק אדריכל אחר. אבל איך נבחרים האדריכלים? מהם הכישורים הנדרשים כדי להופיע בתוכנית? ניחשתם נכון - גיוס כספים. התוכנית הזו מאפיינת רבות מהתוכניות שאנחנו רואים ועוסקות בעיצוב כמו "הבית שלך שווה יותר" ואחרות. במקרה של הסדרה "אדריכלי החלומות" המפיקים יודעים עד כמה חברות מסחריות מחזרות אחרי האדריכלים והם מנצלים את זה. אדריכל שרוצה... -
האם זה שימור או איפור מצועצע?
11.07.11פוסט מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים אר... -
מחלקים כסף, לא תיקח? לא תלך מכות?
3.05.11תמ"א 38 ממשיכה להכות גלים ולהפיל חללים. התוכנית שמקורה בצורך לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מציעה פיתרון של מתן זכויות בניה כדי לממן את השיפוץ הנדרש. זכויות בניה שוות כסף וכשיש מי שמחלק אותן, יהיו רבים שינסו לקחת. עכשיו מנסים להחזיר את התוכנית לפסים בשני מהלכים. כבר זמן מה מסתבר שהתוכנית לא עובדת כמתוכנן, בלשון המעטה. הבעיות שהתגלו עד עכשיו הן: לא משתלם לשפץ בתים במקומות זולים. כלומר בתל אביב ישפצו בתים ובבית שאן לא. אף קבלן לא מעוניין בזכ... -
מי בונה מגדלים בירושלים?
10.03.11תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא...







