חיפוש - חדשות , ים , עסק |1| - דף 9
לא מצאת? פשוט חפש.
-
האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?
22.01.14את המתחם המסחרי כורזין בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כ... -
שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד
6.08.13סדרת ההרצאות 'כאן לא תולים כביסה' שעסקה בשכונות הסגורות בישראל נחתמה השבוע. הסדרה עסקה בתכנון השכונות החדשות הפורחות ברחבי הארץ, שכונות סגורות כגון 'סביוני רמת אביב' ו'מגדלי דוד' בתל אביב ו'כפר דוד' בירושלים.שכונות אלו מאופיינות בניכור לסביבה העירונית בכוונת תחילה ובידוד מרצון אם מטעמי בטחון או הפגנת אליטיזם, כשבתוך השכונה ניתן לקבל את כל השירותים הנלווים החל מפארק ציבורי ומוסדות חינוך לילדים ועד מרכזי קניות סמוכים ואפילו אפשרויות בילוי. רמת אביב... -
העיר, העניים ושוק העבודה
18.06.13חשבתם פעם למה כל כך הרבה עניים באים לגור בעיר הגדולה? איך זה שבתל אביב, כמו בכל עיר גדולה ומוצלחת בעולם, קיימים זה לצד זה מגורי יוקרה שעולים מליונים ולצידם שכונות צפופות של עוני והומלסים ברחובות? אם העיר יקרה למחיה, למה יש בה עניים?הטענה אותה אני מתכוון להציג במאמר הזה היא ראשיתו של ניתוח שמסביר מה יש בעיר הגדולה שמושך אליה אנשים. באופן לא מפתיע, הניתוח יסביר גם מה יש בעיר הגדולה שמרחיק ממנה אנשים. אל תצפו למחמאות גדולות מדי לתל אביב, הפרוורים מנ... -
מכתב גלוי ללקוח
13.01.13...פון - ובמיוחד לא בחול מועדי ישראל, או בסמוך למועדים אלה, כלומר שבוע שבועיים לפני או אחרי(...) תוסיף לכך את השעות והימים שבהם לא עונים לטלפונים הרגילים של הוועדות (בוועדה הארצית עונים אבל בדרך כלל בשלילה, במחוזיות ברובן לא עונים ובוועדות המקומיות תפוס לעולם)".הקטע הזה לקוח ממאמר מעולה שכתב בדה-מרקר הסופר אבי גולדברג, עורך דין לשעבר שעסק בתחום הנדל"ן ומאז פרישתו הוציא מספר ספרים, האחרון שבהם "חוף בלי ים".מבריק, מגוחך, עצוב וכל כך נכון... לכו תקראו. -
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז... -
ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז
12.06.12בדרך כלל זה מוסווה, מטושטש, אין הרבה מקרים בהם התרגילים הכלכליים של הממשלה והאוצר גלויים, אבל הנה הזדמנה לנו האפשרות ולרגע אפשר להציץ מעבר לכתף של שטייניץ ולראות איך תרגיל כלכלי פשוט לוקח כסף של כל האזרחים ומשמש לחיזוק העיר תל אביב... שוב.כתבה בכלכליסט מבשרת:"המדינה מחפשת מימון לחפירת הרכבת הקלה ברחוב באבן גבירול בת"א. אחת הדרישות בפרויקט הרכבת הינה הקמת מסילות בתווי ארוך ויקר של רחוב אבן גבירול שתכלול חפירות כדי להעביר את הרכבת תחת פני מפלס הרחו... -
פריז, טוקיו, תל אביב
20.05.12"מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק... -
הרכבת שמחלקת את חיפה
14.03.12רכבת ישראל עומדת לחשמל את הרכבת ולייצר מציאות של חומה של עמודים ורשת מתח חשמלית. במיוחד בעיר חיפה יצור קו זה ניתוק מוחלט בין קו החוף לבין העיר שמשמעותו לעיר היא הרס בלתי הפיך. לבעיה הנוצרת שלושה פתרונות וכפי הנראה - נבחרה החלופה הגרועה.האם יש בכלל בעיה בחשמול הרכבת בחיפה?מתכנני הרכבת מציגים הדמיות מחמיאות בהן העמודים אסתטיים ומרוחקים והקו כולו נבלע ואינו חוסם את הנוף אבל המציאות תהיה כנראה שונה. בזמנו דנה בנושא הועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית ... -
קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית
6.02.12האדריכל ארד שרון, מיוזמי העצומה נגד תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, פרסם מכתב תשובה גלוי למכתבו של ראש עמותת האדריכלים, האדריכל ברוך ברוך. אנו מביאים כאן את הנוסח המלא:---- ---- ----לכבודאדריכל פרופ' ברוך ברוך- ראש עמותת האדריכליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש ד... -
אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים
4.01.12הוכרזו העיריות והרשויות הזוכות ב"אות העיצוב לתכנון עירוני 2012"בטקס חגיגי בגני התערוכה בת"א, שכלל ראשי ערים, מהנדסי ואדריכלי ערים, מתכננים, נציגי ציבור ותקשורת, הוכרזו העיריות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות הע... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל... -
מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...
2.11.11נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא... -
המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור
24.10.11כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ... -
על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"
24.10.11לקראת סיום השיפוץ בכיכר רבין בתל אביב מפרסם מגזין ArcHeb פרק מתוך ספרו של שרון רוטברד "אדריכלות קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת... -
המשולש הירושלמי וטליתא קומי
4.10.11נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
לא מצאת? פשוט חפש.
מקד לפי מונחים אלה
