חיפוש - חדשות , כד , שפע |1| - דף 4

• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...רי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח ה...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...יד כשאני מודה שגם אני לא מחזיק באמת המוחלטת. רק אדריכלים מעטים מוכנים להשאיר את הראש פתוח ולבחון טענות מנוגדות לדעתם.בסופו של דבר הבנתי שהדרך הטובה ביותר להסביר את עצמי, תהיה לכתוב סדרת מאמרים. אני מתכוון להשתמש בבמה הזו כאן כדי להסביר את הדעה כמו גם לגבש אותה לעצמי. אני מתנצל מראש על חוסר הסדר שיהיה לפעמים בדברי, גם אני לא בטוח בדרך שבה כדאי לי להציג את הדברים. אלה לא יהיו מאמרים קצרים והם מיועדים למיטיבי לכת. מצד שני אני נותן לכם הנחה, מלבד מאמ...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...ניים לפרברים ויוצרת רובעים של עשירים מאד ועניים מאד. המנוע לג'נטריפיקציה ולהתדרדרות העיר מובנה בהצלחה שלה. למעשה העובדה שעניים רבים כל כך באו אל העיר היא דווקא העדות להצלחה ולא לכישלון.עיר היא יצור מורכב. שיפור בתחבורה מביא לכדאיות מגורים בפרברים, שגורר את יציאת מעמד הביניים שיכולים להרשות לעצמם את הנסיעה, והעיר נותרת רק עם הרובעים העניים ממש במרכזה ומגדלי העשירים לידם (מוכר למישהו?). כדי לטפל נכון ולאזן את כל השפעות הלוואי של כל התהליכים מתכנני ...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...מקיף אותו מקדמת עיריית נתניה לטובת החייאת המרכז הוותיק של העיר הוא בהחלט מהלך בכיוון הנכון שיכול להחזיר את הכיכר לגדולתה. פיתוח זה, הרבה יותר מאשר מיצגים אינטראקטיבים, הם שיכולים להחיות מחדש את הכיכר והעיר הישנה. שדרוג השוק, פיתוח מתחמי תרבות, אומנות ופעילות, שדרוג חזיתות בתים וטיפול פרטני בתאורה, בגינון ובפרטים ה"קטנים", כל אלה מראים חשיבה עירונית נכונה. האם זה יספיק בכדי למשוך את מרכז העיר חזרה פנימה ממתחם פולג ומהקניונים? כולנו מקווים שכן.
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  "אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות על העולם כולו. הבעיה בהגדרת עיר עולם היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי הע...
• 

  מפגש מחודש בין מתכנן ופרויקט

  17.11.16
  ...הדבר נובע מסיבות שונות ומגוונות אשר חלקן הם תוצר ישיר של השפעות תרבותיות וחלקן של פרקטיקות עבודה מקצועיות. יש הרואים בפעולת בחינת פרויקטים חשיבות רבה ואף הכרחית ושיש לשלבה כחלק ממערך עבודה אשר מאפשר בחינה ולמידה מתוך הנעשה, לכדי שיפור וצמיחה מקצועית ויש המבינים את חשיבות הדבר אך אינם מוצאים לנכון לשלבה במערך עבודתם.סדרה זו מבקשת לבחון ולדון בכל נושאים אלו ולדון בחשיבותה של פעולה זו והשלכותיה על תכנון עתידי, אל מול הנוגעים בדבר.כל פרויקט תכנון הנע...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...תחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים, כניסות של אור טבעי, משחקי אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיבי בחזיתות ובתקרות, פינות ישיבה ויצירת קשרי מבט – צריך ללמוד אותה. ללמוד ממש כמו מתמטיקה, ביולוגיה וספרות. ואולי עוד לפניהם. ראוי ל...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...בתקופה המנדטורית שינקה את השראתה מהמורשת העותומאנית ומהארכיטקטורה האוניברסאלית ואת האדריכלים באותה תקופה שיצרו אדריכלות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מ...
• 

  בוקר רע על פלורנטין

  13.01.13
  ...יות הקטנות בישראל. אבל המיתון והרשתות הממותגות מחצו את החנויות השכונתיות, ומרכזי המסחר של אתמול הולכים והופכים לרחובות רפאים". כך מתאר את השכונה ארי ליבסקר בכתבתו בכלכליסט. שכונת פלורנטין, טרפז רחובות קטן שבשנות התשעים הוכתר כדבר הבא בתל אביב וכיום יש בו מעל ל 70 חנויות עם שלטי "להשכרה".* צילום - יואב לרמן.פלורנטין היא רק משל לתופעה המתרחשת בכל הארץ. "בראשון לציון אנחנו רואים עסקים ותיקים שקורסים בכל תחום שהרשתות הגדולות נכנסות אליו", אמר בכתבה מ...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...בתוכנות פרמטריות של מערכות חלקיקים יצרנו אנימציות דינמיות המשתנות על גבי החזית. הפרמטרים בהם עשינו שימוש לצורך יצירת דפוסים צורניים אלה מבוססים על סימולציות של כוחות פיזיקליים כגון עוצמת וכיוון רוח, כוח משיכה, חיכוך, עירבול וכד'. שינוי של פרמטרים אלה יצר מבנים שונים ומגוונים. למה לאדריכלים כמוכם להתעסק בזה?למה? כי אנחנו רואים בהקרנות האלה המשך טבעי לחלוטין להתעסקות שלנו כאדריכלים בעיר ובמרחב הציבורי. מבחינתנו זאת הזדמנות אדירה להתערב בסביבה הבנו...
• 

  פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה

  28.11.11
  ... עובדים, נתוני הסביבה והתקציב. גם לה ברור שהצעה כזו בעייתית לפעמים מבחינת הישום ונתפסת לעיתים כאוטופיה אבל כדבריה בסיכום "בין מציאות ואוטופיה – יש לאפשר לכל אדם להתמודד עם הסוגיה האקולוגית בדרכו שלו. לשיטתנו, עדיף שיפור קטן על פני קפיאה על השמרים, מהטעם הפשוט: אין לנו את הפריבילגיה להמשיך להתעלם." הפרויקט ממשיך להתפתח כמחקר במשרד עינת קליש רותם אדריכלים, במטרה ללמוד את השפעתו האפשרית על המרחב הציבורי. * התמונה מתוך הכתבה. הכנסו וקראו עוד.
• 

  היכל התרבות והסובייט העליון

  7.11.11
  ...ה - הרימו את הקמפיין נגדנו. אלא שגם טענה זו לא עמדה לבסוף במבחן הביקורת המקצועית." מעניין לקרוא את דעתו על קבוצות הרכישה בהן התנסה דווקא כלקוח ("המצאה שטנית") וגם על האפשרות לצופף את העיר תל אביב. על תרבות הדיור כיום הוא אומר "בשנות ה-30, כשלה-קורבוייזה ואנשיו חקרו את יחידות הדיור בשביל התיאוריות והתכנון של דיור ציבורי, חקרו וחישבו את המינימום: מה מינימום השטח שצריך כדי לחיות. אנחנו חוקרים עכשיו את המקסימום - צורכים מטרים מרובעים כמו חזירים".
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  ... הפנים הראשונים שפעלו בארץ -"אדריכל לקישוט פנימי" כפי שהגדיר את עצמו. הכתבה מנסה לאתר את המעט שנותר מהעיצובים של אברהם שתכנן במשך 25 שנה שירות ועסקים עבור החברה הגבוהה התל אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווילונות והחפצים היו מונחים במקומם". *בתמונה, סקיצה ממחברותיו של אלפרד אברה...