חיפוש - ספר , עיר |1| - דף 14

• 

  הפקולטה לנפיחות עצמית ותכנון בלתי ישים

  9.09.12
  ...שמש חממה לעובדים מצטיינים במשרדים, אלא בעיקר להוציא בעלי מקצוע בעלי השכלה רחבה ורלבנטית ככל האפשר - אנשים סקרנים, יצירתיים ובעלי חוש ביקורת מפותח המתבסס על ידע והבנת המציאות שבתוכה הם פועלים. איני טוען שלא יכולים להתקיים בתי ספר לארכיטקטורה שבאופיים הם מכוונים יותר ללימודים מקצועיים, אלא שזה אינו תפקידה המרכזי של האקדמיה"."אינו תפקידה של האקדמיה?" אינו תפקידה?!?המחלוקת שלי עם יסקי אינה אישית. גם לא עם בצלאל, הנגע המחשבתי הזה קיים אפילו בטכניון וב...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ... במסחר, שווקים, העסקה וכו'.* תחבורה על כל צורותיה השונות, הנגישה לכל.כאמור, כל חמישה הסעיפים משתנים בזמן, ללא הרף, על מנת לענות על הצרכים החדשים הצצים לפרקים, כאשר מדובר בבני אדם. המיכל עצמו משתנה פחות.לא קשה להעריך ולהשוות מספר ערים, תוך מתן משקל על פי שיקולי החוקר, לכל סעיף אשר הצענו. לפנינו שני פראמטרים בלתי תלויים זה בזה. בעזרתם נקבל השוואה מספרית לכל עיר: ציון ה"אינטנסיביות" באחוזים, יחד עם ציון ה"רב גוניות", באחוזים, נותנים זוג מאפיין מסוים...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...רה – לכל מוצר או שירות יש מרחק מסוים שאנחנו מוכנים לנסוע כדי לקבל אותו. אנחנו למשל מוכנים לנסוע בערך 30 דקות כדי להגיע לקולנוע, מכסימום 5 דקות ברגל בשביל לחם שחור, וכדי לראות את גמר ליגת האלופות נהיה מוכנים לנסוע אפילו עד ספרד (אוקי, חלק מאיתנו). העניין הוא שה"מרחק" הזה אינו משהו שנמדד בקילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...העיקרון הזה בו קהילה מצטופפת למקום מגורים מסוים מחריף עוד יותר כשהקהילה קטנה. קהילת ההומוסקסואלים קטנה מקהילת הסינגלים. אם הסיכוי של סטרייט למצוא אהבה קטן בפריפריה הרי שלהומוסקסואלים הסיכוי קטן עוד יותר. מאפייני הקהילה, כמו מספר הילדים הנמוך מאד במשפחות בה, גורמים לה להצטופף עוד יותר לערים הגדולות. כשיש לך כסף לבלות ורצון לחפש בן זוג, אתה שואף לממש את זה ולהיות קרוב ככל האפשר ל"מקום שבו זה קורה".הסיבה העיקרית לכך שצעירים (רווקים) מוכנים לשלם דמי ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ... הוא משני. הוא יכול לקלקל אבל לא יכול להבטיח הצלחה. בגישה שאציג אין לאדריכלים השפעה רבה או יכולת. לא כל מה שאכתוב כאן הוא חדש ומסעיר, דברים רבים מוכרים. לא הגיתי את כל זה לבד, אני אשתדל לרכז ולזקק את הטיעונים אבל הם מופיעים בספרות ובמאמרים, בעיקר מחו"ל. כדי להבדיל בין הגישות ולא להשתמש כל הזמן ב"הגישה שלי" שנראה לי כמו אגו טריפ אידיוטי (כלומר אופייני לאדריכל), אני אכנה את הגישה הזו בשם... "עירוניות דינמית". אם יהיה לכם שם טוב יותר, שלחו אלי.מה הה...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...בה - כל אלה הן בעיות שהעלה המחקר, איך מתוך כל אלה הגיע הפתרון הזה? האם אין אינטרנט כמעט בכל בית בקריית גת? בוודאי שיש. מאכזב לגלות שההצעות מהסדנאות האלה הן תמיד פוטוריסטיות, עתידניות, קוליות. אף אחד לא מציע למשל להשקיע בחינוך. זה מוזר כי אחד הדברים שקובעים את מיקום המגורים לאנשי מעמד הביניים בגיל העבודה הוא איכות החינוך. אנשים גרים ליד בית הספר של הילדים ולא ליד העבודה. מפעל אינטל למשל היה תקווה גדולה לעיר אבל מרבית עובדי אינטל לא גרים בקריית גת.
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  הקהילה בשכונת גוננים בירושלים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק. כיצד הקהילה נולדה והתארגנה? מי הנהיג אותה? עם מי היא שיתפה פעולה ובאילו אסטרטגיות בחרה לפעול? העבודה שכתבתי עונה על שאלות אלה ומראה כיצד קהילה יכולה להתארגן ולהגיע בסופו של דבר למצב בו היא קובעת, יחד עם נציגי העירייה, את עיצובה הפיזי והתוכני של השכונה. במסגרת קורס בנושא "שיתוף ציבור בתכנון" בטכניון כתבתי סמינר על תהליך שיתוף שהתרחש בשכונת גוננים בירושלים (תוכנית פארק המסילה). ה...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...ה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על שיתוף הציבור ובמיוחד בהקשר של המחאה החברתית אבל ממעטים לשים לב לתהליכים המתרחשים. אותם הכלים ששימשו את המחאה משמשים כבר מספר שנים את תושבי השכונות והקהילות להתארגנות עצמאית, ופארק המסילה בירושלים מהווה מקרה מבחן מעולה. אולי בגלל אופי השכונות הקהילתיות והמובחנות יותר, אולי בגלל הפתיחות הרבה שמפגינה העירייה בבירה, כך או אחרת ועדי פעולה מקומיים הת...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  כתבה מעולה במיוחד מופיעה השבוע ב Xnet - איתי כ"ץ כותב ומספר על פלאי האדריכלות שנעשו בבאר שבע. כתבה מלאה תחושת החמצה, אהבה וגעגוע לעיר הדרומית. עיר מלאה בניסויים של אדריכלות עד לגבול ההתעלמות מבני האדם שאמורים לגור בהם, לתרבותם או לאקלים."הרבה באר-שבעים לא הבינו אז, וגם לא היום, על מה ולמה הוענקו פרסי אדריכלות למבנים המוזרים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בע...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...בי, של צמחיה חסכנית במים, כפי שהזכרנו, והשקיה מלאכותית מועטה. תחום הגינון הסמי-אקסטנסיבי על גגות והשימוש בצמחיה חסכנית ("יובשנית"), עדיין נתון במחקר. פתרון נוסף לגג חסכוני במים הוא "הגג החי" (Living Roof), שנקרא בספרות גם "גג חום" (Brown Roof). הגג החי מדמה את הטבע ומטרתו העיקרית היא משיכת בעלי חיים, בנוסף לתרומות אקולוגיות למבנה. בתור מצע גידול, נעשה שימוש בקרקע טבעית והצמחייה היא פרחי בר עונתיים וצמחיה טבעית אחרת. המהדרין באירופ...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  ...ב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מאד את הבעלים. הם מתקשים למכור, לבנות, לשפץ, לתחזק. בעקבות כך, תובעים בעלי ה...
• 

  משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.

  20.02.12
  ..., שתיכננה, בין היתר, את חנות הדגל של סיטרואן בשאנז אליזה שבפאריז ואת המרכז לאמנות דיגיטלית "גטה ליריק".משכן האמנויות באשקלון מצטרף לשורה של פרויקטים ציבוריים ופרטיים שמתוכננים בימים אלה בישראל על ידי אדריכלים זרים. גם תחרות הספרייה הלאומית מזמנת ישירות לשלב הגמר ארבעה אדריכלים מחו"ל והדבר עורר כזכור מחאה בקרב קהל אדריכלים רחב למדי שהחליט לא להשתתף בתחרות.אז איך קורה שפרויקטים חשובים שיכולים לקדם את האדריכלות בארץ נמסרים, ללא כל תחרות לאדריכלים מח...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  בהודעה לעיתונות של החברה לבניין הספרייה הלאומית בע"מ, פורסם צוות השופטים שמונו לתחרות וכן נמסרה הודעה על הארכת שלב א', שלב התחרות הפתוחה, עד ל 16 באפריל 2012. להלן ההודעה במלואה ובה גם סקירת צוות השופטים: הודעה לעיתונות שלב א' של התחרות הוארך לבקשת האדריכלים בשלושה שבועות. תאריך ההגשה החדש: 16.4.2012 על פי תקנון התחרות, בסיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארב...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  בכל הביקורת שנשמעת על תחרות הספרייה הלאומית ועל תחרויות בכלל נעלם קולה של עמותת האדריכלים. איש לא עונה, איש לא מתייחס, בקשות לתגובות נתקלות בקיר אטום. במקום לרטון, להפגין או להתחיל עוד עצומה, החלטתי לכתוב מה אני מצפה מעמותת האדריכלים לעשות.קצת היסטוריהעמותת האדריכלים הסכימה בעשרים השנה האחרונות לנוהג פסול של תחרויות. במקום תחרויות פתוחות, תחרויות בין מוזמנים. זה היה נוח למשרדים הגדולים, לאדריכלים המוכרים, ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - ...
• 

  מחר ייפתח השלב הראשון בתחרות הספרייה הלאומית

  16.01.12
  מחר, ה 17- בינואר, תיפתח באופן רשמי תחרות האדריכלים לבחירת האדריכל שיתכנן את משכנה החדש של הספרייה הלאומית – אחד ממבני הציבור החשובים ביותר שייבנו בישראל בעשור הקרוב. השלב הראשון של התחרות, בת שני השלבים, הינו אנונימי ופתוח לאדריכלים ישראלים. ההצעות שיוגשו ייבחנו ע"י ועדת שיפוט בינלאומית הכוללת חמישה אדריכלים – שלושה בינלאומיים ושני ישראלים. פרופ' לואיס פרננדז-גליאנו מבית הספר לאדריכלות באוניברסיטה הפוליטכנית של מדריד נתן את הסכמתו לשמש יושב ראש ...