חיפוש - חדשות , עי , צד , תא |1| - דף 10
לא מצאת? פשוט חפש.
-
ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה
5.07.12...ות האדריכליות הבולטות שיוצגו בתערוכה על ידי ארכיון ועבודות אמנות עכשוויות חולקו לארבע קטגוריות –Flotillas, Allies, Emporiums, Signals. ברור לכל שהתופעות האדריכליות לכשעצמן אינן חדשות, שהרי גורד השחקים הראשון נבנה בבבל, כל עיירה ימי ביניימית היא אי מבודד וחבילות נובורישיות שבהן מטשטש הגבול בין הפרט למדינה אפשר למצוא גם בוילה רומנה שבסיציליה, אבל הכמות והעוצמה שבהן הן הופיעו בישראל שאחרי מלחמת יום הכיפורים מחייבת, לדעתנו, התייחסות ובחינה שלא ... -
פריז, טוקיו, תל אביב
20.05.12"מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק... -
מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים
31.01.12...הנטרפים. המנגנון שנועד להגן על הגדולים פועל אפילו טוב יותר עבור הענקים.קצת הווההגלובליזציה שאנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הרבה יותר חזקה. כאן כבר כולם יודעים שיש את ארבעת / חמשת הגדולים. כל חברה, שזקוקה לרואה חשבון לפעילות בינונית ומעלה, פונה רק אליהם.זה הכיוון אליו הולך שוק האדריכלים בארץ. שימו לב לתחרויות האחרונות, לתחרות על בצלאל למשל. תוכלו לגלות בקלות פירמות גדולות מחו"ל ... -
עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת
26.12.11...שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון. כמה פעמים רציתם לחצות את הכביש וגיליתם שלמרות שאתם באמצע העיר, אתם חוצים כביש מהיר של 4 מסלולים? כמה פעמים נאלצתם ללכת דרך ארוכה כדי לעקוף גדר הפרדה? כמה פעמים הסתכנתם בגלל מכוניות שחסמו את המדרכה? כמה פעמים ספרתם עד עשר... (מצטער, לא יכולתי להתאפק) -
להחיות מחדש את כיכר העצמאות
26.12.11במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש... -
פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב
30.10.11לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?... -
שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה
17.10.11לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי... -
זו לא התוצאה, זו הדרך
2.10.11קרב אדריכלים בין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנש... -
הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט
25.08.11...ל את טענותיה של צברית שפאן, הנדסאית אדריכלות כנגד הבעלים של הוילה שתכננה וחייב אותו לשלם 407 אלף שקל הכוללים את שכר הטרחה שלה, וכן פיצוי על עוגמת נפש עקב אי מתן קרדיט בפרסום הבית. פסק הדין מעניין בשל מספר סוגיות שעולות ממנו בעיקר בנושא זכויות יוצרים, קרדיט על עבודה וכן דרכי חישוב לפיצוי. צברית שפאן תכננה ב 1999 את "הוילה המרוקאית" בקיסריה עבור עודד בן זאב, הבעלים שהתחמק מאז בטענות שונות מתשלום שכר הטרחה שלה. המבנה שעיצבה הפך לשם דבר ופניות רב... -
שוויץ ואיטליה במרכז יהוד
5.07.11נועם דביר כותב ב"הארץ" על הפרויקט במרכז יהוד -"בלה לוגאנו", רובע עירוני חדש שתוכנן בהשראת החלק האיטלקי של העיר לוגאנו, ושואל האם מדובר בחיקוי אדריכלי מביך או בפרויקט שיפיח חיים אורבניים חדשים בפרבר הרדום? "פרויקט לוגאנו הוא שילוב של יומרות גבוהות מצד ראש עירייה אחד, תנאי שוק מתירניים, משמעת אדריכלית רופפת וניסיון למיתוג של עיר מנומנמת" כותב נועם. "הפרויקט עלה לכותרות כמה פעמים בשנים האחרונות, תחילה כקוריוז ולאחר מכן כתוכנית ממשית שמקודמת בדי... -
חוק שימור מבנים... וכסף
26.06.11...ולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה מורידה את ערכו - ולכן על העיריה לשלם פיצויים.למה זה מעלה את ערך הנכס? אם שואלים את העיריה - זה בגלל שהבנין... -
איך לא להלחם על איכות חיים ותכנון אורבני
30.05.11עמותת מרחב הצטרפה גם היא לקריאה לשקע את הרכבת בחיפה. למי שלא עוקב אחרי המתרחש - הרכבת מתכננת מעבר לרכבות מונעות בחשמל ומהלך זה יגרור עבודות תשתית עצומות. זו ההזדמנות היחידה שתצוץ ב 50 שנה הקרובות לעיר חיפה לטפל בתוואי הבעייתי המנתק את העיר מהים ולשקע את מסילת הרכבת. עד כה תמכו במהלך השיקוע - עיריית חיפה, אגודת האדריכלים, רשות שמורות הטבע, עמותת מרחב וגופים שונים של התושבים. מהצד השני נמצאת הנהלת הרכבת ופקידי האוצר שגרים מן הסתם בתל אביב שמטרתם לב... -
כמה מילים על העיר באר שבע
17.04.11שתי כתבות מענינות התפרסמו החודש ומציגות את הבעיתיות בעיר באר שבע. הראשונה, ראיון עם ראש העיר רוביק דנילוביץ' בו הוא מתווה את התוכניות לעתיד. השניה, הערותיה של אסתר זנדברג, מבקרת האדריכלות של "הארץ" לגבי האפשרות למנף את העיר בעזרת אוכלוסיית הסטודנטים שבה. זנדברג כותבת בעקבות מחקר חדש במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב הקובע כי בניגוד לציפיות, הסצינה הסטודנטיאלית לא הפכה למנוף הצלחה בעיר. מסתבר שהסטודנטים חיים במעיין קול... -
מי בונה מגדלים בירושלים?
10.03.11תוכנית המתאר החדשה ואדריכלים זרים. במאמר שפורסם בהארץ נכתב על תוכנית המתאר החדשה המציבה בליבה של העיר "עשרות בודדות" של מגדלים. במקור כללה התוכנית הערה שמטרתה לעודד אדריכלים בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים. למרות שהסעיף הזה הושמט בסופו של דבר, נראה שהמעורבות הבינלאומית לא מעטה. הכתבה מעלה כמה שאלות חשובות לגבי העיר - עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם? כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי בא... -
שכונות מתארגנות לשינוי
2.03.11...באינטרסים חזקים, לפעמים גם חוטפים אש. בזמן האחרון יותר ויותר תושבים של שכונות או ישובים קטנים מקימים עמותות כדי להשיג יעדים שהרשות המוניציפלית אינה מספקת להם. התופעה מתחזקת מאד בשנים האחרונות כנראה בגלל הקלות בהתארגנות. בעידן בו ניתן להקים קבוצות פייסבוק ופורומים ב Ynet לכל ישוב, קל לאסוף תמיכה. נדמה כי מספיקים חמישה אנשים נחושים כדי לבנות מאבק. בניגוד לנושאים פוליטיים, כשזה נוגע לבית הפרטי, לשכונה, קל לגייס אנשים. אבל לא תמיד זה מצליח, ל...







