חיפוש - עלה |1| - דף 14
לא מצאת? פשוט חפש.
-
קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית
6.02.12...הם בתוקף.מעבר לכך שמכתבך רצוף באי- דיוקים : כגון נושא מימון התחרות, מימון התכנון ומימון בנית הפרויקט כולו ע"י "יד- הנדיב", בעוד שפורסם על ידי "יד הנדיב " עצמה, שממשלת ישראל משתתפת במימון הבניין – מכספינו - משלמי המיסים, לא יעלה על הדעת שגוף פרטי - גם כשמדובר ב"קרן יד הנדיב" - יתפקד באופן טוטליטרי ותחת מנדט מלא ,להוביל כראות עיניו את תכנון ובניית בנין ספריה לאומית - מוסד בעל חשיבות עצומה הממוקם בקרית הלאום. בחירת שמונת האדריכלים ופטירתם מהצורך ל... -
תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה
2.02.12...ון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית גבוהה בבנין הספריה הלאומית.נראה היה לנו כי אל לנו למנוע מציבור האדריכלי הישראלי הזדמנות חדפעמית לתכנן בניין בעל חשיבות ראשונה במעלה, בתקציבי תכנון יוצאי דופן בנוף הישראלי ובהערכה כי יוקפד שוויון ההזדמנות בבחירת האדריכל אשר יזכה בתכנון הפרויקט. זאת, למרות התנאי שהוכתב כי המשרדים המוזמנים ידלגו על הליך השיפוט של השלב הראשון שאותו, לצערנו, לא הצלחנו לשנ... -
מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים
31.01.12...הגלובליזציה שאנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הרבה יותר חזקה. כאן כבר כולם יודעים שיש את ארבעת / חמשת הגדולים. כל חברה, שזקוקה לרואה חשבון לפעילות בינונית ומעלה, פונה רק אליהם.זה הכיוון אליו הולך שוק האדריכלים בארץ. שימו לב לתחרויות האחרונות, לתחרות על בצלאל למשל. תוכלו לגלות בקלות פירמות גדולות מחו"ל שיש להן כבר נציג ישראלי בארץ. אולי נכון יותר לומר "שרטט ומפקח", הרי את העיצוב ה... -
קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית
24.01.12....חשוב להבין, השתתפות של אדריכלים בתחרות בסדר גודל כזה עולה למשרד בין 50 ל 80 אלף שקל. אדריכלים מוכנים להשקיע את הסכום הזה מכיסם כל עוד נשמר עיקרון ה fair play. בעקבות מבנה התחרות חשים אדריכלים רבים שכל השלב הראשון נועד לשמש עלה תאנה, כסות להסתרת תחרות סגורה בפועל בין ארבעה משרדים והצגתם כתחרות פתוחה.ביקורת לא מעטה נשמעת גם כלפי עמותת האדריכלים המסייעת בתחרות. "עמותת האדריכלים אימפוטנטית לגמרי" אומר שרון, "זהו המסמר האחרון בארון המתים שלה. לא יתכ... -
ביקורת על תפאורה ותיאטרון
5.01.12... אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצורניות על הנוף, ולצורך הממד השלישי, האנכי, במתיחה צורנית כלפי מעלה תוך דאגה למסה בלבד – גישה שהיא השלכה של המשחק הגאומטרי העיקש של המתכנן." "אך לזכותו של רם כרמי יאמר כי לא רק הוא סבל מעיוורון, אלא דור שלם של ארכיטקטים היה נגוע בה. ולא רק ארכיטקטים, אלא חברה שלמה, בארץ ובעולם. מאז שנות ה... -
אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים
4.01.12...בה התחרות על משאבי הקרקע המצומצמים משפיעה על תהליכי עיור מואצים ולאינטנסיפיקציה של המרחב העירוני. במהלך שני העשורים האחרונים דפוסי החיים בערים עוברים תהליכי שינוי מפליגים, המחייבים אותן להיערך, הן במישור המרקם הפיזי הבנוי והן במישור של הארגון וההפעלה של מערכות השירותים הציבוריים ושל מערכות התחבורה והתשתיות ההנדסיות. הערים והרשויות המקומיות נערכות לאתגרים מורכבים אלה, ומשקיעות מאמץ ועבודה רבה בתכנון ופיתוח עירוני ושל המערכות הנלוות.לפרטים נוספים: -
סביבת העבודה והאווירה בה
1.12.11סביבת העבודה הינה כלי ראשון במעלה להעברת המסר-הארגוני וחזונו, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. הסביבה הפיזית והאנרגיה שלה, אמורות להוות את הרקע לכל הפעילויות הנדרשות בארגון. סביבה זו אמורה לאפשר את ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה. בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנא... -
משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש
21.11.11...דינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נש... -
פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב
30.10.11לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?... -
המשולש הירושלמי וטליתא קומי
4.10.11...נוי להריסה. "ההיסטוריון זאב וילנאי המליץ להרוס את הבניין כיוון שהוא קשור באגדה נוצרית ומפני שהוא נוהל על ידי נזירות גרמניות נאציות", מספר קרויאנקר בכתבה, "אלא שהבניין הוקם אי שם במאה ה-19, זה היה איזה 60 שנים לפני שהיטלר עלה לשלטון. אבל מי בכלל יודע את ההיסטוריה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. היתה לנו תחושה שחלק גדול מההחלטות שמתקבלות בוועדה נובעות מחוסר ידע". בסופו של דבר טליתא קומי נהרס ובמקומו הוצב קיר הבנוי מרכיבים אדריכליים שפורקו מהב... -
עם הגב לכאן, עם הראש לשם
9.09.11... השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים, בני תרבות המערב. תל אביב תהפוך דורסנית יותר בשם המהלך הזה מבקשת תל אביב משאבים שיחזקו את העיר עוד מבחינה תעסוקתית על חשבון הפריפריה. אם יתגשמו הפעולות המוצעות שכר הלימוד בה יעלה, מחיר הדיור בה יעלה, אמנים מחו"ל יוכלו להציג במוזיאונים בקלות רבה יותר מאמנים מקומיים, והמדינה תידרש לוותר על רווחי מס מחברות בינלאומיות עשירות. את התועלת לא נראה אבל את העלות נשלם גם נשלם. מנהלת עיר עולם שהוקמה על יד... -
זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה
31.08.11...היא מזמינה אותנו האדריכלים לבחון מחדש את האופן בו אנחנו מסדרים את השיער שלנו. יותר מזה, היא מסמנת לאדריכלות תדריך חדש בתחילת האלף השלישי. לא עוד שיכפול אוטומאטי, מסוגנן ככל שיהיה, הוא עדיין לא יותר מגלי ההדף של המהפכה התעשייתית. במקומו עולה מלמטה תביעה אוטנטית וישירה ליצירת קהילה. היוקרה של אתמול היא לא זו של מחר. הטכנולוגיה מיצתה את עצמה כנושא בפני עצמו והיא חייבת לשרת מטרה נעלה יותר, בסיסית יותר, אנושית יותר. אותנו. המאמר פורסם לראשונה כאן: -
הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט
25.08.11...ו ושונו עד לתוצאה המוכרת כיום. באופן כללי נסובו בקשות השינוי סביב הרצון להגדיל חללים ולהגביה תקרות בטון קיימות בשטח. הדבר כמובן ייקר את הפרויקט, וגרר אקרובאטיקה בכל מערך התכנון הקונסטרוקטיבי. פסק הדין של השופטת אילת דגן מעלה מספר סוגיות שכדאי להתעכב עליהן - חישוב שכר טרחה על עבודות חוזרות השופטת חישבה את התכנון הנוסף שנגרם על פי מטר מרובע. למרות שזה אמנם הבסיס לחישובים בדרך כלל, הפרשנות שלה לשכר הטרחה הייתה מחמירה עד כדי הגזמה. לדוגמה, בתכנ... -
בזיון וסיאוב בירושלים
15.08.11...כלים צעירים בישראל, התעוררו! דור שלם של מנגנונים מסואבים מנהל ומנצל אתכם. אין לאדריכלות ישראלית דין ודיין, אין אמנה, אין קולגיאליות. בעלי אינטרסים, אדריכלים ושאינם אדריכלים, עושים בתחרויות ובפרסי עידוד לאדריכלות כבשלהם ורומסים פעם אחר פעם את התרבות האדריכלית בישראל. דרוש סדר יום אדריכלי חדש. לא יעזרו עוד סדנאות והרצאות על שיכונים, זה עלה תאנה, כל ההצעות האלה יישכחו מחרתיים. הרימו ראש באמת." זו השעה של עמותת האדריכלים לדבר. עכשיו המבחן האמיתי. -
האם אתה יען?
3.08.11... או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש: א. כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך. ב. מגמתיות בשיפוט. ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם חדש. ד. שמת לב ששום שיקול אצלך לא עלה בערכו על השיקול הסביבתי מעולם. ה. שנוא עליך כל מבנה גדול בת"א, או כל מבנה מודרניסטי. ו. אתה מאמין שלא צריך לשנות כלום בת"א, פרט להחזרת מקומות למצבם הקודם. ז. אתה משתמש הרבה בתיאור "מפלצת" כשאתה מדבר על בניינים.







