חיפוש - פרטי בנין , חדשות , משאבים , עסק |1| - דף 9

• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  את המתחם המסחרי כורזין בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כ...
• 

  שכונות סגורות- האדריכלים נגד, האזרחים בעד

  6.08.13
  סדרת ההרצאות 'כאן לא תולים כביסה' שעסקה בשכונות הסגורות בישראל נחתמה השבוע. הסדרה עסקה בתכנון השכונות החדשות הפורחות ברחבי הארץ, שכונות סגורות כגון 'סביוני רמת אביב' ו'מגדלי דוד' בתל אביב ו'כפר דוד' בירושלים.שכונות אלו מאופיינות בניכור לסביבה העירונית בכוונת תחילה ובידוד מרצון אם מטעמי בטחון או הפגנת אליטיזם, כשבתוך השכונה ניתן לקבל את כל השירותים הנלווים החל מפארק ציבורי ומוסדות חינוך לילדים ועד מרכזי קניות סמוכים ואפילו אפשרויות בילוי. רמת אביב...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...עיר?מרכז העיר הגדולה, תל אביב במקרה שלנו, מציע הרבה מוצרים, במאמר הזה עסקתי רק באחד מהם - עבודה נגישה. במאמרים הבאים אסקור מוצרים אחרים כמו סקס, שידוכים, ביטחון אישי, מגורים, חינוך, קהילתיות, מיתוג ועוד. לא כולם מוצרים רשמיים אבל את כולם מספקים העיר והפרוור ברמה שונה. סל המוצרים הזה בכללותו מראה שלעיר הגדולה יש יתרון אם אתה עני או עשיר. אני טוען שאם אתה ממעמד הביניים, הפרוורים יתנו לך תמורה גבוהה בהרבה מאשר תל אביב. מצד שני, יכול להיות שאני טועה.
• 

  מכתב גלוי ללקוח

  13.01.13
  ...פון - ובמיוחד לא בחול מועדי ישראל, או בסמוך למועדים אלה, כלומר שבוע שבועיים לפני או אחרי(...) תוסיף לכך את השעות והימים שבהם לא עונים לטלפונים הרגילים של הוועדות (בוועדה הארצית עונים אבל בדרך כלל בשלילה, במחוזיות ברובן לא עונים ובוועדות המקומיות תפוס לעולם)".הקטע הזה לקוח ממאמר מעולה שכתב בדה-מרקר הסופר אבי גולדברג, עורך דין לשעבר שעסק בתחום הנדל"ן ומאז פרישתו הוציא מספר ספרים, האחרון שבהם "חוף בלי ים".מבריק, מגוחך, עצוב וכל כך נכון... לכו תקראו.
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...ות, עצים, מדרכות).* החלה ופיזור של מוצרי התרבות השונים, החל בחינוך וכלה באולמות בידור. הרשימה היא כמובן דינאמית וארוכה.* כל הצרכים החברתיים, החל מבריאות, וכלה בצרכי הדת.* כל המכשירים הכלכליים, החל מבנקים וכלה במסחר, שווקים, העסקה וכו'.* תחבורה על כל צורותיה השונות, הנגישה לכל.כאמור, כל חמישה הסעיפים משתנים בזמן, ללא הרף, על מנת לענות על הצרכים החדשים הצצים לפרקים, כאשר מדובר בבני אדם. המיכל עצמו משתנה פחות.לא קשה להעריך ולהשוות מספר ערים, תוך מתן...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ...ותו. והפריפריה? מה עם הבתים בפריפריה? שיחרבו, למי אכפת. שני מיליארד שקל זה הסכום שהמדינה תרוויח מהעסקה כשהיא מוכרת אדמה באזור יוקרתי. שני מיליארד שקל הוא הסכום של הסרת קו הרכבת שחונק את חיפה והעברתו אל מתחת לכרמל. אני לא אומר שתל אביב לא זקוקה לרכבת קלה, היא זקוקה. היא גם צריכה לקבל את הכסף הזה מקופת האוצר ולא רק מתושביה. אבל התרגיל הזה שבו מעבירים את הכסף הציבורי של כלל אזרחי ישראל "מתחת לשולחן", בלי לדון בעדיפויות או חלוקה, התרגיל הזה מסריח.
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...יא שפריז הופכת בהדרגה לעיר בוטיק, עיר יקרה לעשירים בלבד כשאזורי המגדלים שלה נדחקים החוצה לאזור ה 20 דקות נסיעה.טוקיו היא מקרה אחר (וסינגפור אפילו יותר), בטוקיו ניתן לבנות לגובה והעיר מאפשרת מגורים בכמויות גדולות במרכזה, מעל לעסקים ולמסעדות ולרחובות ההומים.תבחר! או מגדלים או סביבתיות.אחת הטענות המרגיזות ביותר נגד מגדלים באות משוחרי איכות הסביבה. זאת טענה אווילית כשהם מצד אחד טוענים שהעיר ירוקה יותר מהפרוורים ומצד שני מתנגדים למגדלים. כן, העיר באמת...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...יר חיפה עתיד להיתקל בבעיות רבות כל כך שהסבירות לקיומו נמוכה. מבצע כזה ידרוש עבודות על הקו תוך כדי המשך הפעולה של הרכבת (איך בדיוק?) הורדת המסילה למפלס נמוך מפני הים יחייב השקעה אדירה ומאמץ הנדסי לא מבוטל ואם כל זה לא מספיק - עסקים רבים יפגעו או נכון יותר - יוכלו להגיש בג"ץ ולהקפיא את העבודות.אז למה אנחנו מדברים על שיקוע הרכבת אם זה לא ריאלי?פשוט - זה מסך עשן שבו מבטיחים לתושבים משהו שלא יתקיים. ההסכם הנוכחי בין הרכבת לעירייה ולחברה להגנת הטבע קוב...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...בתנאיה הנוכחיים, מעוררת תמיהות ושאלות שהעמותה חייבת לתת עליהן תשובות, בטרם היא מחליטה להצטרף להרפתקה שכזאת, ביניהן:1. חלק מהשופטים מקושר ל"קרן יד הנדיב" – עובדה מעוררת שאלות לגבי טוהר כל הליך השיפוט.2. קיימת זיקה עסקית בין חלק מהמוזמנים לבין מארגני התחרות, עובדה מעוררת דאגה בקשר לטוהר בחירת המוזמנים.3. קיימת זיקה מקצועית ועסקית בין חלק מהמוזמנים –דבר המעניק יתרון לחלקם, כאלו היו מגישים שתי הצעות במקביל. (בין מוזמן מקרב ה"ישראלים...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...ון דימונה- מתכננים: מרש אדריכלים נתיבות – פארק נחל בונו- מתכננים: צורנמל טורנר אדריכלות נוף- עכו – טיילת החוף הדרומי מתכננים: מייזליץ כסיף אדריכלים- בת ים – ביאנלה אוצרות: סיגל ברניר, יעל מוריה-קלייןבני ברק – מרכז עסקים ראשי - מתכננים: בר לוי אדריכלים ומתכנני עריםהערים מהוות כיום את מרכז החיים והפעילות הכלכלית, החברתית והתרבותית של יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם ובמיוחד בארץ, בה התחרות על משאבי הקרקע המצומצמים משפיעה על תהליכי עיור מוא...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ... מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...ולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישראלי העכשווי ועיסוק בנושאים בוערים כמו הקשר בין אדריכל...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...ם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכלים, שתכנן את המגדל המדובר. "ניסינו להילחם בהחלטה הזאת עד שהמערכת נכנעה. אמרנו שזה מכוער, שזה זילות של הבניין. אבל כשמדובר בעסקאות של מיליונים היזם מוכן לאכול את זה. תאר לך מה יקרה אם כל הבניינים בארץ יהיו מכוסים בשלטים."... "אם בסופו של דבר הבניין נראה כמו ברודוויי, זה בעיניי כבר זילות של הבניין ושל התאורה. השאלה היא כמה היזם נאור. יש יזמים שיש ל...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ... קונקרטית". כיכר רבין, לשעבר כיכר מלכי ישראל, תוכננה על ידי אברהם יסקי ושמעון פוזנר. השניים זכו בפרויקט ב- 1952, בהיותם ארכיטקטים שכירים במשרד שרון. התחרות היתה אחת מתוך סדרה של תחרויות ארכיטקטוניות שנערכו באותה תקופה בארץ ושעסקו בעיצובם של אנדרטאות זיכרון לחללי מלחמת העצמאות. את צורת הכיכר קבעו (הרבה יותר מאשר האדריכלים המתכננים) הפוליטיקאים, מחלקת ההנדסה של העיריה ואפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת ר...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...גרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים אליהן לב, תופעות של עלייה ונפילה של מבנים ומתחמים בעיר. קרויאנקר עבד בעיריה תחת סגן ראש העיר לעניני תכנון ועסק בעיקר בשימור מבנים. במהלך הקריירה שלו הוא היה שותף לשורה ארוכה של מאבקים ציבוריים על השימור של בניינים ושל מרקמים עירוניים בירושלים. לפעמים הוא ניצח אך לעתים קרובות הוא נחל כישלון, כמו למשל במאבק על שימורו של בניין "טליתא...