חיפוש - שי , שיח |1| - דף 12

• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  "מה עושה מגדל יוקרה במרכז העיר הלבנה?" שואל נועם דביר. מה באמת לעזאזל עושה מגדל בתל אביב? מגדלים זה איכס! לתל אביב מגיע שימור בפורמלין והנה ראש העיר האכזרי, היזמים החמדנים ואדריכל חסר מצפון (יסקי-מור-סיון) חוברים כולם יחד ופוגעים בעיר!... מממ כן, בטח.בכתבה ב"הארץ" מציג נועם את הבניין החדש בפינת הרחובות פרישמן ודיזינגוף וכותב "התוכנית הראשונית של המגדל אושרה עוד לפני שארגון אונסק"ו הכריז על מרכז תל אביב כאתר מורשת עולמי והגביל את הבנייה לגובה בחלק...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על שיתוף הציבור ובמיוחד בהקשר של המחאה החברתית אבל ממעטים לשים לב לתהליכים המתרחשים. א...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר מכל את מה שלאדריכלים קשה לפעמים לקלוט - העיר אינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  "גגות ירוקים" הנו מושג שגור בשנתיים האחרונות, שבא לרוב לבטא גינון בגג או במרפסת. המשמעות המדוייקת יותר של המינוח, כפי שמשתמשים בו היום בישראל, היא כיסוי הגג בצמחיה לתועלות אקולוגיות, על ידי מערכת של 'תשתית חכמה'. למעשה, מבחינה טכנולוגית, זהו כל משטח בטון מגונן (חניון, מרפסת או גג). 'התשתית החכמה' היא טכנולוגיה שקיימת באירופה לפחות משנות ה-60' ויובאה לארץ על ידי רב נוי בשנת 1999. המערכת פועלת עם שתי יריעות הגנה על האיטום, יריעת ניקוז, בד ס...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית גבוהה בבנין הספריה הלאומית.נראה היה לנו כי אל לנו למנוע מציבור האדריכלי הישר...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  "תנאי התחרות לתכנון ה'ספריה הלאומית' בירושלים מהווים נדבך נוסף בהשפלת מקצוע האדריכלות למקומות שלא ידענו דוגמתם." ... "נקעה נפשינו מההשפלה המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנ...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ...העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מצוין שזה אחד המקומות המועטים בהם מותרת בנייתו של מגדל."עיריית ת"א מקבלת הצעת WIN WIN מצד היזם" כותב דניאל, "הגדילו לנו את אחוזי הבנייה (כלומר בניית מגדל) ובתמורה נשחזר את כל בניין קולנוע מוגרבי המקורי, נבנ...
• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  ...רה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנאה מקסימאלית. ארגונים רבים דואגים בראש ובראשונה לסוגיות ארגונומיות ויצירת תנאי העבודה הפיזיים הדרושים, על ידי גיאומטריות של שולחנות, גדלי חדרים, נוחות שימוש בתשתיות ובציוד עזר, תאורה מספקת, שירותים נוחים וכיו"ב. אך מעבר לכך, קיימות פונקציות שהן גם מדידות וגם בלתי ניתנות למדידה. ניתן להגדירן כפונקציות רווחה, והן כוללות ח...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...ובה של 3-5 ס"מ, הידוק תשתית החצץ, פרישת יריעה גיאו-טכנית למניעת צמיחת עשבים, פרישת מרבדי הדשא הסינטטי, חיתוך והתאמת המרבדים, קיבוע הדשא הסינטטי באמצעות יתדות מגלוונים, סירוק ויישור הסיבים. במקרים של התקנת דשא סינטטי על משטח קשיח כגון: בטון, מרצפות, משטחי עץ ואספלט ניתן להדביק את מרבדי הדשא הסינטטי ישירות למשטח. כמובן שיש לוודא כי קיימים פתחי ניקוז ראויים ושיפוע של 1% לפחות לעבר פתחי הניקוז. במקרים בהם יש בעיות ניקוז ניתן להשיג תשתית מנקזת מקצועית...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ין תפיסות עולם מנוגדות מתחולל בין ד"ר יודן רופא ופרופסור הלל שוקן לבין האדריכל ירון טוראל בבלוג של עמותת מרחב. הויכוח ניצת בעקבות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ו...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכזיות, משפיעות ומשמעותיות ברחבי העולם, תרבותית ופוליטית הרבה יותר מעיר העולם טורונטו למשל. בדומה לכך לא נמדדת ההשפעה של תעשיית הסלבריטאים של לוס-אנג'לס על התרבות העולמית, או השפעתה של טהרן על תחושת הביטחון האישי ועלות התחבורה האווירית בעולם כולו. המדד כרגיל מוטה על ידי השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים, בני תרבות המערב. תל אביב תהפ...