חיפוש - פרטי בנין , חדשות , מאמרים , #חשמל#תאורה#תוכנית#עבודה#קיים , אדריכלות , כתבה |1| - דף 7

• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ...דרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוזה: "עיוורון אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצור...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ...הצליחו התושבים לגייס גם את העיריה לנושא ובפעילות יצירתית שינו החלטות קודמות והצליחו במאבק על שטחים פתוחים. מאבק יצירתי אחר מתרחש בשכונת ג'סי כהן בחולון. כתבה של אסתר זנדברג בהארץ מספרת על תוכנית דו שנתית משולבת של אמנות ואדריכלות קהילתית בשכונת המצוקה הוותיקה. למרבה הצער כאן תורמת העיריה רק מחצית מעלות הפרויקט ואם לא ימצאו תורמים נוספים לא ברור עתידו. לתכנן זה נחמד אבל לממש כנראה עולה יותר. אבל הכשלון הגדול לאחרונה הוא של תושבי שכונת נווה...
• 

  שינויים והתחדשות באוניברסיטת חיפה

  29.05.11
  ...ין שנקבעו על ידי נימאייר. שמחוני מציגה את ההתערבות המתוכננת בגג המבנה ואת הצבתה של הספריה החדשה. בימים אלו הושלמה בניית הפטיו והמשרדים. בנייתו של "גרעין" הספרייה החדש תושלם בשלב השני. "אסטרטגיית ההתערבות שנבחרה משקפת את האופן בו מגדיר לרמן את המונח שימור" כותבת שמחוני. "המבנה המחודש מבקש לחזור אל הערכים שעמדו בבסיס התכנון המקורי ולא לשמר את המבנה שהוקם לימים, בו שובשו והופרו אותם עקרונות." כתבה מומלצת, הצילום כאן של עמית גרון מתוך הכתבה.
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  " להיות יפה נפש זה מצוין, לדגול בערכים גדולים זה מצוין, אבל בהרבה מקרים אתה מגיע למסקנה שחידוש עדיף על הרס, גם אם הוא לא בדיוק ברוח המקור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגו...
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ...גמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדריכלית שולמית נדלר.* התמונה כאן מהבלוג של יעקובסון ובצילומו. "בית אגד הוא...
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת...
• 

  משכן אומנויות הבמה באשקלון, לדוגמה.

  20.02.12
  ...מים אלה בישראל על ידי אדריכלים זרים. גם תחרות הספרייה הלאומית מזמנת ישירות לשלב הגמר ארבעה אדריכלים מחו"ל והדבר עורר כזכור מחאה בקרב קהל אדריכלים רחב למדי שהחליט לא להשתתף בתחרות.אז איך קורה שפרויקטים חשובים שיכולים לקדם את האדריכלות בארץ נמסרים, ללא כל תחרות לאדריכלים מחו"ל? מה גורם לעמותת האדריכלים לשבת בשקט ולא לצאת נגד החלטות כאלה?אולי אחת התשובות היא השותף הישראלי לפרוייקט? משכן אומניות הבמה באשקלון מתוכנן אמנם על ידי האדריכלית מנואל גוטרא...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג...
• 

  זכויות יוצרים אדריכליות

  4.03.13
  משרד שרון אדריכלים מבקש להקפיא את הליך השיפוצים המתוכנן במבנה בנק ישראל בירושלים. כך מעדכנים אותנו בכתבה ב"כלכליסט". לטענת שרון אדריכלים, השינוי המתוכנן עלול לגרום נזק בלתי הפיך למורשת האדריכלות הישראלית. נושא זכויות היוצרים של יצירה אדריכלית שב ועולה מדי פעם ולנו יש שתי הערות להציג שאינן נוגעות דווקא למקרה זה. * מבנה בנק ישראל, צילום - אסתר ענבר CC ויקיפדיה.האינטרס האדריכליבפסק הדין בו זכה האדריכל צבי מוססקו בנוגע לזכויותיו בהיכל התרבות בעפולה, ...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...גולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נציב את כתבתה של קשת רוזנבלום ב'הארץ', כתבה הסוקרת את איצטדיון הכדורגל ההולך ונשלם בכניסה הדרומית לחיפה.ביקורתה של קשת לתכנון האיצטדיון ניתנת בצורה מרומזת. "מבחינה מסוימת האצטדיון מרשים במצבו הנוכחי יותר מאשר בעתיד, אז יעטה כיסאות פלסטיק צבעוניים ושלטי פרסומת צעקנ...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...י בציור של מעט מאד קווים. כמו מגדל אייפל בפריז, גם את מגדלי עזריאלי ניתן לצייר בשניות וכולנו נזהה אותם.הכרה ובון טוןאני מסתכל על המגדלים האלה ומחייך לעצמי בכל פעם שמופיעה כתבה שזועקת שעוד אייקון תל אביבי עומד להיכחד. נועם דביר מ"הארץ" מציע לשמר אצטדיון בטון כמו "המכתש", נטע אחיטוב ב Xnet מספרת על הריסתה של קופת החולים בזמנהוף. אני מציע להרוס את כל המבנים האלה בלי למצמץ ולהכניס מידית לרשימת השימור את האייקון התל אביבי האמיתי היחיד - מגדלי עזריאלי.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ומוציאות אותו בנקודת הכינוס.אחרי זה באים אנחנו האדריכלים ומסבירים שזה בגלל הצפיפות, חתך הרחוב או משהו דומה...ועם כל זאת, העובדה שלא אנחנו שקובעים לא אומרת שאנחנו פטורים מאחריות או יכולת השפעה. אנחנו לא קובעים איזו עיר תפרח או תדעך, אבל גם בזו וגם בזו אנחנו אמורים להוביל את המדיניות שקובעת את איכות החיים העירונית. לאדריכלות יש השפעה. היא לא הגורם העיקרי בקביעה לגבי הצלחת המאקרו של העיר אבל במיקרו היא שולטת. שם הקרב שלנו ושם אנחנו "זונות של יזמים".
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...אות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת כבוד כלפי האדריכלות הישראלית."ישראל גודוביץ' -""פניתי אל מי שעמד בזמנו בראש המחלקה לאדריכלות בבצלאל והיה בצוות השופטים של התחרות, פרופ' צבי אפרת, ושאלתי אותו 'אתם נורמליים? מה קרה, הם לא נתנו מספיק שוחד? הרי היום עשיתם את התרגיל לצמד הז...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...יע הרבה יותר משני ביקורים." ... "אני חולם לפגוש אדריכל שיעוף יחד איתי, אבל אילו הייתי נותן לאדריכלים את המושכות, היה לי הרבה פחות סיכוי להגיע לרמה הזו."למרות (או בגלל?!) שלא לקח אדריכל או מעצב, המקום "מעורר הערכה" לדעת מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נט...