חיפוש - באר , שיח |1| - דף 4

• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...י אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בארץ נגוע בהסכמה כללית שהתכנון של תל אביב הוא פאר היצירה, נזר הבריאה, ירד עם לוחות הברית מהר סיני אחוז בידיו של הנביא פטריק גדס המיתולוגי. הטענה הזו נתמכת בטיעון מעגלי - תל אביב היא עיר מוצלחת! תל אביב היא בתים, רחובות כלומר ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...ר לכיוון קיימות, קהילתי, אנושי ונוח להולכי רגל, כחלופה למגמות הפרבור ולתכנון עירוני מוטה רכב פרטי. זוהי תפיסה דומה לזו של אקולוגיה עירונית. יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה קוריטיבה אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו פורטלנד, בוגוטה. ובשנות ה-2000 למלבורן, שיקגו. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו פאריס, ניו יורק, ועוד מאות ע...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  ...וק הבעיה פה? לוקחים כסף של קבלנים ובונים איתו את הרכבת בתל אביב".אז זהו, שלא.האדמות בהן מדובר הן אדמות מנהל מקרקעי ישראל. מקרקעי ישראל... כל ישראל... כלומר שלי ושלך - של חיפאים ושל טבריינים, של חדרתים ושל תל אביבים, אשדודים ובאר שבעים. אדמות ששיכות לאזרחי כל מדינת ישראל ימכרו ובכסף שיתקבל... נבנה את הרכבת הקלה בתל אביב.למי שלא קולט את התרגיל - האוצר לוקח משאבי מדינה, משאבים כלכליים בצורה של זכויות בנייה, מממש אותם לכסף ומעביר אותם בצורה סיבובית ל...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ... לא התייחסו לעיר הלבנה כגורם שיש להתחשב בו. ברחבי תל אביב החלו לקום מגדלים בצורה ספורדית ובעצם האופי של העיר מתחיל להידמות יותר לטוקיו. זהו, זאת עובדה".פריז, טוקיו, תל אביבהטענה שמשמיע דביר היא הטענה השלטת כיום בשיח האדריכלי בארץ... במיוחד ב"הארץ". סיון עונה לו את תשובה אמיתית ונכונה אבל עושה את זה תוך התנצלות שלדעתי אינה במקומה. אני רוצה להשתמש בדוגמאות של פריז וטוקיו כדי להדגיש את הנקודות העיקריות והמחלוקות הגדולות בנושאי עירוניות כיום.באופן פר...
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  ...ות לצוץ בלי תיאום, אירועים מתקיימים במרחבים ציבוריים בצורה המזכירה פעולות גרילה (ואגב, גם בזה ירושלים מובילה).אם רוצים לראות לאן התחום יכול להגיע, צריכים קצת להציץ החוצה לעולם. אחת הדוגמאות המקסימות ביותר היא של קהילה מקומית בארצות הברית שהתארגנה דרך פייסבוק לשמירה על ההידרנטים של כיבוי האש. אחד התושבים הבחין שהגישה להידרנטים נחסמת לאחר סופות שלגים, ובעוד שהעירייה אינה מסוגלת לטפל בכך, אנשים פרטיים מנקים את שבילי הגישה לביתם ממש בסמוך. בעזרת אפלי...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...גידול, נעשה שימוש בקרקע טבעית והצמחייה היא פרחי בר עונתיים וצמחיה טבעית אחרת. המהדרין באירופה גם מקפידים על גבהים שונים של מצע גידול ותוספת אלמנטיים "קישוטיים" כמו גזעי עץ חלולים. הגג החי נהנה רק מגשמי ברכה, כך שכמו בטבע בארץ, הצמחייה בו פורחת בעיקר באביב ויבשה בקיץ. גג חי לדוגמה הוא הגג הירוק בתחנה לחקר צפורי ירושלים. מבחינה אקולוגית, זוהי כרגע האפשרות היחידה הקיימת לגג ירוק ללא השקיה כלל, אך המראה היבש בקיץ לא מתאים לאסתטיקה של כל אחד. ח...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...י יקבלו 100,000ש"ח כדי להביא את התכנון והפרזנטציה למצב איכותי ושוויוני.- הפרויקטים הזוכים בתחרות, לפי הסדר שנקבע בשיפוט, יובאו בפני הוועד המנהל של 'יד הנדיב' לא לבחירת המזמין, אלא לאשור המזמין. מעמד האדריכלים והאדריכליות בארץ הולך ומאבד מקרנו ומנוכחותו. מאבקים בנושאי קניין רוחני, תנאי שכר, תחרויות פרועות, תנאי מכרזים דרקוניים, אבדן המעמד המקצועי אל מול בעלי מקצוע רבים שמתרחבים ונוגסים בזכויותינו וחובותינו – כל אלה הופכים לחלק מהתמודדות יוםי...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ... השלב הראשון נועד לשמש עלה תאנה, כסות להסתרת תחרות סגורה בפועל בין ארבעה משרדים והצגתם כתחרות פתוחה.ביקורת לא מעטה נשמעת גם כלפי עמותת האדריכלים המסייעת בתחרות. "עמותת האדריכלים אימפוטנטית לגמרי" אומר שרון, "זהו המסמר האחרון בארון המתים שלה. לא יתכן שהעמותה תאפשר תנאים כל כך מבזים וזאת כשהם בכלל לא מיוצגים בחבר השופטים. ההתנהלות הזו ממשיכה את ההתדרדרות של המקצוע כשהעמותה יושבת ולא עושה דבר."אתר Saf פנה אל 'יד הנדיב' בבקשה לתגובה בנושא. למרות תכתו...
• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  סביבת העבודה הינה כלי ראשון במעלה להעברת המסר-הארגוני וחזונו, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. הסביבה הפיזית והאנרגיה שלה, אמורות להוות את הרקע לכל הפעילויות הנדרשות בארגון. סביבה זו אמורה לאפשר את ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה. בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנא...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  נועם דביר סוקר ב"הארץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישרא...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... רק כדי להשיג ניקוד: מדד אחד הוא מספר החברות הבינלאומיות הפועלות בעיר. כדי לקבל יותר ניקוד בנושא מוצע לתת הקלות במס ותמריצים לחברות בינלאומיות וחברות סטארטאפ שיקימו את משרדיהן בעיר. ועכשיו חשבו על חברה שכבר החליטה לפעול בארץ וצריכה להחליט אם להקים את המשרדים שלה בתל אביב או בבאר שבע / חיפה. הפעולה המוצעת תגרום למשיכה עוד יותר גדולה של מרכזי התעסוקה במרכז על חשבון הפריפריה. מדד אחר הוא מספר הסטודנטים הזרים הלומדים בעיר. בתוכנית מוצע כמובן...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...חירה חדש הגיעה דרך עיתון הארץ, דרך נעם דביר.בפגישה נכחנו לדעת שתהליך בחירת האדריכלים הוא לקראת סיומו. בקשנו מפרופסור צוקרמן לעצור התהליך ולארגן תחרות פומבית חדשה, כמתחייב ומצופה ממוסד כבצלאל, שקם לחדש את את מקצועות האומנויות בארץ ומחנך אדריכלים. העובדה שבצלאל ארגנה "תחרות" למוזמנים בלבד, מונע מאדריכלים שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...שאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאולוגים) נטייתם של מקבלי ההחלטות הוא של שיחזור "מדוקדק" (ואף מזויף) של אותם חמדי בניה – למרות שלרוב הערך האדריכלי שלהם מועט וזה ההיסטורי רב." ... "לכן אנ...
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  ... בנושא. שלחנו מכתבי התראה למי שמכנים את עצמם אדריכלי פנים". כל זה לא עוזר כמובן ל־200 הבוגרים שיסיימו השנה את לימודי עיצוב הפנים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, בשנקר ובמכון הטכנולוגי חולון. שלושת המוסדות האלה הם היחידים בארץ המורשים להעניק את התואר מעצב. כ־1,200 בוגרים ותיקים שלהם, נאבקים בשוק יום יום במעצבים שלמדו בקורסים למיניהם. הבעיה בכך שהתואר אינו רשמי היא כפולה - ראשית, למעצבים אין יכולת להציג ללקוח את יתרונם היחסי מול כל אדם שהחליט ל...