חיפוש - בד , מכ , פח |1| - דף 15

• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...ולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (לאן אתם חושבים נעלם הדיור הציבורי שהיה נהוג בארץ?). אז הסכמנו. יש אחריות ולכן יש צורך.ועכשיו אנו מגיעים להצעות אדריכליות מעשיות - יש צורך ולכן יש פתרון: נבנה פרויקטים של דיור בר השגה. המדינה תבנה, או תסבסד. המדינה תהיה...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...רשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. בשבוע שעבר הרציתי בפני מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. בדרך כלל, לאחר שאני מציג את תפיסת העולם שלי לגבי העיר והתכנון ה...
• 

  גוננים - קהילה הקובעת את תכנון השכונה

  17.04.12
  ... האזרחיות והקהילתיות המאפשרות שינוי כוללני במרחב. יותר מכך, היא מציצה אל מחוץ למבנים המוסדיים והצינורות הקיימים ומבקשת לחשוף את אפשרויות הפעולה לשינוי המתקיימים שם. העבודה מספרת את סיפורה של קהילה בשכונת גוננים בירושלים שבדומה לקהילה שהתהוותה במחאת האוהלים זועקת לשינוי. הקהילה בגוננים נאבקת מזה מספר שנים למען הקמת פארק, כתחליף לכביש רב מסלולי (34) שתוכנן לקום בשכונתם. מעניין היה לראות כיצד הקהילה נולדה והתארגנה, מי הנהיג אותה, עם מי היא שיתפה...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ינה רק מבנים ורחובות. העיר היא אוסף של אנשים ופעילויות, פעילויות שחשוב לשמר ולטפח פי כמה מאשר את המבנים ברקע. אני נזכר בסצנה הזו בעקבות דבריה של האדריכלית סמוק שמקדשת את שימור המבנים מעל לכל. מבחינתה הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה להבין את פשר עקימת האף הזאת דווקא במקום שרחוק מלהסתופף בתחתית סולם המסכנות העירונית" כותבת זנדברג בביקורתה המוצדקת. "אין לקבל בשום תנאי ...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...ם של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כבר": מבחינתי כל המבנים בתכנונה של כרמי נראים אותו דבר!! (...) היכן היצירתיות!? החידוש?! בעינ...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...שה, מבחינה טכנולוגית, זהו כל משטח בטון מגונן (חניון, מרפסת או גג). 'התשתית החכמה' היא טכנולוגיה שקיימת באירופה לפחות משנות ה-60' ויובאה לארץ על ידי רב נוי בשנת 1999. המערכת פועלת עם שתי יריעות הגנה על האיטום, יריעת ניקוז, בד סינון ומצע גידול שבתוכו שתולה הצמחיה. היתרונות האקולוגיים של "הגגות הירוקים" הם רבים: הם מייצרים מיקרו-אקלים המביא לצינון המבנה והסביבה, הם משפרים את הבידוד התרמי של המבנה, מפחיתים זיהום אוויר, אבק, ערפיח ורעש, ...
• 

  צילום אדריכלי - התמודדות עם משטח מבריק

  1.01.12
  הסביבה שלנו מלאה במשטחים מבריקים המשקפים את העולם מסביבנו. אנחנו נתקלים בהם בשלטים, במראות, במשטחי מתכת, בשלוליות, באגמים ובזכוכיות בדלתות ובחלונות. בצילום אדריכלי, ההשתקפות יכולה להוות מכשול כאשר מצלמים מוצרים בעלי משטחים עם גורם החזרה גבוה, כמו ארון עם דלתות זכוכית. ההשתקפויות נובעות מהחזרה של האור באותם משטחים. כמות האור שתחזור ממשטח תלויה בחומר שממנו עשוי המשטח וכמה הוא מחוספס. כאשר החומר הוא חלק לגמרי, כמו מראה, כמות האור שתחזו...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ת הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים ...
• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  ...ת ההתנהלות הרלוונטית לחברה הספציפית, ולקיים בה את הדיאלוג המתוכנן והמקרי כאחד בין השוהים בה. בין אם מוקפדת או מרושלת במכוון, היא מעבירה מסרים על הארגון ומהותו, על אווירת העבודה והיחסים בה. אך כך או כך, היא אמורה לאפשר לעובדים להפיק את המרב, ואם אפשר – בהנאה מקסימאלית. ארגונים רבים דואגים בראש ובראשונה לסוגיות ארגונומיות ויצירת תנאי העבודה הפיזיים הדרושים, על ידי גיאומטריות של שולחנות, גדלי חדרים, נוחות שימוש בתשתיות ובציוד עזר, תאורה מספ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבד...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...יותקן. דשא סינטטי אשר מותקן על אדמה דורש עבודת תשתית יסודית; יישור וניקוי השטח, הוצאת עשבים שוטים ודשא טבעי, פרישת חצץ שומשום לאורך המשטח בגובה של 3-5 ס"מ, הידוק תשתית החצץ, פרישת יריעה גיאו-טכנית למניעת צמיחת עשבים, פרישת מרבדי הדשא הסינטטי, חיתוך והתאמת המרבדים, קיבוע הדשא הסינטטי באמצעות יתדות מגלוונים, סירוק ויישור הסיבים. במקרים של התקנת דשא סינטטי על משטח קשיח כגון: בטון, מרצפות, משטחי עץ ואספלט ניתן להדביק את מרבדי הדשא הסינטטי ישירות למשט...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות תוכנות מחשב עכשוויות. הניסוי הצליח, החללים הפנימיים המורכבים והמעטפת הפיסולית, הפיתולית, יכולים להעיד על כך." (...) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת המבקר...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  ...על "פערי מנטליות" בין מרכז ויזנטל בלוס אנג'לס, היוזם והמממן של המוזיאון, לבין האדריכלים. לדבריו, הנהלת המרכז "שיגעה" את האדריכלים, "ביקשה מהם עדכונים ברמה יומית ועשתה להם את המוות". אף אחד לא אומר יותר מכך וכולם מתנהלים בדממה של פוליטיקלי-קורקט. מאחר ומהפרויקט התפטר לפני כחודש וחצי גם מנהל הפרויקט, שמעון קורנפלד, לנו נשאר רק להעריך ולשער שההתנהלות של מנהלי הפרויקט מטעם מרכז שמעון ויזנטל ובמיוחד של הרב מרווין הייר, הבעלים של המוסד המדובר (שמע...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנות, במודרניסטים. יש לכם הסבר? מדוע יזם קפיטליסט חזירי נמנע מלהציע את מה שהסטודנטים הציעו כאן, כי הוא יודע (והאמינו לי, הוא בדק) שזה לא יימכר, ומיד הוא שב למגדל בגן? הייתכן שיש גם קב אחד של בינה אצל הציבור? אותם אלה שאנו חייבים בכבודם ובשיתופם?" דרור גרשון עונה לו בשם "הטורקים הצעירים" של עמותת מרחב: "...בקשר למי שמחזיק באמת או באמת אחת – אנח...