חיפוש - חדשות , בד , עסק |1| - דף 7

• 

  האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?

  22.01.14
  את המתחם המסחרי כורזין בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כ...
• 

  העיר, העניים ושוק העבודה

  18.06.13
  ...האלטרנטיבות.אני לא יודע אם שמתם לב אבל הרבה מאד אנשים עם יכולות כלכליות גבוהות מאד מעדיפים לגור בפרוורים האלה ולא בתל אביב.שוק העבודה בעירבניגוד למה שנהוג לדווח כל הזמן, יש עבודה גם בפרוורים. למעשה חלק גדול מהגרים בפרוורים עובדים בהם. יש בהם אזורי תעשייה והייטק, מסחר, תרבות ובילוי. עם זאת ישנם שני הבדלים בין שוק העבודה בתל אביב לבין שוק העבודה בפרוורים ושניהם נובעים מהעובדה שבמרכז השוק צפוף:1. איתור עבודה מהיר - משך הזמן למציאת עבודה קצר יותר בתל...
• 

  מכתב גלוי ללקוח

  13.01.13
  ...פון - ובמיוחד לא בחול מועדי ישראל, או בסמוך למועדים אלה, כלומר שבוע שבועיים לפני או אחרי(...) תוסיף לכך את השעות והימים שבהם לא עונים לטלפונים הרגילים של הוועדות (בוועדה הארצית עונים אבל בדרך כלל בשלילה, במחוזיות ברובן לא עונים ובוועדות המקומיות תפוס לעולם)".הקטע הזה לקוח ממאמר מעולה שכתב בדה-מרקר הסופר אבי גולדברג, עורך דין לשעבר שעסק בתחום הנדל"ן ומאז פרישתו הוציא מספר ספרים, האחרון שבהם "חוף בלי ים".מבריק, מגוחך, עצוב וכל כך נכון... לכו תקראו.
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  ...שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניזם, OK?כיצד להגדיר "עיר"מבין הניסיונות הרבים להגדרת המונח הזה, אני מחפש הגדרה המאפשרת השוואה, או מדידה כלשהי. אין ענין בדעה פרטית, או רגשית. ההגדרה שאני מחפש תבוא לא כמכנה משותף להרבה ערים, אלא כאפיון ברור של תכונות עירוניות. נחפש הגדרה בערים אשר זוהי תכונתן הבולטת. ערים אלה הן בהכרח קוסמו-פוליטיות, לעיתים אף המטרופולין. אנחנו עדיין לא מחפשים...
• 

  ניקח מכולם, ניתן לתושבי המרכז

  12.06.12
  בדרך כלל זה מוסווה, מטושטש, אין הרבה מקרים בהם התרגילים הכלכליים של הממשלה והאוצר גלויים, אבל הנה הזדמנה לנו האפשרות ולרגע אפשר להציץ מעבר לכתף של שטייניץ ולראות איך תרגיל כלכלי פשוט לוקח כסף של כל האזרחים ומשמש לחיזוק העיר תל אביב... שוב.כתבה בכלכליסט מבשרת:"המדינה מחפשת מימון לחפירת הרכבת הקלה ברחוב באבן גבירול בת"א. אחת הדרישות בפרויקט הרכבת הינה הקמת מסילות בתווי ארוך ויקר של רחוב אבן גבירול שתכלול חפירות כדי להעביר את הרכבת תחת פני מפלס הרחו...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...לים והכל בקקופוניה וכאוס, זה נורא מסעיר. אולי כולנו חטאנו ופשענו אבל במשך שנים לא התייחסו לעיר הלבנה כגורם שיש להתחשב בו. ברחבי תל אביב החלו לקום מגדלים בצורה ספורדית ובעצם האופי של העיר מתחיל להידמות יותר לטוקיו. זהו, זאת עובדה".פריז, טוקיו, תל אביבהטענה שמשמיע דביר היא הטענה השלטת כיום בשיח האדריכלי בארץ... במיוחד ב"הארץ". סיון עונה לו את תשובה אמיתית ונכונה אבל עושה את זה תוך התנצלות שלדעתי אינה במקומה. אני רוצה להשתמש בדוגמאות של פריז וטוקיו ...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...קן בהזדמנות הנוכחית, העיר התחתית בחיפה לא תתאושש עוד זמן רב.מה הבעיה בשיקוע הרכבת?מבצע שיקוע הרכבת בעיר חיפה עתיד להיתקל בבעיות רבות כל כך שהסבירות לקיומו נמוכה. מבצע כזה ידרוש עבודות על הקו תוך כדי המשך הפעולה של הרכבת (איך בדיוק?) הורדת המסילה למפלס נמוך מפני הים יחייב השקעה אדירה ומאמץ הנדסי לא מבוטל ואם כל זה לא מספיק - עסקים רבים יפגעו או נכון יותר - יוכלו להגיש בג"ץ ולהקפיא את העבודות.אז למה אנחנו מדברים על שיקוע הרכבת אם זה לא ריאלי?פשוט -...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...פלייה משפילה.לאור נסיונך העשיר, הן באדריכלות והן בתחום האקדמי, אתה ודאי מודע לחשיבות מעמד האדריכל, ההולך מדחי אל דחי אל דחי. אין לנו שום מליץ יושר, פרט לאינטגריטי שלנו. אם אנחנו נוותר, על כבודנו, אין לנו מה לצפות מאחרים, והעובדות מדברות בעד עצמן. התחרות הזאת, בתנאיה הנוכחיים, מעוררת תמיהות ושאלות שהעמותה חייבת לתת עליהן תשובות, בטרם היא מחליטה להצטרף להרפתקה שכזאת, ביניהן:1. חלק מהשופטים מקושר ל"קרן יד הנדיב" – עובדה מעוררת שאלות לגבי טוהר...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיח...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...ם המובילים בארץ, ונדמה כי חושבים בהם שקל יותר להביט על תמונות נוסטלגיות בשחור לבן מאשר לדון בתופעות קיימות במרחב - לטוב ולרע." הביקורת הזו של נועם אולי נכונה אבל מקפלת בתוכה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) והגישה הפוליטית (אדריכלות היא כח), ישנן עוד דרכים להתייחס ולבקר אדריכלות. בכתבה העוסקת בספרה התיעודי וההסטורי של עדה כרמי מלמד אמר בנושא זה...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...ריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכלים, שתכ...
• 

  על כיכר רבין, מתוך "אדריכלות קונקרטית"

  24.10.11
  ...אפילו המשורר אורי צבי גרינברג. משטח ההפגנות שנוצר בסופו של דבר זכה לביקורת רבה בשל ריקנותו והמונומנטליות הכמעט פאשיסטית שבו. נראה עם כל זאת שכיום מודעים יותר גם לקסם של כיכר כזו ולצורך במקום שבו "אין כלום". הקטע המצוטט מהספר הוא פרק לא קצר אבל בהחלט מעניין. אנו רגילים לקרוא ברשת מאמרים קצרים בלבד אבל לפעמים שווה להתאמץ קצת יותר. *בתמונה - הבריכה האקולוגית בכיכר רבין לאחר השיפוץ הראשון. גם היא תוכננה ובוצעה על ידי מחלקת ההנדסה של העיריה.
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנות, במודרניסטים. יש לכם הסבר? מדוע יזם קפיטליסט חזירי נמנע מלהציע את מה שהסטודנטים הציעו כאן, כי הוא יודע (והאמינו לי, הוא בדק) שזה לא יימכר, ומיד הוא שב למגדל בגן? הייתכן שיש גם קב אחד של בינה אצל הציבור? אותם אלה שאנו חייבים בכבודם ובשיתופם?" דרור גרשון עונה לו בשם "הטורקים הצעירים" של עמותת מרחב: "...בקשר למי שמחזיק באמת או באמת אחת – אנח...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...אל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות....