חיפוש - חדשות , קטלוגים , בטו , חבר |1| - דף 5

• 

  עיר המתוכננת למכוניות

  22.05.14
  ...ני אדם. עם זאת נראה כי גם במקרה הזה ישנה התכנסות לאותן קופסאות ענק, "Big Boxes" אמריקאיים, חסרי זהות, כשמרבית המאמץ העיצובי מושקע באולמות התצוגה. במקרה של לובינסקי זו תהיה קומת גלריה שתציג דגמי גלריות כך שייראו כמרחפות.לעומת הכתבת, טוקבקיסט יוצא נחרצות נגד הפרויקט-"אם היינו משקיעים את אותה האנרגיה על תחבורה ציבורית ולא פרטית אולי היה זה אפשרי להיות אדם בלי רשיון בישראל, ואולי היה כאן קצת יותר מקום לנשום. גוש דן - שמלת בטון ומתכת, אתה הגלות שלנו."
• 

  העיר השמחה

  13.02.14
  או- כך כותבים "לא רע בכלל" על פרקטיקה שצריכה להתבצע "טוב- לכל הפחות"."מגורים לא צפופים, רחוקים מהכל, הם הרבה פחות בריאים לילדים, הרבה פחות בטוחים, בגלל דומיננטיות המכוניות, והרבה פחות טובים לחיי החברה שלנו, כי הדברים הטובים ביותר בחיים קורים כשאנשים נפגשים". כך מגדיר זאת העיתונאי הקנדי צ'ארלס מונטגומרי בכתבה של טלי שמיר בעיתון כלכליסט. מסכימה ומוסיפה על כך בכתבה, ד"ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לתיכנון עירוני באוניברסיטת תל אביב:"בעצם משנות השבעים ואיל...
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ...על כך שמשרד אדריכלים חייב לקבל עליו את ההזדמנות והאפשרות לתכנן את הבניין רוחבית בסביבתו, וליצור מערכת אקולוגית-אורגנית שלמה, ולא "ייצור" תחום בגבולות מגרש.יצירה אדריכלית נמדדת ביום בהיר אחד, בו אדם אחד, צועד ועושה בה שימוש. מה שבטוח במקרה הזה - תושבי האזור יכולים להרגיש בנוח ובביטחון, לפחות כשהם מחכים לרכבת. השלב הבא יהיה כנראה רכבות ממוגנות, אך את זה נשאיר לבעלי מקצוע אחרים.להמשך קריאה, בכתבתם של נעמה ריבה וגור וולנר, על המבנה החדש והייחודי הזה.
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ...ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לובי הבניין ולעיתים אף הגדלת הדירות. כמובן שהערך המוסף החשוב ביותר עבור הדיירים הוא חיזוק קונסטרוקטיבי של המבנה והפיכתו לעמיד יותר בפני רעידות אדמה....
• 

  שקרים ירוקים על העיר והפריפריה

  12.11.12
  ...(הצרכן)?לא פלא שמחקרים מתקדמים יותר מגלים שהתמונה מורכבת ושכנראה הטענה מופרכת. אחת הבעיות הגדולות ביותר של ערים, במיוחד באקלים כמו בארץ, היא התופעה הנקראת "אי חום" (heat island). התופעה הזו גורמת לערים גדולות, מטרופולינים של בטון בעיקר, להיות חמים יותר במספר מעלות מאשר סביבתם. התוצאה היא שתושב העיר, רק מבחינה זו, משקיע הרבה יותר חשמל במיזוג וקירור. אם זה לא מספיק מסתבר שאורח החיים של תושב העיר גם הוא בזבזני באנרגיה. כן, מסעדות, אירועי חוצות, מסיב...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ... ומחפש אהבה (או להפך), אני מכניס את שיקול מרחק הנסיעה כגורם שקובע עם מי אני אפגש ועם מי לא. "כשיש רצון - יש דרך", כתבה לי מישהי ואני עניתי "כשיש דרך- אין רצון". שמתם לב שיש נדידה של גרושים וגרושות אל תל אביב?מעבר לקוריוז אני בטוח שזה קורה לכולם. אתם הולכים להיפגש עם מישהו ואחד השיקולים אם תמשיכו לראות אותו הוא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר....
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...מינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. בשבוע שעבר הרציתי בפני מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. ...
• 

  ונזכור את כולם! את כולם!

  4.07.12
  .... שימור פוגע בזכותו של בעל הקרקע לפתח אותה. שימור פוגע ביכולת של העיר לגדול. שימור מקפיא נכסים במצב מחריד בו לא משתלם לטפל בהם. אני בטוח שאם עיריית תל אביב הייתה נדרשת לרכוש כל בניין שהיא רוצה לשמר רשימת השימור הייתה פחותה בהרבה. אבל הרבה יותר כיף להיות צדקן, לנפח את החזה בחשיבות עצמית פסאודו - תרבותית, להרגיש נעלה אינטלקטואלית על הילידים חסרי ההבנה ולדרוש לשמר כל מה שהיה קיים לפני שלושים שנה. טוב, רע, יפה, מכוער, חשוב, איזוטרי, הכל! נשמר את הכל!
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...בלות בירוקרטיות אחרות שמונעות למעשה פיתוח במרכז העיר. התוצאה של כל אלה היא שפריז הופכת בהדרגה לעיר בוטיק, עיר יקרה לעשירים בלבד כשאזורי המגדלים שלה נדחקים החוצה לאזור ה 20 דקות נסיעה.טוקיו היא מקרה אחר (וסינגפור אפילו יותר), בטוקיו ניתן לבנות לגובה והעיר מאפשרת מגורים בכמויות גדולות במרכזה, מעל לעסקים ולמסעדות ולרחובות ההומים.תבחר! או מגדלים או סביבתיות.אחת הטענות המרגיזות ביותר נגד מגדלים באות משוחרי איכות הסביבה. זאת טענה אווילית כשהם מצד אחד ט...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... כותבת זנדברג בביקורתה המוצדקת. "אין לקבל בשום תנאי את ההתנשאות והיהירות, דווקא מצדה של מי שאמורה להיות הראשונה להבין דבר או שניים ב'אופי הקיים' של מקומות בעיר. כי מהו שימור אם לא של האופי הקיים. יהיה מה שיהיה הפשר - דבר אחר בטוח, ההשתלחות הפומבית במדרחוב מתירה את דמו, גם אם בתום לב ובבלי דעת ובלי כוונת זדון. היא מכשירה את הקרקע לג'נטריפיקציה חברתית ודיסינפיקציה אדריכלית של המדרחוב ומשחקת לידיהם של יזמי הנדל"ן הלוטשים אליו עין, כאמור בשיתוף פעולה...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...רץ הממומנים, אפילו חלקית, בכסף ציבורי - חייבים להיות מתוכננים דרך תחרות. חוק כזה יצור מצב בו מספר התחרויות הנמוכות גבוה מספיק בכדי לתת לאדריכלים צעירים את ההזדמנות לפרוץ ולעלות לרמה הבאה.ומה לזה ולהעדפת הישראלים בתחרויות?כלום. המודל הזה לא מעדיף ישראלים. הוא פשוט לא מעדיף אדריכלים זרים. יתכבדו כולם וייגשו לכל תחרות שירצו והתכנון הטוב יותר ינצח. אני די בטוח שיש לאדריכלים הישראלים כישרון לפחות כמו לאדריכלים הזרים.ועמותת האדריכלים יכולה לעשות את זה?
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...יה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, בחוסר המים, בזה שהצל נורא חשוב - למה אנחנו לא עובדים עם האפיונים הפשוטים הללו?" הביקורת של כרמי פוגעת בלב הויכוח לגבי מבנים ואדריכלים שמדובר עליהם הרבה לאחרונה - קופסאת האלומינ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...יינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא הצליה לזכות בתחרויות עיצוב. ההתמסרות המקצועית שלו היתה כ"כ טוטאלית שהוא פיתח שיטה להסתפר ע"פ המבנה האירגוני של הארכיטקטורה שבה האמין. נסו לתאר ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ... מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נטושה אבל בניגוד לתל אביב, כאן בהחלט היו מעורבים אדריכלים... רק שהם לא פעלו בצורה שגרתית. האדריכלים אלס ורבקל ואלי דרמן, בני זוג במשרד ובחיים, מסבירים כי מאחורי תכנון הגלריה עמד רעיון של אדריכלות "גרילה" - "באים, נכנ...