חיפוש - חדשות , שונות , קטלוגים , בטו |1| - דף 8

• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ... ומחפש אהבה (או להפך), אני מכניס את שיקול מרחק הנסיעה כגורם שקובע עם מי אני אפגש ועם מי לא. "כשיש רצון - יש דרך", כתבה לי מישהי ואני עניתי "כשיש דרך- אין רצון". שמתם לב שיש נדידה של גרושים וגרושות אל תל אביב?מעבר לקוריוז אני בטוח שזה קורה לכולם. אתם הולכים להיפגש עם מישהו ואחד השיקולים אם תמשיכו לראות אותו הוא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר....
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...לחן את הרקע לדיון. ראשית, נסכים שיש למדינה אחריות לאוכלוסיות החלשות ושדיור הוא אחת מזכויות היסוד של כל אזרח. זו לא הנחה פשוטה, לא כולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (לאן אתם חושבים נעלם הדיור הציבורי שהיה נהוג בארץ?). אז הסכמנו. יש אחריות ולכן יש צורך.ו...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...מינים באותה תפיסת עולם - הגישה המכונה "עירוניות מתחדשת" מבית מדרשה של ג'יין ג'יקובס. בסדרת המאמרים הבאה אני מתכוון להראות גישה אחרת לעירוניות, לעיתים מנוגדת.הבעיה העיקרית לדעתי היא כמובן לא בגישת "העירוניות המתקדמת" עצמה אלא בטוטליות שבה היא שולטת בשיח האדריכלי. כשאדריכלים כל כך מאוחדים בדעתם ומשוכנעים בעצמם, יש להם יכולת גדולה להשפיע על מהלכי תכנון שאת תוצאותיהם נראה רק בעוד עשר ועשרים שנה. בשבוע שעבר הרציתי בפני מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. ...
• 

  ונזכור את כולם! את כולם!

  4.07.12
  .... שימור פוגע בזכותו של בעל הקרקע לפתח אותה. שימור פוגע ביכולת של העיר לגדול. שימור מקפיא נכסים במצב מחריד בו לא משתלם לטפל בהם. אני בטוח שאם עיריית תל אביב הייתה נדרשת לרכוש כל בניין שהיא רוצה לשמר רשימת השימור הייתה פחותה בהרבה. אבל הרבה יותר כיף להיות צדקן, לנפח את החזה בחשיבות עצמית פסאודו - תרבותית, להרגיש נעלה אינטלקטואלית על הילידים חסרי ההבנה ולדרוש לשמר כל מה שהיה קיים לפני שלושים שנה. טוב, רע, יפה, מכוער, חשוב, איזוטרי, הכל! נשמר את הכל!
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...בלות בירוקרטיות אחרות שמונעות למעשה פיתוח במרכז העיר. התוצאה של כל אלה היא שפריז הופכת בהדרגה לעיר בוטיק, עיר יקרה לעשירים בלבד כשאזורי המגדלים שלה נדחקים החוצה לאזור ה 20 דקות נסיעה.טוקיו היא מקרה אחר (וסינגפור אפילו יותר), בטוקיו ניתן לבנות לגובה והעיר מאפשרת מגורים בכמויות גדולות במרכזה, מעל לעסקים ולמסעדות ולרחובות ההומים.תבחר! או מגדלים או סביבתיות.אחת הטענות המרגיזות ביותר נגד מגדלים באות משוחרי איכות הסביבה. זאת טענה אווילית כשהם מצד אחד ט...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ... כותבת זנדברג בביקורתה המוצדקת. "אין לקבל בשום תנאי את ההתנשאות והיהירות, דווקא מצדה של מי שאמורה להיות הראשונה להבין דבר או שניים ב'אופי הקיים' של מקומות בעיר. כי מהו שימור אם לא של האופי הקיים. יהיה מה שיהיה הפשר - דבר אחר בטוח, ההשתלחות הפומבית במדרחוב מתירה את דמו, גם אם בתום לב ובבלי דעת ובלי כוונת זדון. היא מכשירה את הקרקע לג'נטריפיקציה חברתית ודיסינפיקציה אדריכלית של המדרחוב ומשחקת לידיהם של יזמי הנדל"ן הלוטשים אליו עין, כאמור בשיתוף פעולה...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...רמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים השקפה שאומרת "ראינו כבר": מבחינתי כל המבנים בתכנונה של כרמי נראים אותו דבר!! (...) היכן היצירתיות!? החידוש?! בעיני, ללכת ול...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...רץ הממומנים, אפילו חלקית, בכסף ציבורי - חייבים להיות מתוכננים דרך תחרות. חוק כזה יצור מצב בו מספר התחרויות הנמוכות גבוה מספיק בכדי לתת לאדריכלים צעירים את ההזדמנות לפרוץ ולעלות לרמה הבאה.ומה לזה ולהעדפת הישראלים בתחרויות?כלום. המודל הזה לא מעדיף ישראלים. הוא פשוט לא מעדיף אדריכלים זרים. יתכבדו כולם וייגשו לכל תחרות שירצו והתכנון הטוב יותר ינצח. אני די בטוח שיש לאדריכלים הישראלים כישרון לפחות כמו לאדריכלים הזרים.ועמותת האדריכלים יכולה לעשות את זה?
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  כתבה של יואב מלכה ב Ynet מציגה את ההתלבטויות בעירית תל אביב ובמחלקה לשימור לגבי אחד מהבנים המכוערים והמיותרים באזור - בית המכס בנמל יפו. המבנה מוזנח, מכוער, חוסם את קו הנוף, אינו קשור לנמל יפו ההסטורי ובכל זאת מומחי השימור קמים על הרגלים האחוריות. "מדובר באתר שהיה השער לארץ ישראל", אומרת בכתבה תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים, "הבניין הזה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ו...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...יה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, בחוסר המים, בזה שהצל נורא חשוב - למה אנחנו לא עובדים עם האפיונים הפשוטים הללו?" הביקורת של כרמי פוגעת בלב הויכוח לגבי מבנים ואדריכלים שמדובר עליהם הרבה לאחרונה - קופסאת האלומינ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...יינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא הצליה לזכות בתחרויות עיצוב. ההתמסרות המקצועית שלו היתה כ"כ טוטאלית שהוא פיתח שיטה להסתפר ע"פ המבנה האירגוני של הארכיטקטורה שבה האמין. נסו לתאר ...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ... היא למגזין סרבו שם להוסיף הערה או לפרסם תיקון המבהיר שהיא זו שתכננה את הבית. בסופו של דבר נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להק...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ... מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נטושה אבל בניגוד לתל אביב, כאן בהחלט היו מעורבים אדריכלים... רק שהם לא פעלו בצורה שגרתית. האדריכלים אלס ורבקל ואלי דרמן, בני זוג במשרד ובחיים, מסבירים כי מאחורי תכנון הגלריה עמד רעיון של אדריכלות "גרילה" - "באים, נכנ...
• 

  אמנות עם ברקוד בכיכר המדינה

  6.07.11
  שרון היבש מציגה ב Xnet ראיון עם האדריכל ארנון ניר על תכנון הגלריה זימאק הנמצאת בכיכר המדינה. ניר עיצב את חזית הגלריה בדוגמת ברקוד, עשוי ברזל שחור. השימוש בברזל מתחבר לאדריכלות הכיכר המאופיינת בבטון חשוף ולבני סיליקט. תכנון הגלריה בוצע על ידי ארנון ניר מסטודיו Arstudio, יחד עם האדריכלים ישי ברסלוואר ורואי פרידמן. "בניגוד למה שקורה בכיכר, שמלאה חלונות ראווה שמאפשרים להביט פנימה," אומר ניר, "לא רצינו לחשוף במלואו את מה שקורה בתוך הגלריה. ההחלטה...