חיפוש - חוק , יפו |1| - דף 8

• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הטירחה מושפע מהרבה גורמים. ראשית, כמו שאמרנו, הוא תלוי במוצר. בכדי לרכוש ריהוט לסלון נהיה מוכנים כנראה לנסוע רחוק יותר מאשר בכדי לקנות סיגריות. שנית, הוא אישי, יש כאלה שיהיו מוכנים לנסוע 30 דקות לעבודה וכאלה שיסכימו לנסוע שעתיים. מרחק הטירחה מושפע למשל מהצורך למצוא חנייה. אם יש שני סופרמרקטים במרחק זהה מאיתנו כשלאחד מהם אי...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...וא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר. גן הילדים יהיה במרחק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסוע בשביל גמר ליגת האלופות. לכל מוצר יש "מרחק טרחה" סביר ועבור המוצר של סקס / שידוך, ...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...וסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנושא התכנון העירוני, אבל כרגיל העיר ממשיכה לתעתע בכולנו.רגע לפני שמספידים את משנתו של לרנר או מחפשים את הסיבות לשקיעה בפוליטיקה הנוכחית, אני מציע לחשוב על האפשרות הב...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ..., אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותבים החוקרים. "בכלים חכמים הכוונה ליישום של טכנולוגיות חדשות על מערכות עירוניות, ופופ-אפ הכוונה להתערבויות זמניות באזורים ריקים העשויים לקדם את החוויה העירונית ושימושים עתידיים."המטרות יפות וראויות וגם המחקר חשוב אבל המסקנות המוצגו...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  "מה זה האופי הקיים של הרחוב? זה רחוב של שמאטעס, זה מה שזה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר...
• 

  ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים

  29.02.12
  .... סיפור מרתק על זיכרון וקרדיט, ומאבק של שני בנים (מפורסמים בזכות עצמם) כל אחד על מורשת אביו.לפני מספר שנים הבין האדריכל מיקי מנספלד כי חומרים ארכיוניים ובהם כתבי יד מקוריים של אביו הוצאו ממרכז מורשת בטכניון והועברו, באופן לא חוקי, למרכזי מחקר בחו"ל. החומרים שבארכיון הם תוצרי עבודתם המשותפת של מנספלד והאדריכל מוניו גיתאי-ויינרוב שהיו שותפים במשך כעשרים שנה. לאחר שוויינרוב ומנספלד פירקו את השותפות הם ניהלו מספר סכסוכים משפטיים, אולם סיכמו כי הארכ...
• 

  הפיחות במעמד האדריכל

  19.02.12
  ...ו לפי החוק".ומוסיף האדריכל ארד שרון: "זה חילחל לכל הכיוונים. המזמינים הבינו שהקפיטליזם חוגג, האיכות הפסיקה לשחק תפקיד - ורק הכסף קובע. נוצר מצב שמתכנן הפרויקט נקבע בדרך כלל על פי שכר הטרחה, ולא על פי איכות העבודה. (...) אדריכלות כיום היא מקצוע שקורס, ולאף אחד לא אכפת. האדריכלים מפחדים לדבר, מפחדים מהלקוח".עם כל זאת מדהים לגלות שגם השנה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקצועות האדריכלות ועיצוב הפנים ממשיכים להוביל בביקוש במוסדות הלימוד השונים.
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ויד הנדיב. חברי הצוות: פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), ספרד. משמש כפרופ' בביה"ס לאדריכלות באונ' הפוליטכנית של מדריד. הוא עורך עיתון האדריכלות הגדול בספרד - Arquitectura Viva . שימש כפרופ' אורח באונ' ייל ורייס בארה"ב וכן כחוקר אורח במכון גטי. פרופ' רפאל מוניאו, ספרד. זוכה פרס פריצקר לשנת 1996. שימש יו"ר ביה"ס לאדריכלות באונ' הרווארד ועד היום פרופ' אורח שם. תכנן בניינים בעיקר בספרד ובארה"ב, בין היתר את ההרחבה של מוזיאון פראדו במדריד, מוזיאון א...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...ריכלים בארץ באופן חוקי – בלי טובות, בלי תחנונים, אלא דרך זכויות וחובות חוקיות ברורות ומוגדרות. אם חשובה לכם איכות האדריכלות ומעמד האדריכלים הצטרפו לעמותה ושנו דברים (ניתן גם לשנות את הנפשות הפועלות ..) שנו את השיח ואת המציאות. לזרמים שהתגלו במחאה הנוכחית יכולת להתגבש לשנוי אמיתי לאחוד כוחות ולמאבק משותף על עתיד המקצוע ותרומתו לאיכות התכנון והמרחב הצבורי הישראלי. פרופ' אדריכל ברוך ברוך יו"ר עמותת אדריכלים מאוחדים בישראלwww.isra-arch.org.il
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  למה באמת המשכורות בתל אביב גבוהות יותר? למה ממציאים בעיר הגדולה יותר מאשר בפריפריה? למה מפיקים בה יותר? יוצרים יותר? במאמר זה אציג את התשובה המסורתית של החוקרים לשאלות אלה... ואגיד למה לדעתי הם טועים.במאמר הקודם הצגתי את הנתון המעניין הבא: אם מודדים את התפוקה של עיר בת מליון תושבים, מגלים שהיא גבוהה מהתפוקה המשותפת של חמש ערים שביחד גרים בהם מליון איש. ההבדל משמעותי, בין 10 ל 30% יותר תפוקה לטובת העיר הגדולה לעומת הפריפריה.והשאלה העולה מהמחקר - W...
• 

  עיצוב הדירה של ליאור סושרד.

  1.01.12
  ...הינה היקפית ולא חזקה מידי מה שמוסיף לאוירה הנעימה והחמימה. לתאורה בכלל, תפקיד חשוב בתכנון הדירה והיא מותאמת במיוחד להאיר את החללים השונים ולתת דגש על פרטים מסויימים בחלל. חדר הרחצה של האורחים תוכנן ליד חדר העבודה ובקצה הרחוק של הסלון ובו ממוקם ג'קוזי מפנק. בחדר רחצה זה חופתה הרצפה וחזית הג'קוזי בפסיפס חלוקי נחל בגווני שחור, לבן ואפור. שאר הקירות חופו באריחים מלבניים וארוכים ובשליכט אומנותי . כיור בצבע בורדו עם תאורה ממוקדת מעליו שובר את הצבע...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ...ת הלאום בירושלים בקרבת משכן הכנסת, מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית, בשטח כולל של כ-40,000 מ"ר, ועל-פי תקני הבנייה הירוקה. משכנה החדש של הספרייה יאפשר לה למלא את מטרותיה ותפקידיה במאה ה-21 ויהפוך את אוצרותיה לנגישים לקהילת החוקרים ולבני כל העמים והדתות בארץ ובעולם. לוח הזמנים שימו לב - לוח הזמנים לתחרות הפתוחה צפוף מאד! כדאי להתארגן כבר עכשיו. פתיחת התחרות לשלב א' - ינואר 2012 מועד אחרון לרכישת ערכת התחרות - טרם נקבע סיור במגרש (רשות) - ...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ...פקידים העיקריים של ספרייה במאה העשרים ואחת שמנינו לעיל יוכל להתמלא בהצלחה ללא בניין חדש ועדכני. יש לנו כיום הזדמנות היסטורית נדירה לחזות ולהביא לידי הגשמה את הספרייה הלאומית האופטימלית של העתיד. המשכן החדש יציע סביבות עבודה מצוידות היטב, ידידותיות למשתמש ובעיקר מעוררות השראה לקוראים ולחוקרים. הוא יכלול גם מרחבים אלגנטיים לפעילויות תרבות וחינוך שיאפשרו לספרייה הלאומית לתפוס את מקומה הראוי כמרכז תרבות מוביל. *תמונה - אסף פינצ'וק, רשיון ויקיפדיה
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ותר מהמשתמשים יכולה להיות נכונה לעיתים רחוקות בלבד. הגישה הזו, המוצגת יפה כל כך על ידי הווארד רוארק ("כמעיין המתגבר" של איין ראנד), רואה באדריכל היוצר את המקור לתבונה יחסית לסביבתו. אדריכל כזה יוביל את לקוחותיו לתכנון שהוא מאמין בו. אני לא מכיר את כרמי די הצורך כדי לדעת אם הוא אדריכל מסוג זה אבל המבנים שלו, ההתבטאויות שלו בתקשורת והביטחון העצמי המוחלט רומזים שזה הכיוון, וזו הסיבה שאנו מוצאים לצד מבנים מוצלחים מאד שתכנן גם מספר כשלונות צורבים.
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו מסתכלים על הדיור כמושג, ולא...