חיפוש - פרטי בנין , חדשות , חוק , קל |1| - דף 6

• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ... חזק מאד באזור התעשייה. המרכז הזה משך אליו את כח הבילוי והקניות והמרכז הישן, על כל יתרונותיו התייבש. אדריכלית, בניתוח על פי "עירוניות חדשה", למרכז החדש לא היה אמור להיות סיכוי. הוא מנותק מהעיר, מבודד, דורש הגעה ברכב במיוחד, רחוק מהים... ובכל זאת הוא מצליח.כדי להסביר מצבים כאלה אנחנו צריכים השקפת עולם אדריכלית שיכולה להכיל דינמיות, השקפה שבה אדריכלות יכולה להצליח או להיכשל באותם מבנים, אותו רחוב ואותו מקום. בהשקפה דינמית כזו גם כלי ההתערבות יהיו ר...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  "מה זה האופי הקיים של הרחוב? זה רחוב של שמאטעס, זה מה שזה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ויד הנדיב. חברי הצוות: פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), ספרד. משמש כפרופ' בביה"ס לאדריכלות באונ' הפוליטכנית של מדריד. הוא עורך עיתון האדריכלות הגדול בספרד - Arquitectura Viva . שימש כפרופ' אורח באונ' ייל ורייס בארה"ב וכן כחוקר אורח במכון גטי. פרופ' רפאל מוניאו, ספרד. זוכה פרס פריצקר לשנת 1996. שימש יו"ר ביה"ס לאדריכלות באונ' הרווארד ועד היום פרופ' אורח שם. תכנן בניינים בעיקר בספרד ובארה"ב, בין היתר את ההרחבה של מוזיאון פראדו במדריד, מוזיאון א...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...יות ופתוחות. לרמה הבסיסית בה מתוכננים מבנים קטנים יכול לגשת כל אדריכל רשום. לרמה הבינונית יכול לגשת כל מי שזכה כבר בתחרות ברמה הקודמת, וכך גם ברמה העליונה ביותר בה מתוכננים מבני הציבור המרכזיים. המודל הזה חייב לבוא בשילוב עם חוק שיקבע שכל מבני הציבור בארץ הממומנים, אפילו חלקית, בכסף ציבורי - חייבים להיות מתוכננים דרך תחרות. חוק כזה יצור מצב בו מספר התחרויות הנמוכות גבוה מספיק בכדי לתת לאדריכלים צעירים את ההזדמנות לפרוץ ולעלות לרמה הבאה.ומה לזה ול...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ...פקידים העיקריים של ספרייה במאה העשרים ואחת שמנינו לעיל יוכל להתמלא בהצלחה ללא בניין חדש ועדכני. יש לנו כיום הזדמנות היסטורית נדירה לחזות ולהביא לידי הגשמה את הספרייה הלאומית האופטימלית של העתיד. המשכן החדש יציע סביבות עבודה מצוידות היטב, ידידותיות למשתמש ובעיקר מעוררות השראה לקוראים ולחוקרים. הוא יכלול גם מרחבים אלגנטיים לפעילויות תרבות וחינוך שיאפשרו לספרייה הלאומית לתפוס את מקומה הראוי כמרכז תרבות מוביל. *תמונה - אסף פינצ'וק, רשיון ויקיפדיה
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...ותר מהמשתמשים יכולה להיות נכונה לעיתים רחוקות בלבד. הגישה הזו, המוצגת יפה כל כך על ידי הווארד רוארק ("כמעיין המתגבר" של איין ראנד), רואה באדריכל היוצר את המקור לתבונה יחסית לסביבתו. אדריכל כזה יוביל את לקוחותיו לתכנון שהוא מאמין בו. אני לא מכיר את כרמי די הצורך כדי לדעת אם הוא אדריכל מסוג זה אבל המבנים שלו, ההתבטאויות שלו בתקשורת והביטחון העצמי המוחלט רומזים שזה הכיוון, וזו הסיבה שאנו מוצאים לצד מבנים מוצלחים מאד שתכנן גם מספר כשלונות צורבים.
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבדוק את הדמיון בין מערכת תחבורה למערכת כלי דם ולשאול האם יש משהו שניתן ללמוד מכך לגבי היעילות בעיר. למשחקים האלה יש יכולת להסביר תופעות שונות והם יכולים בהחלט לשמש כלי עזר לתכנון עירוני. את הטענו...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל...
• 

  ללא הקלה, ללא שימוש חורג - חוק התכנון החדש

  9.10.11
  "חוק התכנון והבניה מנסה לעשות את הבלתי האפשרי. הוא מנסה לחבר את המשפט לאדריכלות. הוא מנסה לחבר את היציבות הוודאות, והשויון, המאפיינים את המשפט, אל הדמיון, היצירתיות, השונות, והחופש, המאפיינים אדריכלות." הציטוט הזה לקוח מהפרשנות לחוק התכנון והבניה החדש הנמצא כעת בהליכי אישור בוועדות הכנסת. בלוג "המרפסת" הינו בלוג משפטי העוקב אחרי הליכי האישור של חוק התכנון והבניה החדש. לנו האדריכלים החוק נראה כמשהו יבש אבל הנגיעה שלו לתכנון ויכולתו לקבוע את צו...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה זו יש לו ביקורת על מנהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר וגם עלינו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו מסתכלים על הדיור כמושג, ולא...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...אות ברורות לערים כאלה הן ניו-יורק ולונדון בהן ממוקמות ההנהלות של חברות עולמיות ומהן נשלטות החלטות כלכליות, פוליטיות ותרבותיות המשפיעות על העולם כולו. הבעיה בהגדרת עיר עולם היא כמובן שמדובר במדד סובייקטיבי לחלוטין. קבוצות חוקרים שונות מאמצות מדדים שונים כדי לדרג את הערים המדוברות וזונחות מדדים אחרים. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא ההתעלמות של המדדים מנושא הדת. ירושלים ומכה הן דוגמה לערים שפעילות דתית ומדינית בהן יוצרות אפקט גלובלי. ערים אלה מרכז...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש. בנוגע למגזין בנין ודיור פסקה השופטת שגם אם היו זכויות יוצרים לוילה, הרי ומאחר והכתבת הוטעתה על ידי בעל הבית, לא ניתן לצפות מהם לשמש "שופט חוקר" ולברר מעבר לכך. נראה לי שבנושא הזה השופטת צודקת אבל אני חושב שהמגזין צריך היום לנהוג בצורה הוגנת וכעת, כשידוע כבר ונפסק שצברית היא המתכננת, על מגזין בנין ודיור לתקן את המעוות. הכתבה המדוברת עדיין נמצא באתר המגזין ויש טעם לפגם בכך שגם עכשיו לא מוזכרת צברית כמתכננת המבנה.
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...גי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ... התוצאה של התכנון אינה שגרתית. הגלריה פתוחה לחלוטין ורצפתה כוסתה ביציקה מיוחדת של חול מיוצב, המספקת קרקע יציבה אך לא מקובעת. כך נשמרת המשכיות של החלל מהחוף ועד לקירות ולמוצגים. נועם מעיר בכתבה: "השיפוץ של גלריית החוף רחוק מאוד מאדריכלות גרילה אמיתית שפועלת על סמך מצע רדיקלי ואינה נתמכת על ידי הממסד" ... "מצד שני, במדינה ענייה בניסויים אדריכליים כמו ישראל, זה משב רוח מרענן שמוכיח שלאדריכלים אכן יש יכולת לגרום שינוי בסביבה הבנויה, אפילו שינו...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  ...א צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרחוקה, תוך פגיעה בכלכלת ישראל, הגדלת פערים חברתיים וכרסום בשטחים פתוחים, אלא ציפוף של גוש דן לטובת כולנו." על פי הנתונים שמציג קרני בכתבה לא רק שגוש דן אינו צפוף אלא שאפילו מרכז תל אביב יכול להיות צפוף בהרבה. אם בוחנים את ...