חיפוש - יש , עלה |1| - דף 13

• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  אתר Xnet מציג כתבה העוסקת במיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת. באתר בעברית מציגים מנהלי הפרויקט את האתגר כך: "המטרה היא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שני...
• 

  בין אדריכלות של יזמים ואדריכלות ממותגת

  16.04.12
  מאמר מאד מיוחד בגלובס מציג ראיון עם האדריכל עמי מור. "אני אדריכל מספר אחד בארץ" הוא אומר בישירות ובהמשך מתבטא נגד האגו שיש לאדריכלים... אבל בין השורות מתגנבת עמדתו לגבי הדרך בה עובד המשרד הגדול ביותר אצלנו - יסקי מור סיוון. זו עמדה לא שגרתית ורק בגללה שווה לקרוא את המאמר ולא להתרגש ממה שנתפס במבט ראשון כשחצנות.יסקי מור סיוון הם הצלחה. על העובדה הזו אי אפשר להתווכח או לערער ולכן נראה מוזר לכאורה שמיד עם פתיחת הראיון מור יוצא בהתקפה על האדריכלות של...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  "מה זה האופי הקיים של הרחוב? זה רחוב של שמאטעס, זה מה שזה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ... למיינסטרים נתפסת כהתנהגות של "דווקא" שנועדה רק להבדיל את ההיפסטר משאר העולם ולגרום לו להראות "מיוחד" ו"אותנטי". ההיפסטר למשל יעריץ להקה מסוימת כל עוד אף אחד חוץ ממנו לא מכיר אותה, אבל ברגע שהיא תתפרסם ותצליח כלכלית הוא לפתע ישנא אותה ויטען בנחרצות שהיא כבר לא רלוונטית, למרות שהצלחה כלכלית של להקה לא בהכרח מבטאת התמסחרות ובגידה בקהל שלה."אביב גפן אם כן מזהה הצלחה מסחרית ככישלון אמנותי. אם כולם אוהבים את זה ברור שזה לא שווה. כמו כל היפסטר טיפוסי ה...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  האדריכל אמנון בר אור פרסם בארכיג'וב טור דעה מורחב על תכנית השימור של תל אביב. אמנון לא חוסך ביקורת מעיריית תל אביב ומהדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מ...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...ב תשובה גלוי למכתבו של ראש עמותת האדריכלים, האדריכל ברוך ברוך. אנו מביאים כאן את הנוסח המלא:---- ---- ----לכבודאדריכל פרופ' ברוך ברוך- ראש עמותת האדריכליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש דוגמה אישית וסמל להגנה על האינטרסים של כל האדריכלים במדינה, מכתבך שנשלח אתמול לכל...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...דריכלים, פרופסור אדריכל ברוך ברוך פרסם אתמול את תגובתו לטענות שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית גבוהה בבנין הס...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  בכל הביקורת שנשמעת על תחרות הספרייה הלאומית ועל תחרויות בכלל נעלם קולה של עמותת האדריכלים. איש לא עונה, איש לא מתייחס, בקשות לתגובות נתקלות בקיר אטום. במקום לרטון, להפגין או להתחיל עוד עצומה, החלטתי לכתוב מה אני מצפה מעמותת האדריכלים לעשות.קצת היסטוריהעמותת האדריכלים הסכימה בעשרים השנה האחרונות לנוהג פסול של תחרויות. במקום תחרויות פתוחות, תחרויות בין מוזמנים. זה היה נוח למשרדים הגדולים, לאדריכלים המוכרים, ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - ...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ...ם כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנונימי. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עוד שמונה אדריכלים מוזמנים – ארבעה ישראלים וארבעה בינלאומיים. ועדת השיפוט תהא רשאית להזמין בסיום השלב השני עד שלושה מועמדים מקרב המשתתפים להציג בפניה את התכניות שהגישו ואת חזונם לפרויקט, ומהם ייבחר ...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  "לפתע אני מרגיש שאני מתהלך בתוך שרטוט אדריכלי דו-ממדי. אפשר להרגיש את הקווים הנוקשים, את ה"קופי פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוז...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  הוכרזו העיריות והרשויות הזוכות ב"אות העיצוב לתכנון עירוני 2012"בטקס חגיגי בגני התערוכה בת"א, שכלל ראשי ערים, מהנדסי ואדריכלי ערים, מתכננים, נציגי ציבור ותקשורת, הוכרזו העיריות הזוכות ב"אות העיצוב העירוני 2012", על הישגיהן בתכנון עירן.עמותת אות העיצוב הינה עמותה שלא למטרות רווח, המקיימת במהלך שבע השנים האחרונות תחרות בתחומי האדריכלות והעיצוב, ומעניקה מדי שנה את "אות העיצוב" לעבודות מצטיינות בתחומים אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות הע...
• 

  סביבת העבודה והאווירה בה

  1.12.11
  ...ניתן להגדירן כפונקציות רווחה, והן כוללות חדרי הסבה לא פורמאליים, אזורי "סיעור מוחות", אזורי מפגש אקראי. אלו הם אזורים תומכי עבודה, המייצרים את האתנחתאות החשובות, ומשמשים זירת התרחשות שחשיבותה עולה פעמים רבות על זו המתקיימת בישיבה על כיסא מול המחשב. בחברות פחות פורמאליות, יותר סטארטאפיסטיות באופיין, צעירות מבחינת גילאי העובדים או רוחן, התבקשנו לא אחת לתכנן אזורים כאלו, ורבים. אזורים אלו כללו אזורי רביצה על פופים ענקיים, ערסלים תלויים במעברים...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר ...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית? ב Xnet מספר מיכאל יעקובסון על המבנה ובמיוחד על הסיפריה, לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצ...