חיפוש - חדשות , עלה |1| - דף 10

• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ודי של המתחם שממלא אותו כבר עשרות שנים, עתיד להשתנות. עלויות הבנייה והשימור יגררו עלייה חדה בשכר הדירה. סטודנטים יוחלפו באנשים אמידים. על פי הסקר שנערך, הלקוחות העיקריים של בניינים לשימור שעברו שיחזור ושיפוץ מקיף הם בני 45 ומעלה, בעלי מקצועות חופשיים, עם כסף בבנק. מרביתם תושבי חוץ, בעיקר אירופאים. כל זה אומר שחנויות הבדים השוכנות שם כיום ובתי הקפה יוחלפו בבוטיקים נוצצים, מלונות בוטיק וגלריות לאמנות.זו בדיוק המשמעות של המילה המפוצצת ג'נטריפיקציה. ...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ...יכים ורוצים לשרת את הקהל. איקאה מתאימה לנו הישראלים, היא ממשיכה את הסגנון המודרני במסורת הבאוהאוס שאנו רגילים לו - יצור פשוט אך איכותי, קווים נקיים ופונקציונליות.איקאה אינה עלבון. היא המשכה של מסורת עיצוב והצלחתה הכלכלית רק מעידה עד כמה היא טובה. בניגוד למה שחושב אביב גפן המקבילה האמיתית לאיקאה בתכנית The Voice יושבת בינו לבין רמי קלינשטיין. מחייכת אל שניהם מלמעלה, לא עסוקה ב"להיות מגניבה", לא נעלבת לשרת את הקהל שלה, לעשות לו טוב ולהצליח מסחרית.
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ...של עצמה.האם סגנון אדריכלי אישי הוא רע?אין ספק שלכל האדריכלים הגדולים יש סגנון אישי מובחן. אנחנו יודעים פחות או יותר איך יראה הגשר הבא של קלטראווה, המבנה הציבורי הבא של פרנק גרי וגם, כן, המבנה שתתכנן עדה כרמי. אבל סגנון אישי מעלה שתי שאלות מהותיות ששווה לדון בהן.איך יכול להיות שאותו סגנון מתאים לכל פרוגרמה?אם Form follows function, איך יכול סגנון קבוע להתאים ללקוח משתנה? הרי בכל בניין של פרנק גרי הוא התבקש להכניס פונקציות אחרות, בגודל שונה, למגרש ...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  ...ינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מאד את הבעלים. הם מתקשים למכור, לבנות, לשפץ, לתחזק. בעקבות כך, תובעים בעלי הדירות את העירייה על ירידת ערך הנכס. ומה עושה העירייה בתגובה? טוענת שהערך של הנכס עלה ושבעצם חייבים לה היטל השבחה.... ואז מוכנה להתפשר ולא לגבות היטל אם יסירו את התביעה לירידת ערך. * התמונה מתוך הכתבה, מצילומי משרד אמנון בר אור.הטור שכתב אמנון מציג את הנושא לעומק. הוא תוקף את השימור כ"טרנד", כאופנה שטחית ...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...הם בתוקף.מעבר לכך שמכתבך רצוף באי- דיוקים : כגון נושא מימון התחרות, מימון התכנון ומימון בנית הפרויקט כולו ע"י "יד- הנדיב", בעוד שפורסם על ידי "יד הנדיב " עצמה, שממשלת ישראל משתתפת במימון הבניין – מכספינו - משלמי המיסים, לא יעלה על הדעת שגוף פרטי - גם כשמדובר ב"קרן יד הנדיב" - יתפקד באופן טוטליטרי ותחת מנדט מלא ,להוביל כראות עיניו את תכנון ובניית בנין ספריה לאומית - מוסד בעל חשיבות עצומה הממוקם בקרית הלאום. בחירת שמונת האדריכלים ופטירתם מהצורך ל...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...ון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית גבוהה בבנין הספריה הלאומית.נראה היה לנו כי אל לנו למנוע מציבור האדריכלי הישראלי הזדמנות חדפעמית לתכנן בניין בעל חשיבות ראשונה במעלה, בתקציבי תכנון יוצאי דופן בנוף הישראלי ובהערכה כי יוקפד שוויון ההזדמנות בבחירת האדריכל אשר יזכה בתכנון הפרויקט. זאת, למרות התנאי שהוכתב כי המשרדים המוזמנים ידלגו על הליך השיפוט של השלב הראשון שאותו, לצערנו, לא הצלחנו לשנ...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...הגלובליזציה שאנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הרבה יותר חזקה. כאן כבר כולם יודעים שיש את ארבעת / חמשת הגדולים. כל חברה, שזקוקה לרואה חשבון לפעילות בינונית ומעלה, פונה רק אליהם.זה הכיוון אליו הולך שוק האדריכלים בארץ. שימו לב לתחרויות האחרונות, לתחרות על בצלאל למשל. תוכלו לגלות בקלות פירמות גדולות מחו"ל שיש להן כבר נציג ישראלי בארץ. אולי נכון יותר לומר "שרטט ומפקח", הרי את העיצוב ה...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  ....חשוב להבין, השתתפות של אדריכלים בתחרות בסדר גודל כזה עולה למשרד בין 50 ל 80 אלף שקל. אדריכלים מוכנים להשקיע את הסכום הזה מכיסם כל עוד נשמר עיקרון ה fair play. בעקבות מבנה התחרות חשים אדריכלים רבים שכל השלב הראשון נועד לשמש עלה תאנה, כסות להסתרת תחרות סגורה בפועל בין ארבעה משרדים והצגתם כתחרות פתוחה.ביקורת לא מעטה נשמעת גם כלפי עמותת האדריכלים המסייעת בתחרות. "עמותת האדריכלים אימפוטנטית לגמרי" אומר שרון, "זהו המסמר האחרון בארון המתים שלה. לא יתכ...
• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  ... אקזוטופי" – חוסר היכולת לקרוא את העולם כמרקם (טקסטורה)... כתוצאה מכך האדריכל עשוי לנהוג בגישה "אנדוטופית": תכנון המסתכם בשרטוט צורות, בכפייה גחמנית של המערכות הצורניות על הנוף, ולצורך הממד השלישי, האנכי, במתיחה צורנית כלפי מעלה תוך דאגה למסה בלבד – גישה שהיא השלכה של המשחק הגאומטרי העיקש של המתכנן." "אך לזכותו של רם כרמי יאמר כי לא רק הוא סבל מעיוורון, אלא דור שלם של ארכיטקטים היה נגוע בה. ולא רק ארכיטקטים, אלא חברה שלמה, בארץ ובעולם. מאז שנות ה...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...בה התחרות על משאבי הקרקע המצומצמים משפיעה על תהליכי עיור מואצים ולאינטנסיפיקציה של המרחב העירוני. במהלך שני העשורים האחרונים דפוסי החיים בערים עוברים תהליכי שינוי מפליגים, המחייבים אותן להיערך, הן במישור המרקם הפיזי הבנוי והן במישור של הארגון וההפעלה של מערכות השירותים הציבוריים ושל מערכות התחבורה והתשתיות ההנדסיות. הערים והרשויות המקומיות נערכות לאתגרים מורכבים אלה, ומשקיעות מאמץ ועבודה רבה בתכנון ופיתוח עירוני ושל המערכות הנלוות.לפרטים נוספים:
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...דינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכרמיאל אם לא פרוייקטי בנייה מסיביים של דיור בר השגה? מהם שכונות ירושלים שנבנו אחרי מלחמת ששת הימים אם לא דיור בר השגה? מהי מעלה אדומים ומהי מודיעין עם לא דיור בר השגה? אז בנינו דיור בר השגה ומה השגנו? זרענו את זרעי הפורענות הנוכחיים בדמותה של נטישת ערים אלו על ידי אוכלוסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נש...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...נוי להריסה. "ההיסטוריון זאב וילנאי המליץ להרוס את הבניין כיוון שהוא קשור באגדה נוצרית ומפני שהוא נוהל על ידי נזירות גרמניות נאציות", מספר קרויאנקר בכתבה, "אלא שהבניין הוקם אי שם במאה ה-19, זה היה איזה 60 שנים לפני שהיטלר עלה לשלטון. אבל מי בכלל יודע את ההיסטוריה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. היתה לנו תחושה שחלק גדול מההחלטות שמתקבלות בוועדה נובעות מחוסר ידע". בסופו של דבר טליתא קומי נהרס ובמקומו הוצב קיר הבנוי מרכיבים אדריכליים שפורקו מהב...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ... השקפת העולם של החוקרים שכולם פרוטסטנטים, לבנים, בני תרבות המערב. תל אביב תהפוך דורסנית יותר בשם המהלך הזה מבקשת תל אביב משאבים שיחזקו את העיר עוד מבחינה תעסוקתית על חשבון הפריפריה. אם יתגשמו הפעולות המוצעות שכר הלימוד בה יעלה, מחיר הדיור בה יעלה, אמנים מחו"ל יוכלו להציג במוזיאונים בקלות רבה יותר מאמנים מקומיים, והמדינה תידרש לוותר על רווחי מס מחברות בינלאומיות עשירות. את התועלת לא נראה אבל את העלות נשלם גם נשלם. מנהלת עיר עולם שהוקמה על יד...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...היא מזמינה אותנו האדריכלים לבחון מחדש את האופן בו אנחנו מסדרים את השיער שלנו. יותר מזה, היא מסמנת לאדריכלות תדריך חדש בתחילת האלף השלישי. לא עוד שיכפול אוטומאטי, מסוגנן ככל שיהיה, הוא עדיין לא יותר מגלי ההדף של המהפכה התעשייתית. במקומו עולה מלמטה תביעה אוטנטית וישירה ליצירת קהילה. היוקרה של אתמול היא לא זו של מחר. הטכנולוגיה מיצתה את עצמה כנושא בפני עצמו והיא חייבת לשרת מטרה נעלה יותר, בסיסית יותר, אנושית יותר. אותנו. המאמר פורסם לראשונה כאן: