5.02 (א) כל בנין יהיה בעל שלד.
(ב) שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
(ג) מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן ? בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
(ד) אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 466.
5.03 שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:
(1) החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על-ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;
(2) קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.
5.04 (א) הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן בביסוס לבנינים.
(ב) דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:
(1) בשלד עשוי פלדה ? התאמת כל המוצרים לדרישות ת"י 1225 חלק 1 ? חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים ? ת"י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה ? ת"י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה ? ת"י 1733 חלק 1.2;
(2) בשלד עשוי בטון מזוין ? התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת"י 466 ולדרישות ת"י 118; לענין צמנט ? ת"י 1, לענין אגרגאטים ? ת"י 3, ולענין מוספים לבטון ? ת"י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת"י 466, ת"י 580, ת"י 739 ות"י 893. התאמת פלדת דריכה לת"י 1735;
(3) סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת"י 1556.
(ג) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן ?
(1) תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;
(2) תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו, המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת"י 252 ועל בדיקות השלד, לפי ת"י 261 חלק 6 ות"י 118.
(ד) רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או מהנדס האחראי על ביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)?(ג), אם קיימות לדעתו נסיבות מיוחדות מצדיקות.
5.05 (א) לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.
(ב) לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.
(ג) נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין ? ייהרס השלד או יתוקן.
5.06 (א) בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:
(1) עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(2) עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(3) עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת"י 414 כפי תיקונו בשנת 1982, פרט לבנין גבוה ורב-קומות שלגביהם ייערך חישוב עומס כאמור בסעיף 7.33.00;
(4) עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת"י 413;
(5) ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
(6) העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
(ב) בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).
5.07 (א) בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית.
(ב) החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על-ידי שלד או עומס שימושי.
(ג) חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.
5.08 העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על-ידי המהנדס האחראי על ביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת"י 1142.
5.09 עולה העומס השימושי על רצפה של חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.
(ב) שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
(ג) מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן ? בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
(ד) אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 466.
5.03 שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:
(1) החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על-ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;
(2) קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.
5.04 (א) הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן בביסוס לבנינים.
(ב) דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:
(1) בשלד עשוי פלדה ? התאמת כל המוצרים לדרישות ת"י 1225 חלק 1 ? חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים ? ת"י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה ? ת"י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה ? ת"י 1733 חלק 1.2;
(2) בשלד עשוי בטון מזוין ? התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת"י 466 ולדרישות ת"י 118; לענין צמנט ? ת"י 1, לענין אגרגאטים ? ת"י 3, ולענין מוספים לבטון ? ת"י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת"י 466, ת"י 580, ת"י 739 ות"י 893. התאמת פלדת דריכה לת"י 1735;
(3) סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת"י 1556.
(ג) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן ?
(1) תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;
(2) תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו, המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת"י 252 ועל בדיקות השלד, לפי ת"י 261 חלק 6 ות"י 118.
(ד) רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או מהנדס האחראי על ביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)?(ג), אם קיימות לדעתו נסיבות מיוחדות מצדיקות.
5.05 (א) לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.
(ב) לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.
(ג) נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין ? ייהרס השלד או יתוקן.
5.06 (א) בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:
(1) עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(2) עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(3) עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת"י 414 כפי תיקונו בשנת 1982, פרט לבנין גבוה ורב-קומות שלגביהם ייערך חישוב עומס כאמור בסעיף 7.33.00;
(4) עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת"י 413;
(5) ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
(6) העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
(ב) בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).
5.07 (א) בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית.
(ב) החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על-ידי שלד או עומס שימושי.
(ג) חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.
5.08 העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על-ידי המהנדס האחראי על ביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת"י 1142.
5.09 עולה העומס השימושי על רצפה של חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.
